דלג לתוכן
שלום לכם, רציתי לשאול על הזוגיות שלי וכדי שתבינו את הרקע אתחיל מהרקע שלי: גדלתי במשפחה חרדית פרומערית תמיד הרגשתי שונה מהם ורציתי חיים פתוחים ומודרניים יותר, והסתכלתי בערגה על חברי שבאו ממשפחות כאלו.
כשהגעתי לגיל שידכו לי בחורה שמתאימה למשפחה אך לא לי ואכן אשתי היא סופר שמרנית גם במראה שלה וגם בהנהגות שלה . מחמירה ביותר סגורה ביותר. וזה ממש לא החיים שאני רוצה!!! יש לנו הרבה בעיות בשלום בית והאמת שאנחנו בכלל לא מתאימים. איך אני יכול לשנות אותה?
שלום לשואל,
ראשית יישר כח על פנייתך. הדבר מלמד שאינך מוותר, ולמרות ניסיונות לא מוצלחים בעבר, אינך מרים ידיים מחייך ואינך נותן לזמן לרפא. אתה שואל, חוקר, מנסה להבין וללמוד, וזה נפלא שזה כך. דהקארט חתום על האמרה “אני חושב, משמע אני קיים”, ואתה בפנייתך מראה שאכן זה כך. לא כל בן אנוש חי הוא אכן ‘קיים’ במובנה המלא של המילה. להיות קיים פירושו לעמול על יציקת תוכן לחיים; חשיבה, התבוננות, תובנה.
עוד אקדים ואומר שבתחומי הנפש והרגש אין תשובה אחת, ובוודאי שאין תשובה שאפשר לומר או לכתוב אותה בביטחון מלא. וכשמדובר בשאלה כתובה ובתשובה כתובה, המשיב לעולם לא יכול לומר לעצמו שהוא ‘הבין’ היטב את השאלה ו’יודע’ את התשובה. תמיד חסרים פרטים, ואתה אף כותב פעמיים שאינך רוצה להאריך. גם אם ימלאו כל הפרטים עדיין התשובות תהיינה חד ממדיות ולא יורדות לרבדים עמוקים ומשמעותיים. תמיד טוב לפנות לגורם אנושי מקצועי על מנת לפרוס את כל התמונה וללמוד אותה באיטיות ובבטחה.
ידיד יקר, שאלתך היא שאלתם של מיליוני אנשים בדור הנוכחי, דור בו כולנו חיים בכפר גלובלי חשוף, פתוח, מעורב ומעורבב. כמובן שכל אחד שואל את השאלה הזאת באופן שונה, אך כוונת כולם היא אחת: אני רואה, שומע, נושם, חש את מה שיש לחבריי, לאחרים, ואני רוצה גם. למה הם כן ואני לא. דומה שהשאלה הזאת מלווה אותך באופן זה או אחר משחר נעוריך, ולא נתנה לך מעולם מנוח. ליבי אתך כי זה לא כיף לחיות את החיים במחשבה תמידית על העתיד, על האולי, על ההישג שמעבר לפינה שלעולם לא יהיה מושג. זה בעצם לא לחיות את החיים. את ההווה של החיים. זה תמיד לחיות כדי, בשביל, אך לא לחיות סתם כי חיים. אני מבין אותך. כולנו במידה זו או אחרת חשים את התחושות האלה ומתקשים להשתחרר מהן. השאלה הזאת היא אולי נחלת כולם, אך כעת זה אתה ששואל, ומגיעה לך תשובה פרטית. לא כזאת שרואה אותך כפרט בתוך המון שואל.
אז תשובה אחת אין כאמור, אך הכיוון הכללי צריך להיות עבודה מרוכזת ומשמעותית על מודעות עצמית. על בניית זהות אישית עמוקה ויציבה. ככל שתעמיק בדמותך, בלימוד על העצמי שלך, ב-מה א ת ה רוצה להיות ולא מה שהחברה והסובב מביאים אותך לרצות, כן ייטב. באת מבית שמרני. האם משמעות הדבר שגם א ת ה שמרני בהכרח? האם כל מה שראית וקיבלת שם ש י י ך אליך? ואם אכן לא, כפי שאתה מתאר בקצרה בראשית הדברים, מדוע לא? למה זה לא שייך, מה באמת לא טוב בזה, או שמא זה טוב אך יש טוב אחר? הבן, ככל שתגייס את עצמך להברת זהותך האישית שככל הנראה לא עובדה כראוי, כך תצטרך לעסוק פחות בשבירת הקוביה של אשתך. זה לא שהטענות שאתה מעלה אינן טענות. ישנם פערים והם כואבים לך ובצדק, אך אם הם יושבים על מרדף מתמיד אחרי זהות אישית לא ידועה ואחרי זהות זוגית לא ידועה, אז סביר שגם אחרי שתצליח לשבור את הקוביה לא תהיה מרוצה, הלא כן?
אני מניח, רק מניח שהרי אין לי די מידע, שהיו ביניכם רגשות חיוביים. אני מניח, רק מניח, שאתה רואה בה גם צדדים טובים, אפילו ייחודיים. אני מניח, רק מניח, שלא מספיק סיפרת לה על היכרותך עם צדדים אלה שלה, שהרי אם לא הסכנת להשלים עם זהותך ועם מה שטוב לך, מה פתאום שתהיה לגמרי מרוצה ממה שראית אצל זוגתך? כל חיותה של אישה, ואת זה בוודאי למדת בהדרכת חתנים, היא מהפידבקים החיוביים שהיא מקבלת מהמקום הכי פנימי והכי נקי של בעלה. אישה יודעת לזהות פידבקים חיוביים שמגיעים ממקום ריק וחלול, והיא תפנים אותם בהתאם. עבודה משמעותית שלך על עצמך ועל פנימיות זהותך, תוכל להנפיק בבא העת פידבקים חיוביים מתוך התרגשות ושמחה של מוצא מציאה. לעיתים קרובות אישה תתבצר בעמדותיה הישנות, אלה שהביאה אותן כנכסי מלוג מבית אביה, כי הן עבורה ‘המוכר והידוע’ ועליהן ניתן להישען בבטחה. היא תעשה זאת בדרך כלל כאשר היא תחוש ‘מאוימת’. כאשר היא תחוש שכל ניסיון שלה לשנות ולהתחדש יביא אולי למפח נפש כי “הוא לא באמת יהיה מרוצה מהתוצאה אז מה זה שווה??” עדיף להישאר עם הקיים..
בתקווה שסייעתי
אם תרצה תוכל להמשיך לכתוב לי בפרטי
נתי
nati@mosesnet.net
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
4 תגובות
התשובה שהתקבלה פה היא מאוד מתחמקת (מאוד מאוד).
בהנחה שהשואל הוא אדם רציני ויודע את אשר לפניו, מה זאת אומרת ” אך הכיוון הכללי צריך להיות עבודה מרוכזת ומשמעותית על מודעות עצמית”? איך שאני מבין את זה ובכלל בכל התשובה היא משהו בערך ‘תבנה את עצמך מחדש ותראה שהצדק איתה’ (קרי: בשמרנות)..
אני גם חוויתי חיים דומים והתגובה ממש קוממה אותי, או שאין לך מושג מה זה “משפחה חרדית פרומערית” או שגרוע מכך, יש לך מושג ואתה חושב ובטוח שזאת הדרך הנכונה…
מר מזדהה עם השואל היקר,
כואב בכל פעם מחדש לקרוא על אדם שכותב ‘חוויתי דברים דומים’. כל התמודדות של כל אדם איננה משאירה אותנו אדישים, ליבנו אתך ואנו מקווים שתמצא את הדרך הישרה ללכת בא ולהשיג רווחה לנפשך.
כמה דברים:
ראשית, השאלה כפי שמופיעה באתר איננה הנוסח המקורי של השאלה. הנוסח שונה בשל צנעת הפרט, ואם זכרוני איננו מטעני היה בו בנוסח המקורי כדי להצדיק חלקים בתשובה שכתבתי.
שנית, בקורס משיבים של אקשיבה למדנו שלא נכון לענות תשובות מתוך “ידיעה” ברורה. תשובה מתוך ידיעה עשויה להיחוות בתודעתו של הפונה כפלישה אלימה אל ד’ אמותיו ושחזור של חוויות שליליות מעברו. איננו ‘יודעים’. עלינו להציע מגוון או כיוונים כלליים מתוך אי-ידיעה והוא כבר יעשה את הבחירות שלו.
כעת לתוכן דבריך –
מודעות עצמית נכונה עבור כל אדם, על אחת כמה וכמה אצל אדם שמתאר שלא היה לו ‘עצמי’ אמיתי מעולם. אדם שחי לאורך ימים ושנים ‘עצמי’ כוזב והפנמת דמויות אחרות אל תוך ההוויה שלו, חי בעצם בתוך שאלת זהות אחת ארוכה, שמתבטאת בכל תחום ובעיקר בתחומי הדת וההשקפה.
אין דברים כוונה ל’תבנה את עצמך ותראה שהיא צודקת’. ממש לא. אין בכלל כוונה לבנייה עצמית חדשה. יש כוונה להתבוננות, להעמקה, לדרישה אחר עצמי אמיתי ומלוטש בסיוע איש מקצוע, ואת זה אני מציע לכל אחד כולל לעצמי.
בכבוד ובברכה
נתי
כשם שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות כך אין לי כקורא רק מה שכתוב מעל גבי האתר הנפלא שלכם.
הבטה פנימה היא אכן הכרחית ביותר לצורך עבודת השם וחיונית מאוד לצורך התקדמות אישית וקביעת האישיות.
ברור שאם שואל אדם שעדיין פוסח על 2 הסעיפים (אינני מתכוון חיצונית) הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה להתבונן היטב עם עצמו להיכן הוא באמת שייך ומה “הוא” רוצה מעצמו, אך צריך לזכור גם תוך כדי ההתבוננות שאדם שחווה משבר שכזה צריך התבוננות ניטרלית ככל הניתן ובלי דיעות קדומות..
בהצלחה לו…
ברגע שאדם מודע לעצמו ולרצונותיו יותר קל לו לשנות את המצב כמו שאדם חולה דבר ראשון בשביל להתרפאות הוא צריך להכיר בכך שהוא חולה וכך הוא מטפל במחלתו בהתאם . כך אדם שנמצא בפרשת דרכים צריך להכיר את הנקודה שהוא עומד בה ויחד עם זה להכיר את הצד שאליו הוא חותר להגיע ע”מ ליידע את סביבתו (שבמקרה זו אשתו) איפה הוא עומד כרגע ומה היעד שלו וככל שהאדם בטוח בעצמו ,כך יותר קל לו להתמודד עם מה שהוא רוצה לשנות בו ובסביבתו . לכן בהחלט “מודעות עצמית” זה נקודה חשובה לשינוי ולתחילת ההצלחה !!! ברגע שאתה מגיע לבת זוג ובעדינות כמובן פותח את מה שעל לבך בצורה מודעת בדיוק מה הבעיה / הנקודה הכואבת לך כרגע , ומה אתה היית מעוניין ומה זה דורש ממנה להמשך זה ייתן לה תמונה ברורה ויכולת להבין את הדברים ואותך .אין ספק שזה יכול ליפול עליה כרעם ביום בהיר ! וגם תלוי כמה היא סגורה או קיצונית ,אבל ככל שאתה תרצה שהדברים יזרמו בלי בעיות ,עליך להיות ישיר וכנה ויחד עם זה רגיש .וחשוב להבין את ההלם או הפחד של הצד השני ,ולכן מודעות עצמית שלך! ושלה חשובה כאן מאד ! ככל שאתה תאמין ברצון שלך לשנות ותאמין שזה יכול להיות ביחד עם בת זוגתך ותקנה לה ביטחון שזה ביחד איתה. גם אם היא לא תילך בדרך שאתה בוחר יד ביד אלא רק תתן לך לב פתוח בעניין. כך תצליח בזה יותר ואם אני מבינה שרצונך להמשיך לחיות לצידה של בת זוגתך למרות ה”פערים” בניכם אז ככל שתקנה לה אהבה , ביטחון ,בזוגיות שלכם ותמיכה . הסיכוי להצלחה הוא גבוהה וחשוב לעשות את זה לאט לאט ובשלבים ותדע שאין כמעט זוג שלא יכול להסתדר וערכו ניסיונות ע”כ ודוגמא לזה :זוג שלא התאימו בכלל ולא הסתדרו האחד עם השניה שלחו אותם יחד לארץ רחוקה ושם הזוגיות פרחה פלאים וישנם עוד דוגמאות.. מה שאומר ש”אם רוצים להצליח אין זו אגדה” הכל תלוי בהתמדה , רגישות, נחישות ורצון טוב
בהצלחה