The Butterfly Button
אשתי משפילה אותי ונוהגת כלפי באלימות

שאלה מקטגוריה:

תודה רבה על האפשרות לשאול שאלות אישיות בצורה אנונימית.
אני ואשתי נשואים כבר 6 שנים, יש לנו 3 ילדים

אשתי סטודנטית לרפואה, בחורה רצינית, חכמה, יש לה לב טוב והיא אמא מדהימה לילדים שלנו.
וכל אחד מאיתנו הוא אהוב מאוד מהמקום שממנו באנו.
אבל יש לנו המון המון קשיים שעכשיו אפרט עליהם.

עברנו במשך השנים קשיים מאוד גדולים, ריבים מוגזמים של אלימות מילולית בלתי פוסקת ולפעמים זה גם הגיע למעט אלימות פיזית.
ניסינו ללכת ללא מעט טיפולים זוגיים אצל מטפלים שונים ואצל אף אחד מהם לא הצלחנו להגיע לעמק השווה ולפיוס כי כל הזמן זה הרגיש שמחכים להגיע לטיפול כדי לפרוק את כל הזבל שיש לנו אחד על השנייה.
בתחילת הנישואין בשנה שנתיים הראשונות קרו לא מעט מקרים של ריבים ליד המשפחות שלנו והלבנות פנים וכו..
(לצערי הרב אני רוצה לציין שאני עד היום חווה ממנה לפעמים הלבנות פנים כשאנחנו אצל המשפחה שלה, פשוט יכולה להתעצבן עליי על דברים כלכך לא מוצדקים וזה מוציא אותי).
בכלל אני מרגיש שיש כאן הרבה עניין של אגו וחוסר יכולת לקבל את המגרעות אחד של השנייה.
במשך השנים אני תמיד ציינתי אצל כל המטפלים שהיינו, שאני חושב שיש כאן בעיה רצינית של תקשורת.
אם זה זה שאנחנו בכלל לא מפנים זמן לשיחה מידי יום וגם לא מידי שבוע, פשוט לשבת ולדבר בצורה נעימה וחברית על איך עבר היום למשל..
אם זה בתגובתיות מוגזמת ובחוסר יכולת להקשיב עד הסוף.
וכמובן בעקיצות ובהשפלות בלי סוף..
מספיק שהתינוק התחיל לבכות בלילה והיא מעירה אותי לקום אליו ולא הצלחתי לקום תוך שניה כמו שהיא ציפתה כי אני בכל זאת חצי ישן עדיין, אז היא מתחילה להתעצבן עליי בטון מאיים ולהגיד לי "נמאס לי ממך כבר איזה עצלן…"
או אם פיטרו אותי מאיזה עבודה אז כמובן שאני אצטרך לשמוע עכשיו במשך תקופה ארוכה על כמה שאני "חסר אחריות, פרזיט, "עם מי התחתנתי", גוזר עלינו עוני ועוד המון מיני השפלות שאי אפשר כבר לסבול ולהכיל.
לצערי גם אני מגיב במילים לא יפות כשאני חווה את התחושה הזאת שהיא משפילה אותי ולא מעריכה אותי ועושה השוואות ביני לבין גברים אחרים שהיא מכירה שגם זה משהו שאני לא יכול להכיל.
אני פשוט מרגיש שאין לי שום הערכה בקשר הזה ולמרות כל מה שאני עושה בשבילה אם זה בבית עם הילדים, עוזר לה דואג לה שהיא תצליח בלימודים ובמבחנים, תומך בה ולפעמים גם מנסה להיות רומנטי, אבל אני לא מרגיש שהיא רואה בי שום דבר טוב.
יש עוד המון המון דברים שעברנו אבל אני באמת לא יכול לפרט כאן הכל כי זה לא ייגמר..
נכון שהרגשתי צורך לפרוק לא מעט מדברים שאני חווה בקשר איתה אבל כמובן שגם אני לא טלית שכולה תכלת.

וזהו אני לא יודע מה לעשות כבר עם כל הריבים האלה שקורים ברובם גם ליד הילדים מן הסתם, אני כבר תקופה בדיכאון ואני לא יודע מה לעשות, מצד אחד אני מרגיש שאין תקווה לזוגיות הזאת אבל מצד שני מפחיד אותי להתגרש בעיקר בגלל שיש לנו ילדים ואני פשוט חסר אונים 🙁
תודה אם הקשבתם עד כאן

תשובה:

שלום שואל יקר!

אתה מתאר מציאות זוגית לא פשוטה ומאוד סוערת. מעגל קסמים רעיל המתגולל לאורך שנים ארוכות שבו אתה חווה ביקורת, ביזוי והשפלה כביכול על עצם היותך, וכן הצורך שלך בהערכה נפגע באורח קשה. אתה מציין שגם אתה אינך "טלית שכולה תכלת" וכי גם אתה פוגע בצורכי אשתך בדרכים אותן לא פירטת, מה שבוודאי מלבה את המעגל השלילי ואת אש הריבים ביניכם.

אתם רבים בלופים בלתי נגמרים ומתקשים לסיים ריבים, וחלק מן הריבים בעבר (ואולי גם בהווה?) היו מתרחשים בפני בני משפחת המוצא שלכם, זאת עלולה להיות חוויה עמוקה של בושה והשפלה. כאשר הריבים מתנהלים בפני הילדים אפשרי מאוד שזה משפיע עליהם לרעה הן בפן של דוגמה אישית והן בפן של חיפוש הרֶחֶם השלווה והבטוחה שילדים כה מבקשים עבור צמיחתם.

כאשר ישנה אווירה של ביקורת ומתח גבוה בבית הילדים בתורם גם עלולים להתנהג בצורה קיצונית מה שעלול להגדיל עוד יותר את המעגל השלילי, שכן המעגל הזוגי שלכם פורץ החוצה אל תוך המעגל המשפחתי.

כל זה בוודאי לא פשוט בכלל, מייצר עוד ועוד חוויות שליליות, ומוביל אותך ללבטים בנוגע לגירושין. אתה מציין כי מה שמשאיר אותך בתוך הנישואין הם הילדים.

איני מתיימר להביע דעה בנושא כזה ובוודאי ה' ינחה אותך בעצה טובה. מחד טובת הילדים היא בוודאי לחיות בתוך ביתם האורגני עם אביהם ואימם יחד, ומאידך לחיות בתוך בית שיש בו ריבים בלתי פוסקים זהו גם דבר לא פשוט. אני תוהה האם ישנן סיבות נוספות עבורך להישאר בתוך הנישואין?

אתה מציין כי לאורך השנים הייתם אצל מטפלים זוגיים והטיפולים נכשלו משום שגם הקליניקה הטיפולית לא יכלה להכיל את סערות הריבים שלכם. לא פשוט בכלל.

אתה מציין כי לדעתך יש ביניכם בעיה בתקשורת, ואני גם מבין מדוע אתה חושב שזוהי ליבת האתגר הזוגי שלכם. אולי אתה חושב שלו רק הייתם מדברים בנחת הכל היה מסתדר.

אולם אני רוצה לשאול אותך מה הסיבה שאתה חושב שתוכלו לדבר בנחת כל זמן שיש בהתנהלות ביניכם מרכיבי סיכון גדולים כביזוי, השפלה וביקורת וכל זמן שהצרכים שלכם לא מתמלאים בתוך הקשר הזה?

קל לתלות את הכל ב"תקשורת" ההיא הצרורה שהורסת הכל, אולם בבחינות רבות

התקשורת היא שיקוף של כלל היחסים ביניכם. כשאנחנו חשים בטוב עם בני זוגנו, בלתי מאוימים, צרכינו מסופקים, אנו חשים בטוחים וגם נמלאים רצון להשקיע בתקשורת מקרבת, להקשיב עד הסוף, לשוחח בכנות ובפתיחות, להכיל דעות שונות גם אם איננו מסכימים עליהם, לבטא הערכה ואולי אף אהבה.

לכן לדעתי, במידה ואתה אכן מעוניין להשקיע בבית הזה שיש לכם ולבנות מעגל חיובי של יחסים, כדאי לך קודם לשים לב למרכיבי הסיכון בקשר שלכם, ולצרכים אחד של השניה.

קליניקה זוגית יכולה להיות המקום הנכון עבור תהליך כזה, ואני מציע לכם לא להוריד ידיים ולהמשיך לחפש את המטפל הזוגי המתאים, ועם זאת לבוא מתוך הבנה שהמתח יעלה בהכרח בקליניקה הזוגית.

מה שיכול לעזור לכם להתקדם בתהליך הוא התובנה שכל מערכת זוגית נושאת מידה מסויימת של מתח. גם לאחר שתעברו בעז"ה תהליך זוגי, תתגברו על מרכיבי הסיכון, תמלאו צרכים זה של זו ואף תבטאו אהבה, תמיד יוותר ביניכם מתח. משום שישנו מתח בעצם השוני בין שני בני אדם שונים, בעלי דעות מנוגדות, רצונות שונים וצרכים מגוונים.

כצעד ראשון, שיכול להתחיל לעצור את המעגל השלילי, אני מציע לך לנסות ללמוד מהי הדרך שלך לשלוט על התגובות שלך אל מול מה שאשתך מביאה.

לעתים אנחנו חושבים בטעות שאין לנו שליטה, אך לאמיתו של דבר תמיד יש לנו שליטה וישנם גם כלים שיכולים לעזור לנו להשתהות רגע בטרם התגובה ובסופו של דבר להימנע מלהגיב או להגיב באופן שלילי פחות.

אינני מקל ראש באתגר, אבל אני סבור שכל אדם יכול לעמוד בו, נסער ומגורה ככל שיהיה, ומצד שני – כל אדם באשר הוא, אפילו שלם המידות הגדול, פוגש אירועים שעשויים לפתות אותו להגיב באופן שלילי ושעליו להשקיע על מנת לא להיסחף ולעצור.

ישנו מודל טוב שמסכם ערוצים שונים של משאבים להתמודדות בשעה שמרגישים מותקפים או במצוקה נפשית.

אתאר אותו כאן בקצרה ואתה יכול לקרוא עליו יותר ברשת. מודל זה נקרא בראשי תיבות גש"ר מאח"ד: גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה, דמיון. מודל זה פורס את הערוצים השונים שכל אחד יכול לבחור בעת משבר להיעזר בהם על מנת לחזור שוב למרכז הפנימי ולבחור אופן תגובה מיטיב יותר. כדאי להכיר את כולם ולנסות להיעזר בכולם, עם הזמן יתכן שתמצא ערוץ אחד או שתיים שיותר מתאימים לך.

ככל דבר בחיים, התחברות לערוצים אלו דורש תרגול ואינו מתרחש בו־ברגע. כל פעם שתבחר להתחבר לערוצים אלו תוכל לקבע יותר ויותר דפוס תגובה מיטיב.

גוף. הנשימות שאנו נושמים הן מקור האנרגיה הראשוני ביותר שלנו, ודרכם אפשר בקלות לחזור שוב למרכז הפנימי שלנו גם בעת מצוקה.

שכל. חשיבה דרך השכל במקום דרך הרגש יכולה לעזור לנו להעריך באופן יותר אובייקטיבי ומדויק את האירוע ולבחור תגובה מיטיבה יותר.

רגש. ביטוי הרגש כלפי חוץ באמצעות בכי או צחוק, שיחה או דיבור, תנועה או יצירה, באופן שאיננו פוגע במעגל הזוגי אלא מתרחש במרחב בטוח, למשל בינך לבין עצמך או לבין חבר.

מערכת אמונות. האמונות ותפיסות העולם הרוחניות שלנו יכולות להנחות אותנו בעת מצוקה, לתת פשר יותר מדויק להתרחשות ולכאב, ולסייע לבחור תגובה שתואמת את האמונה שלך.

חברה להיעזר בסביבה על מנת להירגע, לחזור לאיזון ולהסתכל על הדברים מזווית מבט חיובית יותר. זוהי קריאה גם להגדיל ולחזק את המעגל החברתי שלנו כך שכאשר נזדקק להם לחברינו הם יהיו זמינים לנו יותר ויוכלו לסייע לנו יותר.

דמיון. הדמיון הוא כלי עצום. אנו יכולים להשתמש בו לדחוף אותנו אל הרע ביותר ואל הטוב ביותר. כלי פשוט המשתמש בדמיון הוא לנסות להיזכר ברגע מיוחד ומעורר השראה שחווינו, ודרך הדמיון לחוות אותו שוב.

אלו הם כמה היבטים מעשיים שיכולים לסייע להגיב אחרת בעת המתח, ולתרום ליצירת מעגל חיובי יותר.

אם נרצה להתבונן בתיאורים של המריבות הסוערות שאתה מעלה לאור דברי החכמים, נוכל להזכיר את דברי הגמרא (סוטה יז ע"א), כי אם איש ואישה לא זכו, ושכינה אינה ביניהן – "אש אוכלתן". זוהי אותה אש התשוקה שכה מקרבת ביניהם, שמתהפכת עליהם כאשר אין שם ה' מצרפם, והיא האש ההופכת את חייהם לבוערים בסערה שאין לה תכלית.

השכינה ביניהם – כך מפרש רש"י כידוע – מתגלמת באותיות יו"ד הנוספת לאיש, וה"א הנוספת לאשה, שיחד יוצרים שם י"ה. ואילו בלעדי האותיות הללו נותרים האיש והאשה אש ואש. מעניין בהקשר זה להכיר את דברי השל"ה הקדוש (תורה שבכתב, בראשית, תורה אור ז׳) שהיו"ד של הזכר מכוונת לחכמה ואילו הה"א של האישה מכוונת לבינה. לאור זאת ניתן להבין שהאיש והאישה מתדרדרים לאש האוכלת אותם בה במידה שחסר בתגובותיהם זה לזו חכמה לזכר ובינה לנקבה, והם מגיבים מתוך דחפים אינסטינקטיביים.

אכן האתגר הרגשי גדול מאוד בתוך נישואין, על אחת כמה וכמה לבני זוג רגישים ומלאי להט, ובייחוד היכולת להשתהות לפני התגובה ולבחור תגובה מיטיבה, שתיצור מעגל חיובי.

אין טוב מחודש התשובה לעשות תיקון בדבר שהינו אולי החשוב והמשמעותי בחיינו: חיי הזוגיות והמשפחה.

בהצלחה בבחירותיך ובדרכך,

חיים

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
השתניתי וכבר לא רוצה את הזוגיות
אני כותב כי אני כבר לא יכול יותר. אני מרגיש שאני נחנק. התחתנתי בן 18, בקהילה סגורה בחו"ל. עשיתי מה שכולם עשו, בלי לדעת בכלל מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלי. עברו שנים, חזרנו לארץ, התחלתי לעבוד ולפגוש אנשים, ופתאום קלטתי מי אני באמת. הבנתי שאני בן אדם שחייב...
אשתי ילדותית ולא אחראית
אני נשוי שנה וחצי, יש עניין שמאד קשה לי איתו בקשר עם אשתי , ברוך ה' יש לנו קשר מאד חזק אפשר לומר באמת שאנחנו נשואים באושר. יש דבר שמאד פחדתי ממנו עוד לפני החתונה ובכללי לאו דווקא מאשתי ספציפית בפגישות או משהו כזה אלא בכללי , שתהיה לי אישה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן