The Butterfly Button
אשפוז במחלקה פסיכיאטרית ותשומת לב

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה חכמה וטובה שמתמודדת עם אתגרים נפשיים בד"כ ממש בטוב. נמצאת במערכת של סל שיקום, עם מטפלת טובה ומדריכות נחמדות, דיאטנית ופסיכיאטרית. עד לא מזמן הרגשתי עטופה, שרואים אותי ואוהבים אותי, וזה נתן לי יציבות.
לאחרונה נפרדתי ממדריכה חמודה, ובקרוב אפרד גם מהמטפלת שמשום מה עוזבת. עוד לא ממש התחברתי למדריכה החדשה, ואני במתח לגבי המטפלת הבאה, אותה אני לא מכירה.
לפתע חזרו רגעי מועקה ומצוקה… ונמאס מהעבודה… והתפקוד והטיפוח האישי ירדו… ונהיה קשה להחזיק שגרה.
והרגשתי שבעיקר, אני צריכה חיבוק וקרבה, ואותנטיות בלי להסתיר ולהציג, ותחושת ביחד.
ושמתי לב שברגעים שאני משוחחת עם חברה טובה או עם קו ייעוץ אנונימי, התחושה הכבדה מפנה את מקומה לביטחון ותחושה נינוחה.
וחשבתי על אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, בתור מקום להתייצב בו מהחרדה, ולהיות עטופה כל הזמן בבנות שבמצבים דומים לשלי ובצוות קשוב ומקצועי.
המטפלת שאלה אותי האם אני בטוחה שאשפוז זה הצעד הנכון. והרגשתי שאני מתפדחת לומר לה "אני מרגישה חרדה. מרגישה בודדה. צריכה תשומת לב כל הזמן". ויש לי ביקורת על עצמי – למה לא מספיק לי כל מה שהיה נפלא במשך תקופה ארוכה. למה אני מחפשת צומי כל כך. מה פתאום כל הדרמות שאני מייצרת? הביקורת מכווצת אותי מבפנים.
בסוף הלכתי להתאשפז, ואיך שהגעתי – הרגשתי מאושרת. כל התסמינים נעלמו. התחושות הקשות התפוגגו. וזה מעצם השהות שם. ואז דיברתי עם המטפלת בזום, וזה היה כזה מוזר לומר לה שאני מרגישה כל כך טוב…
השאלה שלי היא שתעזרו לי להבין את עצמי, ולקבל תיקוף ואישור לצרכים שאני חשה… ולהפחית את רגשות האשם… תודה!

תשובה:

פונה יקרה,

ליבי איתך בכל האתגרים הלא פשוטים שאת עוברת,

מעריכה מאוד את תעצומות הנפש לכתוב ולבקש חוות דעת ותיקוף. התמודדות לא פשוטה מלווה אותך מזה שנים.

נשמע שאת יודעת לפנות, לקבל סיוע ולתת לעצמך מעטפת תומכת שבדרך כלל מסייעת לך להתמודד עם מורכבות האתגרים הנפשיים, והאתגרים בחיים ולצמוח מהם.

ממכתבך אני מבינה שההתמודדות הנפשית הינה מורכבת ומזמנת בתוכה אתגרים כשקיימים זמנים שאת מצליחה לקבל את המעטפת במרחב הקהילה אך לעיתים את זקוקה למעטפת אינטנסיבית יותר.

אני מחזקת את ידיך בכך שאת הרגשת שמה שטוב לך הוא להיות עטופה באופן אינטנסיבי, ולקבל טיפול מסור במחלקה עוטפת- שנותנת מקום לחלקים הנפשיים. ואכן את מתארת שהרגשת מאושרת.

מהכתיבה שלך עולה כי הפרידה מגורמי הטיפול- המטפלת, המדריכה, מפחידה אותך מאוד, ומערערת את היציבות והעוגנים עליהם את נשענת עד היום.

ניכר כי היכולת להיות בקשר משמעותי עם דמויות אלו, ואף להיות באיזורים של תלות- במידה בריאה- מולן, גורמות לך כרגע, להרגיש פחד רב- חרדה סביב פרידה.

החרדה מעוררת בך אי שקט, חוויה של בדידות, ומציפה את הקושי הנפשי. חרדה זו מקורה בפחד להיות ללא מגן ומשען וקושי לסמוך על עצמך ועל היכולת שלך להתמודד בכוחות עצמך.

יתכן גם כי המטפלת לא הצליחה להבין (כמו שקורה לכולנו- כמטפלים, לפעמים) עד הסוף את הסערה הנפשית והחרדה העמוקה בה הוצפת ואת הצורך להרגע במקום עוטף. הפונקציה של אשפוז היא היכולת לשים את החיים.

אחד מההתמודדויות שאת מתארת זה ביקורת רבה שלך כלפי עצמך.

את מתייחסת לצורך שלך באחזקה ובליווי ובתמיכה כמקום של "צומי, כמקום שלילי" כשבעומק הבנת שזה הצורך שלך.

הקבלה של הצרכים שלך, של הרגשות שלך ושל המעטפת שאת מאמינה שתגדל אותך מאוד מאוד חשובה.

קבלה עצמית היא היכולת לקבל את עצמנו בלי שיפוטיות, בלי ביקורתיות.

העובדה שהתסמינים של החרדה נעלמו הם הסימן לכך שניכרה הטבה נפשית בכך שהיית מוחזקת ולא- לא בגלל תשומת הלב, אלא בגלל שאת קיבלת אוזן קשבת, הקשבה עמוקה לצרכים שלך, ומקום שאפשר להישען עליו.

קונטרה לחוויה של החרדה והבדידות שחשת טרם האשפוז.

ותחושות האשם מקורם בהפנמות ביקורתיות, לא מכילות שלך את עצמך.

להרגיש אשמה בכך שהלכת לקבל עזרה, סיוע, מקום? כל אלו הם צורך בסיסי, שמגיע לך.

אני מאמינה שאת ראויה לקבל טיפול טוב, ואם היו חושבים שהאשפוז לא יסייע לך, לא היו מקבלים אותך.

גם הצוות המקצועי מאמין שהטיפול יתרום לך. וזה התיקוף החזק ביותר לכך שהתחושות שלך היו נכונות.

החוויה שאת עושה דרמה, מחפשת צומי, אלו מילים שליליות, ביקורתיות שאינן פוגשות את החוויה שלך.

ככל הנראה הן מלוות אותך לאורך החיים ואני מאמינה ששווה לעשות איתן עבודה על איתגור שלהן, על מנת לייצר חוויה של קבלה שלך את עצמך ואת הצורך שלך במקום שיראה אותך.

מאחלת לך את כל הטוב

מירי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

ללכת לטיפול? או לוותר עליו?
הייתי הולך בעבר לטיפולים פסיכולוגיים וזה עזר לתקופה ואז הולך שוב לפי הצורך. בעקבות משבר זוגי כלשהו שהיא בחרה לפעול בדרך מסוימת וכפתה עלי טיפול וכשדיברנו על זה היא רק אמרה שמעכשיו עולים על דרך המלך ואני יהיה בעל ואבא בריא החלטתי שעד כאן.זה לא מגיע לה. לא מגיע לאשתי...
איזה טיפול יעזור לי עם הפוסט טראומה?
עברתי פוסט טראומה בבית של הורים רבים שהתגרשו כשהייתי בת 14 . חווה נתק מעצמי ומהרצונות שלי האמיתיים . מרצה הרבה . מודעת לרוב הקשיים בתהליך של שידוכים כבר שנים לא מרוצה מהתפקוד בעקבות מחשבות ורגשות קשים ומייאשים . אני רוצה ליצור מציאות אישית חיובית עם חווית הנאה והגשמה עם...
יתכן חיבור לתורה ומצוות מתוך שמחה?
גדלתי בסביבה קשה מאוד ורווית סבל, שכללה פגיעה וטראומה. באותן שנים חשוכות, המפלט היחיד שלי והעוגן שהחזיק אותי בחיים היה הקשר עם ה' יתברך. נאחזתי באמונה ובתפילות בכל כוחי. כשהתבגרתי, הצלחתי סוף סוף להכיר בכך שהמצב סביבי היה רע ולא נורמלי, למדתי לשים גבולות והתרחקתי משם כדי לנסות לחיות חיים...
יש בחירה למי שיש לו הפרעת אישיות?
  כתבתי פה לפני מספר שנים וקיבלתי תשובה מיוחדת ומקיפה. תודה על כך. היום יש לנו יותר ידע ב"ה על מה שקורה בבית, ובעלי אובחן  שחור על גבי לבן בכמה הפרעת אישיות, כאשר הפסיכיאטר כתב אבחנה מבדלת  בנוסף, OCD ודיכאון. השאלה שלי בעבר עסקה בעניין הספק שהיה לי לגבי אהבתי...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...
טיפול עצמי על ידי כתיבה זה אפשרי?
אני בת 22.  החיים שלי נראים די רגילים וטובים. אני עובדת, מתפקדת וברוך ה' מצליחה. אבל מבפנים זה סיפור אחר לגמרי. יש לי מחסום ממש רציני בכל מה שקשור לאנשים, במיוחד בקשרים קרובים. אני פשוט לא מצליחה לסמוך על אף אחד. אני חושבת שזה קשור לזה שכשהייתי ביסודי היה לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן