The Butterfly Button
אשפוז במחלקה פסיכיאטרית ותשומת לב

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה חכמה וטובה שמתמודדת עם אתגרים נפשיים בד"כ ממש בטוב. נמצאת במערכת של סל שיקום, עם מטפלת טובה ומדריכות נחמדות, דיאטנית ופסיכיאטרית. עד לא מזמן הרגשתי עטופה, שרואים אותי ואוהבים אותי, וזה נתן לי יציבות.
לאחרונה נפרדתי ממדריכה חמודה, ובקרוב אפרד גם מהמטפלת שמשום מה עוזבת. עוד לא ממש התחברתי למדריכה החדשה, ואני במתח לגבי המטפלת הבאה, אותה אני לא מכירה.
לפתע חזרו רגעי מועקה ומצוקה… ונמאס מהעבודה… והתפקוד והטיפוח האישי ירדו… ונהיה קשה להחזיק שגרה.
והרגשתי שבעיקר, אני צריכה חיבוק וקרבה, ואותנטיות בלי להסתיר ולהציג, ותחושת ביחד.
ושמתי לב שברגעים שאני משוחחת עם חברה טובה או עם קו ייעוץ אנונימי, התחושה הכבדה מפנה את מקומה לביטחון ותחושה נינוחה.
וחשבתי על אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, בתור מקום להתייצב בו מהחרדה, ולהיות עטופה כל הזמן בבנות שבמצבים דומים לשלי ובצוות קשוב ומקצועי.
המטפלת שאלה אותי האם אני בטוחה שאשפוז זה הצעד הנכון. והרגשתי שאני מתפדחת לומר לה "אני מרגישה חרדה. מרגישה בודדה. צריכה תשומת לב כל הזמן". ויש לי ביקורת על עצמי – למה לא מספיק לי כל מה שהיה נפלא במשך תקופה ארוכה. למה אני מחפשת צומי כל כך. מה פתאום כל הדרמות שאני מייצרת? הביקורת מכווצת אותי מבפנים.
בסוף הלכתי להתאשפז, ואיך שהגעתי – הרגשתי מאושרת. כל התסמינים נעלמו. התחושות הקשות התפוגגו. וזה מעצם השהות שם. ואז דיברתי עם המטפלת בזום, וזה היה כזה מוזר לומר לה שאני מרגישה כל כך טוב…
השאלה שלי היא שתעזרו לי להבין את עצמי, ולקבל תיקוף ואישור לצרכים שאני חשה… ולהפחית את רגשות האשם… תודה!

תשובה:

פונה יקרה,

ליבי איתך בכל האתגרים הלא פשוטים שאת עוברת,

מעריכה מאוד את תעצומות הנפש לכתוב ולבקש חוות דעת ותיקוף. התמודדות לא פשוטה מלווה אותך מזה שנים.

נשמע שאת יודעת לפנות, לקבל סיוע ולתת לעצמך מעטפת תומכת שבדרך כלל מסייעת לך להתמודד עם מורכבות האתגרים הנפשיים, והאתגרים בחיים ולצמוח מהם.

ממכתבך אני מבינה שההתמודדות הנפשית הינה מורכבת ומזמנת בתוכה אתגרים כשקיימים זמנים שאת מצליחה לקבל את המעטפת במרחב הקהילה אך לעיתים את זקוקה למעטפת אינטנסיבית יותר.

אני מחזקת את ידיך בכך שאת הרגשת שמה שטוב לך הוא להיות עטופה באופן אינטנסיבי, ולקבל טיפול מסור במחלקה עוטפת- שנותנת מקום לחלקים הנפשיים. ואכן את מתארת שהרגשת מאושרת.

מהכתיבה שלך עולה כי הפרידה מגורמי הטיפול- המטפלת, המדריכה, מפחידה אותך מאוד, ומערערת את היציבות והעוגנים עליהם את נשענת עד היום.

ניכר כי היכולת להיות בקשר משמעותי עם דמויות אלו, ואף להיות באיזורים של תלות- במידה בריאה- מולן, גורמות לך כרגע, להרגיש פחד רב- חרדה סביב פרידה.

החרדה מעוררת בך אי שקט, חוויה של בדידות, ומציפה את הקושי הנפשי. חרדה זו מקורה בפחד להיות ללא מגן ומשען וקושי לסמוך על עצמך ועל היכולת שלך להתמודד בכוחות עצמך.

יתכן גם כי המטפלת לא הצליחה להבין (כמו שקורה לכולנו- כמטפלים, לפעמים) עד הסוף את הסערה הנפשית והחרדה העמוקה בה הוצפת ואת הצורך להרגע במקום עוטף. הפונקציה של אשפוז היא היכולת לשים את החיים.

אחד מההתמודדויות שאת מתארת זה ביקורת רבה שלך כלפי עצמך.

את מתייחסת לצורך שלך באחזקה ובליווי ובתמיכה כמקום של "צומי, כמקום שלילי" כשבעומק הבנת שזה הצורך שלך.

הקבלה של הצרכים שלך, של הרגשות שלך ושל המעטפת שאת מאמינה שתגדל אותך מאוד מאוד חשובה.

קבלה עצמית היא היכולת לקבל את עצמנו בלי שיפוטיות, בלי ביקורתיות.

העובדה שהתסמינים של החרדה נעלמו הם הסימן לכך שניכרה הטבה נפשית בכך שהיית מוחזקת ולא- לא בגלל תשומת הלב, אלא בגלל שאת קיבלת אוזן קשבת, הקשבה עמוקה לצרכים שלך, ומקום שאפשר להישען עליו.

קונטרה לחוויה של החרדה והבדידות שחשת טרם האשפוז.

ותחושות האשם מקורם בהפנמות ביקורתיות, לא מכילות שלך את עצמך.

להרגיש אשמה בכך שהלכת לקבל עזרה, סיוע, מקום? כל אלו הם צורך בסיסי, שמגיע לך.

אני מאמינה שאת ראויה לקבל טיפול טוב, ואם היו חושבים שהאשפוז לא יסייע לך, לא היו מקבלים אותך.

גם הצוות המקצועי מאמין שהטיפול יתרום לך. וזה התיקוף החזק ביותר לכך שהתחושות שלך היו נכונות.

החוויה שאת עושה דרמה, מחפשת צומי, אלו מילים שליליות, ביקורתיות שאינן פוגשות את החוויה שלך.

ככל הנראה הן מלוות אותך לאורך החיים ואני מאמינה ששווה לעשות איתן עבודה על איתגור שלהן, על מנת לייצר חוויה של קבלה שלך את עצמך ואת הצורך שלך במקום שיראה אותך.

מאחלת לך את כל הטוב

מירי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

טיפול עצמי על ידי כתיבה זה אפשרי?
אני בת 22.  החיים שלי נראים די רגילים וטובים. אני עובדת, מתפקדת וברוך ה' מצליחה. אבל מבפנים זה סיפור אחר לגמרי. יש לי מחסום ממש רציני בכל מה שקשור לאנשים, במיוחד בקשרים קרובים. אני פשוט לא מצליחה לסמוך על אף אחד. אני חושבת שזה קשור לזה שכשהייתי ביסודי היה לי...
השגות רוחניות גבוהות שמכבידות עלי
גדלתי בסביבה שומרת מצוות ועברתי קשיים בחיים בילדות בבית ובאופן פרטי, במשך הזמן כשהסבל הנפשי גבר עליי והתמודדתי עם הצרות דיכאון וחרדות ופסיכיאטריה זה הביא אותי לייאוש מהכל, והאמונה והרוחניות תמיד הלכו לצידי, כי היתה לי אמונה חזקה שהבורא יותר טוב מכל מה שקרה איתי וכל הפגיעות שעברתי ומתישהו יהיה...
OCD שעושה לי ספקות באמונה
  אני סובלת בשנים האחרונות מספקות באמונה. מכיוון שיש לי רקע של OCD הרופא שלי חושב שזה ביטוי של OCD המחשבות "האם ה' קיים"? "ואולי הכל סתם?" "ומי אמר שיהדות זו אמת?" גורמות לי להמון חרדה ומצוקה נפשית עד כדי קושי בתפקוד לפעמים. ונסיון לפתור את המצוקה בכלים לוגיים של...
שיתוף הבעל בנושאים רגשיים
אני מתמודדת עם פוסט טראומה מתמשכת, בטיפול ארוך שמאד מאד עוזר. היום אני מודעת למה קורה לי ואני שולטת בעצמי, אבל קושי פנימי וכאב קיימים מפעם לפעם. יש לי כמיהה לשתף את בעלי שיהיה חלק במה שאני עוברת, מה שאני מרגישה. מצד אחד הוא לא אוהב שאני הולכת לטיפול והוא...
סובלת מדימוי גוף נמוך ממש!
אני בת 18 בתור התחלה אני רוצה לציין שאני ב"ה מוכשרת בהמון תחומים, מצליחה בלימודים, יש לי משפחה נהדרת, חברות טובות. וחוץ מקשיים כאלה 'רגילים' שכולם עוברים, אני לא מתמודדת עם שום קושי חוץ מזה שאני רוצה לשאול עליו… מכיתה ז' אני סובלת מדימוי גוף נמוך ממש, עוד לא דיברתי...
בעלי מכור לאלכוהול
אני נשואה 5 שנים ואמא לילדים, ובזמן האחרון אני מרגישה שאני פשוט לא עומדת בזה יותר. בעלי שותה אלכוהול,ממש מכור.  במקום להיות יחד כמשפחה, אני מוצאת את עצמי מתמודדת לבד עם הילדים ועם אווירה מאוד קשה בבית. כשהוא שותה הוא נהיה אדם אחר !! כועס, עצבני, פוגע בי ובילדים, ולעיתים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן