דלג לתוכן
שלום רב!
ראשית אני מודה לכם על האתר המדהים,שמאפשר לעלות דילמות רגישות,ולקבל עליהן מענה מקצועי ברגישות גדולה.
ולשאלתי- אני בת 26 חרדית,אין צורך לתאר במילים מה זה רווקות,הצורך הרגשי והפיזי בקרבה ואהבה,ובכלל להקים בית ולעבור לשלב הבא,
לפני חודשיים הכרתי בחור שעל פניו,כבר בשיחת טלפון הראשונה הבנתי שאין שום סיכוי. אבל איכשהו יצא שדיברנו שיחה רצינית בטלפון,וכבר ראיתי אותו ממקום אחר לגמרי מתמונת המבט הראשונה.
השיחות הרבות בטלפון הפכו לפגישות ארוכות,בהתחלת הקשר הן היו ברמה גבוהה,שיחות אינטלקטואליות על החיים וכו'
והן הובילו לפגישות,מה שיצר חיבור רגשי.
לפני שאמשיך אציין שכל התקופה הייתי מאוד מודעת לעצמי,ובחרתי "לשחרר" ומתוך צורך רגשי לקשר ,לתת לדברים לזרום.
למרות שהיה לי קשה מאוד לקבל את המראה והשם שלו,והיו הרבה מאוד פערים בינינו של השקפות ותרבות,גיליתי שבאישיות שלו הוא הרבה יותר מימה שהוא נראה-מבין מקשיב,איש שיחה מעניין, מנתח מהלכים,שאיפות גבוהות מעצמו,ועוד הרבה….
במשך כל התקופה הנ"ל {כמעט שלושה חודשים},היו עליות ומורדות בקשר. הרבה פעמים הגעתי להחלטה שאין מצב להמשיך איתו ,אבל ברגע שהוא שלח הודעה או התקשר,היה לי קשה והקשר המשיך….
בפעם הראשונה שנפלנו בנגיעה נבהלתי מאוד מעצמי,למרות שלא אני הייתי היוזמת..לא התנגדתי.. לקחתי את זה מאוד קשה שהגעתי למקום הזה,ועדכנתי אותו בצורה ברורה מאוד שכאן זה נגמר!!!!! הוא לקח את זה מאוד קשה,אבל מבחינתי זה היה קו אדום! זה החזיק מעמד רק לשבוע,ואחרי שנרגעתי,יצרתי איתו שוב קשר. כרגע הקשר נמצא ברמה רגשית גבוהה מאוד,כמה שניסינו לשמור ולעשות סייגים זה עדיין קשה עד בלתי אפשרי.קשה לי מאוד אני מתלבטת והספק הזה מוציא אותי מדעתי.
קשה לי להגיע להחלטה רצינית בקשר ,בגלל שזה הגיע למקום כזה,שמבלבל רגשית.יוצר צורך רגשי ,ולא נותן לחשוב בצורה הגיונית,וממקום אובייקטיבי
מצד אחד אני מאוד רוצה לעזוב אותו,אבל קשה לי רגשית לעשות את זה. ולהיות שלימה עם ההחלטה,בלי להיכנס לאמוציות. כי אולי זה כן הוא?יש לנו אינטראקציה כזאת טובה,וככ הרבה ערכים משותפים. ועד שבניתי קשר כזה קרוב,פתאום עכשיו לעזוב הכול?
חשוב לי מאוד בקשר זוגי,קשר עמוק פתוח,וזורם. מפחיד אותי להתחיל מערכת יחסים חדשה, ולהתחיל הכול מחדש,כי מי אמר שאצליח להגיע עם מישו אחר לכזה קשר נפשי רגשי?
מצד שני מתחילת הקשר ראיתי וידעתי על הפערים הרבים שיש,כמו מראה סגנון השקפה ,ולמרות שהוא מאוד הראה נכונות להיפתח ולוותר עדייו זה קשה לי,זה כאילו שאני משנה אותו לטובתי ורוצה שיהיה אדם אחר.בסגנון של הבית,וברמה הרוחנית שלו.
האים אפשרי להיכנס לקשר רציני,ולהקים בית יהודי ממקום כזה?אחרי שעברנו קשר פיזי ונפשי ככ קרוב?
תודה מראש על התשובה.
כואבת ומבולבלת,
בת ישראל.
