מאת:

התפרסם בתאריך:

14/01/2021

אני רווקה חרדית שכבר מתקרבת ל30 ומרגישה שהכל תקוע איתי

שאלה מקטגוריה:

שלום, אני רווקה חרדית מתבגרת (כבר רואה את ה30 באופק…), לא צריכה להכביר מילים על הקושי שבתקופה הזו, עם כל זה שיש בה הרבה יופי ואני חושבת שניצלתי אותה לבנייה עצמית והתקדמות אישית.
לאחרונה הכל נהיה קשה מדי.
התחושה שאני נעה במעגלים סביב עצמי, שאין סיכוי שמשהו ישתנה אי פעם. אני בטיפול, ונחשבת בחורה עם הרבה מודעות עצמית,ועדיין, אני מרגישה שמשהו (והלוואי וידעתי מה) תקוע עמוק וחזק ועד שלא אצליח להשתחרר ממנו, אין לי סיכוי לאהבה…
אני תקועה גם מבחינה מקצועית, עובדת שנים בעבודה עם המון לחץ, שלא מספקת אותי, ומוציאה ממני דברים שאני לא אוהבת (קשיחות, רשמיות ועוד…).
בזמן האחרון ממש עולה בי צורך להתנתק. מהכל. מהבית, העבודה, אפילו מהדת כדי להצליח אולי להתחבר סוף סוף לעצמי באמת ולהבין מה תקוע ואיפה.
אני יודעת שזו פנטזיה לא מציאותית, ואולי אפילו מסוכנת במידת מה, אבל ממש מרגישה שאני לא מסוגלת להמשיך עוד באותה מתכונת.
לא יודעת אם תוכלו לחדש לי משהו, אבל מנסה…
ותודה גדולה על זה שאתם קיימים…

תשובה:

בס"ד

שלום שואלת יקרה,

את כותבת שעם כל זה שניצלת את תקופת השידוכים המתארכת לבנייה עצמית ולהתקדמות אישית, אך בזמן האחרון יש לך תחושה שאת נעה במעגלים סביב עצמך. יש לך הרגשה שמשהו שתקוע אצלך עמוק וחזק, מונע ממך את הסיכוי לאהבה. עולה בך צורך להתנתק מהכל וכך אולי להתחבר לעצמך באמת. את מודעת לסכנה שיש בהגשמת הפנטזיה הזו אבל לא מסוגלת להמשיך עוד באותה מתכונת.

במכתבך, את מביאה במילים מעטות מציאות מורכבת ושאלה נוקבת. מדברייך אפשר להרגיש את החיבור שלך אל המציאות, על הקושי והיופי שבה. במכתבך את כמעט ולא מפרטת את סיפורי הכיסוי אלא מביאה את הנקודה העקרונית. אנסה להתחבר אליה רעיונית. מקווה שאעשה זאת נכון.

מבחינה רגשית, מכתבך טלטל אותי ונגע בי עמוק. האותנטיות, הכנות והפשטות שבה הבאת את דברייך, לא משאירה את הקורא אדיש. האם את מודעת לאיכות הזו שיש בך? ליכולת שלך לגעת בזולת ע"י האופן שבו את מביאה את עצמך? זהו כוח עצום.

הדברים שהבאת גרמו לי לחשוב ולהתעמק הרבה. אני מאמינה גדולה בחיפוש ובמסע פנימה שיוצר חיבורים חדשים ונכונים יותר בין חלקי הנפש ויותר מזה בין הנפש לרוח. בתהליך כזה יש בשורה חדשה, בשורה של גאולה. אני סבורה שחשוב שתעצרי ותקדישי זמן להתבוננות רצינית ומעמיקה.

מדוע זה כ"כ חשוב בשבילך?

1. כדי שצורך חיוני שלך, לא יישאר בגדר פנטזיה לא ממומשת שאי מימושה מעורר בך תסכול ומעמיק בך את תחושת התקיעות

2. כדי שתעשי את הדבר הנכון והמועיל ביותר להשגת שאיפותייך

3. כדי שתינצלי מהסכנה שבניתוק לא מבוקר מהכל

לדעתי, כדאי שתתבונני בעיקר בשני היבטים בחייך – הקשר עם החברה והקשר עם עצמך.

רק שלפני שאפרט על כל אחד מהתחומים האלו, חשוב לי להעיר הערה כללית שנוגעת לצורת חשיבה שלך, שעלתה ממכתבך. כשאני אומרת 'צורת חשיבה' אני מתכוונת לאופן שבו אנו תופסים את הדברים. בד"כ איננו שמים לב לצורת החשיבה שלנו ורק חווים את ההשלכות שלה ברגשותינו. יש במכתבך שלוש נק' שחשוב לי להעיר את תשומת לבך עליהן ולערער את המוחלטות שבה נאמרו.

את כותבת, שאת מרגישה:

"…שאין סיכוי שמשהו ישתנה אי פעם"

"…שמשהו תקוע…ועד שלא אצליח להשתחרר ממנו, אין לי סיכוי לאהבה"

למרות שכתבת בתחילת שני משפטים אלו "אני מרגישה…", משפטים אלו אינם מתארים רגשות אלא מחשבות. כאמור, מחשבות מולידות רגש. אילו רגשות מעוררים בך משפטים אלו? נראה לי שלא נעימים במיוחד. האם משפטים אלו יעילים בשבילך? אם לא, אנא ותרי עליהם. הם לא אמת מוחלטת. הם רק הדרך שבה את רואה את הדברים כעת.

ועכשיו ניגש לדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו.

את כותבת:

"…עולה בי צורך להתנתק מהכל…זו פנטזיה… אבל ממש מרגישה שאני לא מסוגלת להמשיך עוד באותה מתכונת"

מדברייך נראה שיש רק שתי אפשרויות, שכל אחת בעייתית בפני עצמה:

1. להמשיך באותה מתכונת

2. להתנתק מהכל

ואני שואלת:

האם באמת יש רק שתי אפשרויות?

אולי יש רצף שמחבר בין שתי נקודות אלו שעליו תוכלי להתמקם וכך למצוא את הדרך אל עצמך?

עכשיו ניגש לגופו של עניין, אני מציעה לך התבוננות בשני תחומים:

הקשר עם החברה

דברייך על הצורך בהתנתקות מהמעגלים שסובבים אותך כדי לאפשר חיבור לעצמך מעלה בי את ההשערה שהצורך שלך להתנתק מבטא רצון לבחון מחדש את יחסי הגומלין שלך עם החברה.

כמה מילים על החברה והפרט שבה:

לחברה יש שני צדדים. מצד אחד, היא כופה את עצמה עלינו ומטביעה עלינו את חותמה ולעתים גם מטביעה אותנו בתוכה. מצד שני, היא המצע שעליו אנו מתפתחים וגדלים. רק בה נוכל לממש את עצמנו באמת, על האיכויות שלנו ועם הערכים שלנו, שהרי נבראנו יצורים חברתיים שרוצים לפעול, להשפיע ולגדול מתוך מפגש מעשיר ומפרה. אם כך, המסגרת החברתית יכולה להיות סורגים שסוגרים וכובלים אותנו או מסגרת מבליטה שדרכה נוכל לבטא את עצמנו ולגלות מי אנו באמת. לכל אחד משני ההיבטים האלו, של החברה, יש תפקיד וחשיבות לגבי האדם וגם מחיר שעליו לשלם, בעבורם:

– ההיבט של מסגרת שסוגרת ומאלצת את האדם לנהוג לפי כלליה, שומר עליו מלתת דרור ליצריו על חשבון הערכים שהוא מאמין בהם ותואמים את ערכי החברה שבה הוא חי. המחיר הוא מיעוט הביטוי העצמי שלו.

– ההיבט של מסגרת שמבליטה את האדם ומשמשת לו כר פעולה לביטוי יחודיותו, מביא אותו לידי מימוש וגילוי. המחיר הוא שהחברה פחות מעגנת ומייצבת בעבורו.

שאלת השאלות היא איך מגיעים למקום שבו יחסי הגומלין שלנו עם החברה נכונים לנו ומביאים אותנו למקום הרצוי לנו ובמילים אחרות, מהו המקום שבו יש את היחס הנכון לנו בין מסגרת שסוגרת לבין מסגרת שמבליטה. ועוד דרך להסתכל על זה – עד כמה אני בוחרת להיות מושפעת ומוכתבת ועד כמה אני בוחרת להשפיע ולפעול בחברה שלי. כמו בכל מערכת יחסים, גם יחסי הגומלין שלנו עם החברה משתנים לפי התמורות שחלות בנו בחיים. לכן, את שאלת השאלות שלעיל עלינו להמשיך ולשאול במשך כל מהלך חיינו וגם לספק לה תשובות.

שימי לב, שאני מדברת פה על התכווננות, כיול ודיוק מול החברה. אלו פעולות שדורשת עדינות וריכוז, בניגוד לניתוק החד שאת מדברת עליו.

האם זה מדבר אלייך?

עוד שאלות שאני מציעה לך לשאול את עצמך ושיעזרו לך בדיוק שלך:

במה נראה לך שמסלול החיים שלך כובל אותך ומרחיק אותך מהמקום שלך?

מה צריך להוסיף או לשנות במרכיבים שמהם את בונה ומזינה את עצמך ואת חייך?

שאלות אלו מובילות אותנו אל תחום ההתבוננות השני.

הקשר עם עצמך

לגבי הצורך להתנתק מהכל כדי להתחבר לעצמך, אני רואה את זה כתהליך של חיפוש אחר חלקים אבודים בתוכך שיש להביאם לידי ביטוי. אשתמש בדוגמה היחידה שהבאת לתקיעות בחייך – העבודה שלך. העבודה שלך מוציאה ממך חלקים שאינך אוהבת ולא מספקת אותך. אילו חלקים חשובים ומשמעותיים יש בך שרוצים לצאת לאוויר העולם ועבודתך לא מאפשרת להם להתבטא? חלקים אלו לא ירפו. חוויית התקיעות בתחום הזה זועקת שתקשיבי לה. ההקשבה שלך למקום הזה היא פתח לזיהוי התקיעות ואף לשחרורה. כשאת מרגישה בעבודה תקיעות וחוסר סיפוק, תשאלי את החלק הזה שקפץ "מי אתה? מה אתה רוצה? מהי הצעקה שלך?"

תשאלי ואז תקשיבי. אם תתמידי בזה, אני מבטיחה לך שתקבלי תשובה. אם החלקים האלו תקועים עמוק וחזק, ייתכן שזה ייקח זמן. כמובן שתידרשי לפעול ולשנות בהתאם למה ששמעת מהקול הפנימי שבך שזועק – "אני תקוע".

כך בכל שאר התחומים. חשוב שתפני לעצמך זמן להתבוננות (אולי בתוך הטיפול שאת נמצאת בו), תייחדי לכך מחברת ותפעלי בצורה מסודרת. כל חוויה, הרגשה, תחושה, תפיסה שאופפת אותך כענן של תקיעות, ניתן לפרק לחלקים ובמקום שהתקיעות תפעיל אותך, תפעלי את מבחירתך לסדר את החלקים האלו מחדש באופן הנכון לך, שיחולל בך שינוי ויקרב אותך אל שלוות הנפש, אל הסיפוק, אל החיבור.

אני רוצה להתייחס שוב לטוטליות שהבאת במכתבך. גם כאן אני מזמינה אותך להתבונן על הצורך להתנתק מהכל.

תשאלי את עצמך:

"האם ההתנתקות מהכל היא צורך חיוני או בריחה?"

"מה הפנטזיה שיש לי מספרת לי?", "מה היא מגלה לי על עצמי?", "מה היא מאפשרת לי?", "מה אני מרוויחה ממנה?", "מה אני מפסידה?"

שאלות אלו ודומות חשובות ביותר כדי לחבר אותך לרצונות הכמוסים שלך וכדי לחבר אותך לדרך פעולה נכונה. תקדישי לזה זמן. תלכי עם השאלות האלו ונוספות, שעולות, לכל מקום. תרדמי איתן, תחלמי אותן, תצאי איתן להליכה בשדות. כל תשובה או בדל תשובה שיעלה בך תרשמי ותנצרי וכך תתקדמי. תפרקי את הרצון להתנתק לרכיביו. תכתבי המון. תקראי את מה שכתבת ותזהי שם חלקים שונים שמדברים בך.

תשאלי את עצמך:

"ממה אני רוצה להתנתק?"

תרשמי את הכל בלי מעצורים, כפי שרשמת במכתבך. תפרטי:

מהבית – ממה בבית? ממה בי כשאני בבית?

מהעבודה – ממה בעבודה? ממה בי כשאני בעבודה?

מהדת – ממה בדת? ממה בדתיות שלי?

קצת על חבלי ביטחון

שאלה חשובה שאני ממליצה לך לשאול היא:

"עד כמה אני צריכה להתנתק מאורחות חיי הנוכחיים כדי להשיג את מטרותי?"

שאלה חשובה נוספת היא:

"מהם הערכים שאני מאמינה בהם ואיני מוותרת עליהם בשום אופן? מה אני שומרת בי שלם ולא פריק?" זהו חבל ביטחון שמאבטח אותך במסע שיש בו סכנות אל תוך בטן האדמה של עצמך.

לסיכום, את מדברת על ניתוק מהכל ואני מציעה תהליך עדין ומבוקר שכולל הקשבה למה שיש בך, זיהוי החלקים שמדברים בתוכך, פרוק מבוקר והרכבה מחדש לפי המטרות שאת מציבה לעצמך. כל זה מתוך שיג ושיח בתוכך אל מול החברה שאת חיה בה. מומלץ ביותר לעשות את התהליך בליווי ובהתייעצות.

מאחלת לך הצלחה רבה בחציבה ובכריית אבני החן המיוחדות שבך

שלך

פנינה נ.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן