דלג לתוכן
אני גם בודד כמה שנים גם אפשר להגיד שאין לי חברים רק בקושי ידידים גם אף אחד לא האמין בי שאני אצליח בחיים (במשפחה) ועכשיו אני יודע שאני באמת לא אצליח… ואפילו אפשר להגיד שאני לא מוכשר בכלום וגם אני פשוט בודד… וגם כועס על אלוקים על כל הרע שיש בעולם הזה וגם על זה שהוא ברא תגהנום וכף הקלע
בקיצור מיואש מהחיים… ומקווה שבעתיד יהיה טוב… מה לעשות בנתיים? 🙁
שואל יקר,
האדם הוא חידה שרק הקב"ה יודע את פתרונה, אבל קשה לנו להשלים עם זה ולכן אנחנו אוהבים לקבוע תווית על אנשים כאילו אנו מבינים את מהותם, אלו "מוצלחים" ואלו "כשלונות" אלו "בעלי כשרונות" ואלו "בינוניים". אבל כוחו של האדם הוא אפסי כמעט, ורוב ההצלחות והכשלונות אינם מהות האדם אלא מקרים שנזדמנו לו. פעם הסתייע הדבר ופעם לא. מנסיוני, החיים שלנו הם סדרות של כשלונות והצלחות ואין מנוחה מאתגרים אבל גם אין מקום ליאוש.
לכן ההערכות שקיבלת מהסביבה שלך על כך שלא תצליח לעולם הן חסרות ערך לחלוטין, אלא אם כן בידוע שהם יודעי דעת עליון ונזרקה בהם הנבואה. הכשרונות של האדם מפותחים על ידי העמל. אני הייתי נחשב "הצייר של הכתה" ובמשך שנים החשבתי את עצמי כבעל כשרון טבעי לציור ללא עמל וללא לימוד. רק בגיל מבוגר הבנתי שמרוב אהבתי לציור הייתי יושב במשך שעות רבות ומצייר, עורך ניסויים שונים בחיקוי של אור וצל, בטכניקות שונות, אלא שמרוב אהבה לא שמתי לב לעמל. היום כאדם בוגר אני מבין שהסיפור על "כשרון" כשחקן יחיד שקובע את ההישגים הוא סוג של בדיה, רוב הכשרונות מתגלים מתוך עמל. הרבה מהכשרוניים בלימוד התורה גם אם אינם מתמידים גדולים, יש בהם תמיד רגש של חשק ותאווה מסויימת, גם אם זה רק בגלל סקרנות ואפילו אם זה לשם התנצחות או כבוד, באותו זמן שהם לומדים הם מפעילים את כל כוחותיהם. אף אחד לא יכול לדעת למה הוא מסוגל עד שהוא לא עמל בכל כוחו, עד שהוא לא נתן את ליבו לעיסוק שלו. אל תשאל את עצמך "במה אני מוכשר?" שאל את עצמך רק "מה אני אוהב עכשיו?". הדגש הוא על עכשיו, כי מנסיון החיים התווית שאנחנו שמים על עצמנו היום לא תואמת את החיים שלנו מחר. כמו שאין "מוצלח" ו"נכשל" כך גם ה"למדן" של אתמול יכול להיות ה"בעל חסד" של מחר בהתאם לנסיבות החיים. אסור לנו לקחת את עצמנו יותר מדי כבד. היום כבר אין שום משמעות למה שהיית אתמול.
מה שאתה שואל על "מה לעשות בינתיים" – הנה, אין בינתיים. החיים כשלעצמם יזמנו לנו הצלחות והיפוכן חלילה וצריך לדעת עכשיו ולא מחר איך להתבונן בהן נכונה. לפעמים ההצלחה מונחת לפתחנו כפרי בשל ואנחנו פשוט לא מבחינים בה. היאוש מעוור אותנו. הרי מי שהתיאש מלמצוא מציאה לא יבחין בה גם מתחת לאפו, ומי שמחפש – מוצא.
זהו חסד השם על בריותיו שכשם שהוא זן ומכלכל אותן, כשם שהוא נותן להן אויר לנשום, והרי הדברים האלו לא מובנים מאליהם שלכל בריה יהיה בעולם גם את מה שהיא חיה ממנו, כך באותה מידה הוא הכין לכל בריה את ההזדמנויות להצליח ולמצוא את מקומה הייחודי בעולם, לשמוח במעשיה, להתקדם ולממש את כל הדברים הגדולים והנפלאים שאדם יכול לעשות.
לא המציאות היא האויב שלך אלא התפיסות שלך את המציאות, אותן הייתי ממליץ לך לשנות. הנה הזכרתי את חסד ה' על בריותיו. להאמין בה' הוא להאמין בטובו וחסדו. תחשוב לרגע על האדם הכי הוגן והכי נדיב שהכרת, כל זה אינו אלא ניצוץ אפסי מההגינות והנדיבות של הבורא. עובדי האלילים האמינו בכוחות שרירותיים שמענישים לפי שגיונות שעולים להם בראש, ואנחנו כורעים ומשתחוים לפני מלך שופט צדק ובעל חסד. אם כן, מדוע לפעמים גם בלבבנו עולה מחשבת פיגול כאילו חלילה גם אנו עובדים איזה אליל שפוגע באנשים שלא כדין, מתעלל בהם, בורא גיהנם וכף הקלע רק כדי להציק לבריותיו חלילה?
הדבר הזה נובע מהבנה מוטעית של דברים שנכתבים בספרים הקדושים ונקראים כפשוטם ומוצאים לדברי הווי.
כללו של דבר, הקב"ה מעניש את הרשעים, וגדול הוא עומק הדין. הלוא תסכים איתי שאם יש צדק בעולם אייכמן לא גמר לפרוע את חובו בבית המשפט בירושלים. יש מקום לעונש חמור בידי שמים – כך נותנת מידת הדין. ולטובים שומר הקב"ה את כל הטובות והנחמות האפשריות. אמנם מצאנו התבטאויות מסויימות על כך שהקב"ה מדקדק כחוט השערה ולא מוותר גם ליראיו וביניהם נראה שאין מי שימלט מדינה של גיהנם, אך לענ"ד זו משנת חסידים, כלומר, זה חומר "למתקדמים" בעבודת ה', אנשים שחטאים קטנים אצלם שווי ערך לעוולות נוראיות ביחס לנזק שהם גורמים. לנו אסור להתמקד בחשיבה מהסוג הזו כי היא גורמת לנו לעיוות נוראי בהבנה של טוב וחסד ה' ומשפט הצדק שלו.
אם כן, בצדק אתה כועס, אבל אינך כועס חלילה על השם יתברך אלא על אליל זועם שנבנה לך בתודעה בעקבות תפיסה שגויה של אמירות מסויימות.
ה' אינו האויב אלא ההצלה שלך, רק אצל ה' יש אינסוף אפשרויות להצלחה, כאלו שאיש מסביבתך לא יכול להעלות על דעתו. הכל פתוח לפניו ולא יפלא ממנו דבר.
לך פתח את עיניך, השלך את היאוש ועשה מאמץ למצוא ולקטוף את כל הטוב שממתין לך.
בהצלחה,
דביר
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
