The Butterfly Button
אני לא יודע אם אני בן אדם זוגי ואיך אוכל להיות כזה

שאלה מקטגוריה:

אני נשוי 5 שנים בערך וקצת אובד עצות.
אני לא יודע אם אני מתאים לחיים זוגיים.
אני רוצה להיות שם בשבילה. אבל אני לא יודע מתי. אני יודע לעשות מחוות. עושה זאת אולי לא מספיק אבל משתדל.
משתדל גם לתת מחמאות. אבל בשגרה היום יומית אני בעניינים שלי עם עצמי. אני לא יוזם שגרתי. אלא יותר פעם ב… רוב הזמן עסוק בענייני.
כשחוזר הביתה עושה כל מיני דברים קצת עוזר. עושה פרוייקטים בבית. לפעמים קורא ספר בדרך כלל אני הרבה בסמארטפון. יודע שזה בעייתי. אבל לא מצליח לא לעשות כלום. קשה לי ליצור ולקיים שגרה משפחתית בריאה שאני נוכח בה.
באופן כללי אני לא בן אדם של מסגרות.
אני לא יודע איך להתאים את עצמי לחיי משפחה שגרתיים. אשמח לעזרה

תשובה:

שלום לך שואל יקר!

אני מבקש סליחה עמוקה על ההשתהות הארוכה בטרם הגבתי לך. מיד לאחר שקיבלתי את שאלתך, פרצה המלחמה, ונסחפתי כמו כל העם היקר שלנו למערבולת של ריצות מקלטים, עשייה, שמירה על הילדים, ועומס גדול בעבודתי – הדרכת נוער קצה.

חג הפסח קרב ובא, האביב מלבלב, המלחמה החשובה נהפכה לשגרה, ואני התפניתי לשאלתך היקרה.

אני קורא את התיאור שלך, ולבי יוצא אליך אחי היקר! אתה מתאר מין חוסר אונים של מישהו שמתקשה להתאים את עצמו למה שמצופה ממנו, להביא את עצמו לידי ביטוי בזוגיות ולהיכנס לשגרה בריאה. יותר מזה, אני קורא כאן על גבר יקר שרוצה מאוד אבל לא מצליח להיות שם בשביל אשתו.

אגיד לך את האמת, חסרים לי כל מיני פרטים בתיאור הלא פשוט שלך על מנת להשלים את התמונה: האם יש לכם ילדים וכמה? במה אתה עוסק כאשר אתה מחוץ לבית? ממה אתם מתפרנסים? ויותר מכל – כתבת כביכול מהזווית של אשתך, על כל הדברים שאתה לא מצליח מספיק להיות בשבילה, אבל לא כתבת על עצמך – מה הדברים שטובים לך עם אשתך, ומה הדברים שחסרים לך?

בכל מקרה, אגיב על הדברים שכתבת כפי שאני מבין אותם, ומתוך עצה שעלתה בליבי כשקראתי אותם. אני חושב שזה בסייעתא דשמיא יכול להיות נכון להרבה אנשים שיש להם תכונות אופי חריגות ותחביבים משונים, ובאופן כללי לאנשים יקרים הנושאים תחושת אי התאמה לסביבה.

יש משפט חכם באנגלית שפעם שמעתי, שאומר: Change is overrated… שזה בעצם אומר שהעולם מייחס לשינוי חשיבות רבה מדי… הרבה פעמים הדרך שבה התחנכנו מלמדת אותנו שבשביל להיות חלק מהסביבה, בשביל להיות טובים, בשביל להצליח בחיים, בשביל להקים משפחה, עלינו ממש להשתנות מן היסוד, ולהשתנות כל הזמן. לפעמים העולם דורש מאיתנו להשתנות, לפעמים זהו קול שעולה מבפנים.

אבל למען האמת שביל הזהב לחיים מאושרים עובר דרך ממש מי שאנחנו. בכל תכונה אפשר להשתמש לטובה. המדרש מספר – אתה אולי מכיר – את הסיפור על דוד המלך שלא ידע בשביל מה בכלל צריך את העכביש הזה בעולם. עד שיום אחד הוא הבין. יום אחד הוא התחבא במערה מפני שאול המלך שרדף אחריו. בא עכביש וטווה קורים בפתח המערה, ושאול אמר לעצמו: אילו היו כאן בני אדם וודאי לא היו קורי עכביש, וכך ניצל ממנו דוד המלך. אז דוד הבין למה צריך את העכביש בעולם (אלפא ביתא דבן סירא, תרגום יונתן תהלים נ"ז).

זה נכון על העכביש, זה נכון על כמה וכמה על התכונות המיוחדות שה' הטביע בנו. בין אם כך נולדנו, בין אם הן נולדו מתוך אתגרי החיים שלנו – בוודאי יש בהן צורך גדול לנו ולעולם. כאשר אנחנו חיים את עצמנו – אנחנו שמחים ומלבלבים והעולם סביבנו שמח ופורח. אנחנו נותנים לעולם את המתנה שרק אנחנו יכולים לתת, בדרך המיוחדת שרק אנחנו יכולים ללכת בה. למשל, בני אדם שהם "ציפורי לילה" נוסכים בעולם חן מיוחד, הם מאירים בעולם את האור המתוק והצנוע של הלילה, הם עושים דברים שאפשר לעשות אותם רק בלילה. הם יכולים להיות אנשי שיחה מרתקים. תחשוב למשל על בן אדם שאוהב להיות במערות ובחושך, רק בזכותו יש בעולם פחם, זהב או יהלומים. ובלי האומנים העובדים מתוך פרצי השראה – העולם היה כל כך חסר יופי…

מצד שני – מה יש לדבר?! בן אדם שלא מתגבר על המידות שלו הוא תקוע ומקובע. קשה מאוד להתקדם בחיים בלי להרשות לעצמך להיות גמיש ודינאמי, בלי להיות מוכן לוותר על דברים, בלי להתגבר על האינסטינקטים שלנו. אם נדבר ברמה של זוגיות – אם אני מקובע מול אשתי, לא מוכן לזוז, בוודאי היא תסבול מאוד ואני אסבול מאוד. יותר מזה, בפסיכולוגיה מזהים תכונה מולדת חשובה מאוד באדם שנקראת "רפלקס התיקון", זהו דחף מאוד ראשוני לתקן ולשפר את הביצועים ואת ההתנהגות שלנו. זה מה שדוחף אותנו כבר מגיל כל כך צעיר לעשות מאמצים אדירים וללמוד ללכת, לדבר, להכיר את העולם, להתחבר לאנשים, להינשא, לתקן את מידותינו.

הזוהר אומר, שהקדוש ברוך הוא רצה שדווקא שני הפכים יתחתנו אחד עם השנייה – זכר ונקבה, בשביל להמתיק את העולם. ככה הם יהיו חייבים להשתנות קצת… ההיענות התמידית ל"רפלקס התיקון" נקראת בדברי חכמים  להיות "כל ימיו בתשובה" (שבת קנג ע"א). כל החיים אנחנו מתקנים את עצמנו, משתפרים עוד קצת ועוד קצת.

אז איך מיישבים את שני הצרכים הללו?! מצד אחד – אנחנו ממש צריכים להיות אנחנו, ולא לחפש להשתנות! מצד שני – אנחנו ממש צריכים להשתנות!

התשובה לשאלה הזו היא הכי עמוקה בעולם, ולא זכיתי להיות בדרגה של לענות עליה. יותר מזה, לכל אחד ואחד מאיתנו יש את התשובה שלו, והיא נמצאת במקום הכי עמוק בנשמה: מהם הדברים שבהם אני צריך להשתנות ובמה אני צריך ממש להישאר אותו הדבר.

צריך גם לזכור, שלהישאר אותו דבר זה הרבה פעמים לא דבר נעים, וצריך להרשות לעצמי להיות קצת במתח ובאי נעימות. הסביבה רוצה שנשתנה, אנחנו דוחפים להשתנות, אשתי רוצה שאני כבר אהיה מישהו אחר. אבל רק כשאני ממש אני בדברים שחשוב שאהיה אני, ובדברים שלא חשוב שאהיה אני – אני מוותר וגמיש ומשתנה, הסביבה באמת אוהבת ממני ומרוצה ממני, ואני אוהב את עצמי ומרוצה מעצמי, והקב"ה ממש מאושר ממני.

שואל יקר, אני מתפלל חזק שדבריי יתרמו בדרך כלשהי ללבטי הנפש שלך. אם תרצה להרחיב עוד, להוסיף פרטים על עצמך ועל מצבך הזוגי, או להתעמק בנקודה מסוימת, אתה מוזמן באהבה להגיב להודעה.

 

באהבה ובתפילה,

חיים

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

התמודדות עם ילד מאתגר
משיב/ה:דב|
יישר כוח על הפלטפורמה המאפשרת לשלוח שאלות חיוניות באנונימיות ולקבל תשובות מותאמות אישית. יישר כוח על הזמן והסבלנות לקרוא, לענות ולהתייחס. לרדת לפרטים הקטנים ולייעץ. מה עושים עם ילד שעוד לא בן 12 והוא כבר מסובב אותנו על האצבע הקטנה. הוא מנהל את הבית. אם משהו לא מוצא חן בעיניו...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
אלה החיים שלי?
קודם כל תודה על האתר הנפלא ועל עבודת הקודש. התלבטתי אם לחלק את מה שאני רוצה לכתוב לכמה שאלות, אבל אז החלטתי שכל המכלול הזה זה המחשבות שלי כרגע, ואני אפילו לא יודעת מה אני מצפה לשמוע, כבר עזר לי עצם הלפרוק את זה בכתב, ברצף בלי כלכך קשר בין...
השתניתי וכבר לא רוצה את הזוגיות
אני כותב כי אני כבר לא יכול יותר. אני מרגיש שאני נחנק. התחתנתי בן 18, בקהילה סגורה בחו"ל. עשיתי מה שכולם עשו, בלי לדעת בכלל מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלי. עברו שנים, חזרנו לארץ, התחלתי לעבוד ולפגוש אנשים, ופתאום קלטתי מי אני באמת. הבנתי שאני בן אדם שחייב...
אשתי ילדותית ולא אחראית
אני נשוי שנה וחצי, יש עניין שמאד קשה לי איתו בקשר עם אשתי , ברוך ה' יש לנו קשר מאד חזק אפשר לומר באמת שאנחנו נשואים באושר. יש דבר שמאד פחדתי ממנו עוד לפני החתונה ובכללי לאו דווקא מאשתי ספציפית בפגישות או משהו כזה אלא בכללי , שתהיה לי אישה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן