The Butterfly Button
אני בן 18 וחושב על נישואין

שאלה מקטגוריה:

שלום
אני יודע שאני בסך הכל בן 18, אבל אני חושב (מדגיש – חושב, לא יודע אם זה נכון) שכבר עכשיו אני בוגר נפשית כדי להתחתן.
אני לא רודף אחרי תענוגות, ומה שמעניין אותי באמת בנישואים זה קשר נפשי אמיתי וקיום מצוות. אני חושב שגם במהלך השנים שלמדתי בישיבה עם פנימייה זה בנה אותי מאד, הרבה יותר מכל האחרים שמתנהגים כמו ילדים.
אפילו אחי הגדול מתנהג בצורה יותר ילדותית ממני.
פעם חשבתי שאני לא נורמלי בכך שאני רוצה להתחתן כבר עכשיו או שנה הבאה, אבל אני בחודשים האחרונים הבנתי שאני צריך 'לשים פס' על כל העולם ולא תמיד מה שטוב לכולם זה מה שטוב לי.
אבל…
אין לי מושג מאיפה בכלל יהיה לי כסף. התנאי הראשון בכתובה זה לפרנס, אבל אין לי מושג איך אני בכלל יכול לעשות את זה.
אני גם מתחיל ללמוד בישיבה בקרוב, ואי"ה כשאהפוך לחייל אוכל גם לגרד קצת כסף מהצבא (גם, לא הרבה 3000 בערך לחודש) אבל זה לא מספיק.
אני מרגיש צורך עז להתחתן. הייתי אפילו בדיכאון בגלל זה. אני כבר בערך איזה חמש שנים לא מסתכל על נשים ברחוב, לא רואה סרטים וק"ו שלא עושה משהו שדי לחכימא ברמיזא להבין מהו.
אבל גם בכלל: האם יש בנות דתיות באמת בגיל שלי שרוצות לבנות בית ולא סתם חבר?

לסיכום – השאלה שלי היא כזאת: האם אני צריך לדחות את כל הרגשות שלי ואת ההשתוקקות האמיתית הזו לאהבה ולהעמיד דור חדש, או שהשד לא כל כך נורא, ויהיה אפשר לחיות בדוחק כמה שנים (5) עד שאסיים את התואר והצבא.
אשמח אם יביאו לי סיפורים לכאן ולכאן.
תודה

תשובה:

תשובה :

שואל יקר

אני פשוט אחוז התפעלות מנער בשיא ההתפתחות שלו כאשר סביבו נערים בני גילו המאפשרים לעצמם פחות לחשוב וממילא גם מתנהגים אחרת ואתה מודע לכל ההתמודדויות ומחליט החלטה כל כך משמעותית וחושב על דברים כל כך משמעותיים כמו משמעות החיים פרנסה משפחה ועוד ואני פשוט מצדיע לך ותדע רק שבעז"ה תראה בחיים כמה שנים אלו של דחיית סיפוקים והתמודדות עם יצרים תרמו לך גם בעוה"ז ולא רק לעולם הבא .

ועכשיו לשאלתך :

בתחילת הדברים אני רוצה להוסיף לך עוד קצת לשאלתך הגמ' מספרת במסכת קידושין דף כ"ט את הקטע הבא

אמר רבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטן גירא בעיניך.

הנה הגמ' כבר כותבת בצורה הכי ברורה שכמה שהנישואין יהיו בגיל יותר צעיר זה יותר משובח ויותר מועיל וכך האדם יצליח יותר בחייו אז מה בכלל השאלה והאמת שזה רק מחזק את השאלה אבל לא עונה עליה מכיון שאם אכן כך צריך להיות מדוע כבר אז באותה תקופה זה לא היה מקובל כפי שנראה מהמשך דברי הגמ' ומדוע בימינו כל מערכות החברה בנויות גם ברוב ציבור שומרי המצוות בצורה שלא מעודדת נישואין בגיל צעיר ולא רק זה אלא גם כל מחקרי החברה שנעשו בתחום מצביעים על שיעור נישואין כושלים גבוה יותר בקרב אלו שנישאו בגיל צעיר .

וכאן אני רוצה להרחיב קצת על גיל ההתבגרות ועל מוכנות לבניית בית.

הקב"ה ברא אותנו כיצורים שצורת ההתפתחות שלהם היא בהדרגה גם מחלק הפיזי וגם בחלק הקוגניטיבי ( המחשבתי ) וכמו שאתה וודאי יודע היונק שלוקח לו הכי הרבה זמן עד שהוא יכול ללכת לאכול לראות ולבטא את רצונותיו זה האדם .

כל בעלי החיים גם אלו שמאריכים ימים ההתפתחות הפיזית שלהם מושלמת ואפילו יכולת ההולדה שלהם מושלמת בדרך כלל עד שנתיים שלא לדבר על יכולת ההליכה האכילה חיפוש מזון ( פרנסה ) שמושלמים בשלבים הרבה יותר מוקדמים שונה מכולם הוא האדם אצלו זה תהליך מורכב וארוך ורק לאחר שאדם משלים את כל ההתפתחות הפיזית ומגיע לגיל ההתבגרות הוא מתחיל להשלים גם את ההתפתחות המחשבתית כאשר בחז"ל הגיל שבו אדם נחשב כבעל שיקול דעת ויכולת חשיבה על ההשפעה של מעשיו על עתידו זה גיל 20 ורק אז הוא יוכל למכור קרקעות. ובעלם המחקר הגיל המקובל להשלמת האונה הקדמית במוח מה שנקרא "המערכת הקדם פרונטאלית" שאחראית בין היתר על יכולת קבלת החלטות בעלות משמעות לעתיד זה גיל 25 ורק אז אדם מגיע לאיזון בין מערכת החיים הפיזית כולל מערכת הדחפים זאת שמושכת אותנו לתענוגות שפיתוחה הגיעה לשלמות כבר באזור גיל 15 לבין יכולת שיקול הדעת לטווח ארוך ובעצם השלמת היכולת לשלוט בדחפים .

וכאן מגיע בעצם השאלה אם כך זה ממש לא הוגן למה גורמים לנו לתאוות ודחפים בגיל כל כך צעיר בלי לתת לנו את כל הכלים להתמודד עם הדחפים האלו ומה בעצם דורשים מאיתנו שנחיה עם דחפים ללא שליטה ?

אז דבר ראשון אתה יוני מוכיח שזה לא כך אתה בהתנהגותך מוכיח שיש אפשרות לחיות עם ולתפקד בלי וכל הכבוד לך ,

והנקודה המרכזית היא שהחוויה שאתה חווה כעת בגיל הזה היא עתידה ללוות אותך כל חייך הכוחות החזקים שאתה מגלה בעצמך והצורה הנפלאה שבא אתה מתמודד עם חוויות גיל הנעורים הם אלו שיתנו לך את היכולת בעתיד להיות בעל נפלא לאשתך אב מדהים לילדיך ואדם מדהים ומיוחד בתרומה שתתרום לכל מי שיזכה להיות בסביבתך בלימודים בעבודה בצבא ובכל מקום שהקב"ה יוביל אותך איליו ודבר נוסף שאתה בונה כעת דווקא לפני הנישואין זה את הנקודה שהתייחס אליה הרב זצוק"ל באורות התחיה פ ל"ג וזה הנקודה של חשיבות חיזוק הגוף כהכנה לחיים המעשיים וכנשוי אנחנו פחות שמים לב לכל החלקים האלו וכנער אתה יותר בנוי לבנות גם חלקים אלו שלא ניתן לחיות בלעדיהם בצורה שלמה עיין שם את כל הקטע .

ולכן למרות שאין לי ספק שאכן כדבריך אתה כפי הנראה גם ממכתבך וגם מצורת החשיבה שלך אתה אכן בוגר נפשית מרבים מבני גילך אבל עדיין חושבני שחבל לך להפסיד קניינים נוספים שתוכל לרכוש רק כעת דווקא בין בני גילך ודווקא מתוך ההתמודדות היום יומית עם ההתמודדות של גיל הנעורים ובלבד שאכן תדבק בדרך שאותה מנחילים לך רבותיך בשנים הקרובות .

וכעת אתייחס גם לחלק השני ובעצם לשאלתך כפי שסכמת אותה האם לחיות חיי דחק לשנות הנישואין הראשונות או להמתין עד שתרכוש כלים לפרנסה

לשונו של הרמב"ם היא ברורה ופשוטה דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואחר כך יקנה בית דירה ואחר כך ישא אשה ( הל' דעות פרק ה' הלכה י"א )

אכן בימינו אם נחכה עד שנשלים את כל זה התוצאה תהיה מאוד עגומה כי גם אם אדם לומד מקצוע עדיין פרנסתו לא מובטחת ספק אם ימצא עבודה וודאי שהשכר בתחילה יהיה מגוחך ביחס להוצאותיו ועד שיקנה דירה זה ירחיק את האופציה להינשא לגיל 60 וברור שזה לא מעשי אבל זה כן מכוון אותנו להתאמה לימינו וזה לפחות להגיע למצב שיהיה לכם יכולת קיום מינימלית ללא להזדקק לעזרה של הציבור ובחלק הזה השנתיים או שלוש הנוספות אם תחליט להמתין ולא להינשא מיד הם מאוד משמעותיות א . לגילה של אשתך לעתיד לפחות היא תהיה כבר לאחר חלק מלימודי המקצוע שלה , ואתה , לא תתחיל צבא אלא תהיה כבר בשלב יותר משמעותי עם יותר אפשרויות לשרות קרוב לבית עם יותר התאמה ליכולת לחיות חיי משפחה תקינים ועצמאיים

אכן אנחנו רגילים לחשוב תמיד על אמונה בקב"ה שאם אנחנו נעשה את המוטל עלינו הוא כבר יעשה את שלו אבל גם אתה בדבריך הזכרת את המציאות שבא עלינו להשתדל לפרנסה ואכן זה גם המציאות בעולמינו ולא ניתן להתעלם ממנהגו של עולם ולכן רוב בני האדם גם בקרב שומרי המצוות יינשאו בגיל יותר בוגר שיותר מתאים לשוק התעסוקה אפילו אם תבחר לעסוק במקצוע תורני עדיין הגיל הוא משמעותי מאוד ,

אכן ישנם כאלו שנישאים בגיל צעיר ופעמים רבות פגשתי אותם כאשר מציאות החיים אכזבה אותם מאוד הם הגיעו לנישואים מתוך תחושה של רוממות של הענקת אהבה של רצון למימוש עצמי דרך הקמת משפחה של רצון לשמור על קדושה וטהרה ואז הם גילו שהחיים כוללים גם החזקת בית שילדים זה לא רק האושר האין סופי שילדים נותנים להוריהם זה גם גידול ילדים שכמה שהוא מענג הוא גם לפעמים מתיש ולפעמים מתסכל והיכולת להסתכל על הקושי ולראות את העתיד הנעים , כמו שכבר הזכרנו זה בא עם הגיל .

ובוודאי הנישואים עצמם בני זוג שקושרים את חייהם רק על בסיס אידיאולוגיה משותפת וערכים דומים ורצון לאהוב אחד את השני יכולים פתאום לראות לאחר הנישואים איך החיים עצמם יותר חזקים מכל אידיאל ויש ביניהם הרבה פערים שלא ניתנים לגישור וישנם קשיים רבים שהם לא חשבו עליהם מראש וגם לא יכלו לחשוב עליהם או להכין את עצמם למצב זה ואם באמת אתה חפץ כמו שכתבת בקשר נפשי טוב וקיום מצוות הייתי ממליץ לך בצורה ברורה להמתין עוד קצת תגיע לגיל 20/22 תראה את החיים ממבט של שלמות הדעת של בוגר לא רק נפשית ורגשית אלא גם בחלק של תהליך ההתפתחות השכלית לפי חז"ל ולפי חכמי תורת הנפש .

אכן ישנם גם כאלו שנישאו בגיל צעיר והם נשואים לאורך ימים ושנים אבל יתכן ואם היו ממתינים עוד קצת הם היו חיים חיים יותר משמעותיים והזוגיות הייתה עם עומק יותר גדול ופחות קשיים בתחילת הדרך

ומה ששאלת בסוף האם אתה צריך להדחיק את כל הרצונות וההשתוקקות האמתית שלך בוודאי שלא אתה יכול לקחת את כל הכוחות האלו ולהשתמש בהם כדי להצליח בלימודים כדי להצליח בחברה כדי ליצור התקדמות משמעותית בחיים שלך וזה גם המקום של התשוקות שיש לך ולא רק לך אלא לכל מתבגר וכן גם התשוקה לקשר בשלב הזה תפקידך לנצל את זה כדי להתקדם בבנייה הלאה ולהמשיך את מה שאתה עושה נהדר כבר כמה שנים ולבנות יותר את היכולת החברתית ואת היצירתיות שיש בך כדי להגיע מוכן בצורה הכי טובה לקשר עם בת זוגך שיהיה קשר עם עומק וקשר של קיום ואני מבטיח לך שאם תשים לב לבניה שלך ולהתקדמות לא יהיה לך סיבה לחוש דכאון מאי היותך נשוי כי העצב והדיכאון באים מרגש של כישלון של אכזבה אישית ושל תחושת חסר ומתי שתהיה עסוק בלראות את התקדמותך זה ייתן לך את תחושת האושר בשלב הזה .

ובפרט שמעטים הם הבנות המעוניינות להינשא בגיל צעיר ועוד שנתיים שלוש ההיצע שיהיה לך יהיה הרבה יותר רחב כדי שתוכל למצוא את האחת שאתה אתה עתיד לבנות את חייך .

ולאחר הדברים האלו נוכל להבין את סיום דברי הגמ' שהזכרנו בתחילת התשובה על גיל הנישואים וזה דברי רבא שמרחיב את גיל הנישואים לעד 24 שאכן כן יש את הנקודה שהתייחס אליה רב חסדא והיא ההתמודדות עם היצר אבל בא רבא ואומר לך שההנהגה למעשה צריכה להיות תואמת לנאמר חנוך לנער ע"פ דרכו וכאשר מקבלים את ההחלטה צריך לקחת את כל השיקולים האפשריים שהם כל חלקי ההתפתחות ולהסתכל גם על המציאות הסביבתית ומכיון שכיום עוד יותר מאז המערכת החברתית בנויה בצורה כזו שהיציאה לחיים יותר מאוחרת זה גם הדבר הטוב ביותר לכל אחד .

ולך אני רוצה לאחל הצלחה בכל החלטה שתקבל ובאם תחליט להמשיך כרגע בלימודים צבא וכו' אאחל לך שתמצא אושר וספוק בעשייתך שיתנו לך משמעות אמתית לחיי הבחרות שלך ומקום טוב לשאיפתך ליצור :

בהצלחה

יהודה

אני זמין אם תרצה להרחיב או לקבל הכוונה יותר מדויקת במייל ישיר [email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן