שלום לך,

קראתי את מכתבתך והזדהיתי עם הצער העמוק והכאב שעולים ממנו, את מתארת מנעד גדול מאוד של רגשות שלילים, רגשות קשים שמציפים אותך ואולי מקשים עליך לגעת בדברים הפשוטים ביותר בהם חשוב לגעת.

ראשית – תרשי לי להסב את תשומת ליבך לרגשות שאת מתארת במכתבך, אמנה אותם לפי הסדר במכתב.  לחץ חברתי, צורך באישור מהסביבה ועמידה בסטנדרטים החברתיים: "בחברה שלנו להיות רווקה בגיל הזה זה כבר לא מקובל ומדליק נורות אדומות". קנאה: "כל חברותיי גם הקטנות ממני, כבר ב״ה נשואות באושר עם ילדים". האשמה: "אני מרגישה את האכזבה של הוריי עבורי". תחושת חוסר ערך:  "שאם את לא נשואה את שווה פחות!" ורק לאחריו את מגיעה לדבר העמוק ביותר  "רגש שנובע מתוך חוסר ע צ ו ם שלא מתמלא, משהו ענק שחסר". ומיד לאחר מכן מדברת על חרטה: "אני קצת מצטערת על זה ומבינה שפספסתי" ושוב אשמה "שכל מה שקורה זה בגלל זה"

הרגשות הללו הם לגיטימיים מוכרים ומובנים אם כי רחוקים מאוד מלקדם אותך, מסיטים אותך מהסיבה העיקרית שהיא כאמור הרצון העמוק והטבעי לחיות בזוגיות, ויוצרים קושי רגשי רב שהוא לכשעצמו מתחרה על אנרגיה ופנאי רגשי, שאיננו בלתי מוגבל. נדמה היה בין השורות שאת מתכחשת לרגשות הללו ומציינת שאינם נוגעים בך, אני חושב שחשוב לציין את זה לצורך ההתקדמות שלך. ההבכרה ברגשות הללו וההתמודדות איתם עשויים לסייע לך – לדעתי.

לגופו של עניין – בני אדם מקבלים היום הרבה עזרה בנושאים רבים ומגוונים, בוודאי בתחום של זוגיות. הנושא מורכב מכדי להשיב עליו תשובה במייל, בלי להכיר אותך את אופייך וסיפור חייך. ממליץ לפנות לטיפול רגשי, במידת הצורך אשמח להמליץ לך על מטפלת מקצועית וטובה.

מעבר לכך עולות בי מחשבות בשני רבדים. הרובד האימוני רוחני, והרובד הרגשי.

תרשי לי להסב את תשומת ליבך למשל הנפלא שנתנו חז"ל "קשה זיווגם של ישראל כקריעת ים סוף". קריעת ים סוף הינה אירוע חריג שלא אמור כלל לקרות, בשום צורה, אבל בכל זאת הוא קרה, בדרך נס, וכאן טמונה הנקודה, חז"ל לא אומרים שקשה זיווגום כמו להעפיל לאוורסט, חז"ל אומרים שיש כאן משהו שהוא ניסי, ונס הוא לא קשה, נס פשוט קורה –  כשהוא קורה. יש כאן לדעתי משהו מקל, זה קשה, כך מתארים זאת חז"ל, וכמובן שדרושה הפעולה שלנו – הצעד האחד פנימה – צעד אחד חסר סיכוי לכאורה, אבל הצעד היחידי שנשאר לנו לעשות, ואז קורה הנס. במפתיע, ברגע אחד. אני מאמין בניסים, לי גם קרו כמה, ואין שום סיבה שלך לא יקרו.

במובן הרגשי וזה כנראה מתאים לעבודה אישית יותר: את מתארת את הצפייה שלך " אין לי מילים לתאר כמה אני משתוקקת להרגיש את הרגש המיוחד הזה, המבט," במילים אחריות את מצפה להתאהבות קלאסית מרגשת ומלאת השראה.  יש אנשים שזוכים לזה – לרגש למבט, זה מיוחד מרגש ומשמח אם כי יכול גם להכשיל, כי הרגש הזה והמבט עלולים להטעות, להתפוגג ולהיות מכשול משמעותי לעבודה קשה  ארוכה ויסודית עבודת הזוגיות. לא תמיד הרגש המבט וההבנה הם חדים כל כך, עוצמתיים ומסירי ספקות. לפעמים זה עובד אחרת, בהבנה של התאמה של היתכנות לקשר בהשקעה ובעמל.

מאחל הצלחה בעבודה האישית ובסייעתא דשמייא ומקווה שתעמדי במהרה מתחת לחופה עם בחיר ליבך באהבה ושלווה

בברכה

נתנאל

[email protected]