לשואלת היקרה, שבוע טוב ומבורך.

אני מתנצלת על העיכוב במתן התשובה, לפני הכל.

את כותבת בכאב גדול ולו יכולתי הייתי מחבקת אותך,

את אומרת שאת מרגישה לבד והכאב שלך זועק. אני מוכרחה לומר לך שזוגות רבים מגיעים לשלב בנישואים הדומה לשלכם, ואת בדרך טובה כיוון שאת שואלת ובוחנת את המצב ואני סומכת עליך שתמצאי דרך יצירתית להגביר את האהבה הקיימת בבסיס הנישואין שלכם ולמזער את החיכוכים ביניכם.

את מתארת זוגיות שבבסיסה אהבה 'אבל' זרועה באי הבנות. אני רוצה להאיר את אי ההבנות האלה באור אחר מעט.

הן וודאי מקשות מאוד על חיי היום יום הופכות את החיים המשותפים למלאים במהמורות. אבל אלמלא אי ההבנות הללו שקיימות בין כל בני זוג (!), ההיכרות שלנו עם בן הזוג שלנו הייתה שטחית מאוד.

אי ההבנות מציפות את נקודות החולשה והפחדים של כל אחד מאיתנו ומכריחות אותנו להחשף, להתמודד ולהתקרב יותר ויותר.

וזו בעצם מטרת הזוגיות.

לכן גם הציפיה שלך לנתח את אי ההבנות הללו ולשנות משהו בעקבותיהן מאוד מובנת ומוערכת בעיני ומעידה על בגרות נפשית.

מאידך, עצם החיטוט בויכוח/מריבה האחרונה לא קל ורוב האנשים מתייחסים לזה (כמנגנון הגנה)כאל "חפירה" מיותרת.

אם כך מה עושים כשעל הצד האחד של כף המאזניים נמצאת שלוות הנפש של בעלך המותש מחיכוכים ובצד השני הרצון לעשות מהעז- מתוק?

אני יכולה להציע לך כמה הצעות ואני מקווה שאחת מהן תדבר אל ליבך ואולי אפילו כל פעם אחת תשתמשי בהצעה אחרת(-:

1.עיתוי:

לפעמים הזמן לנתח את מה שהיה הוא זמן לא מתאים: הוא בדיוק סיים להשכיב את הילדים ולרחוץ כלים והוא עם המגבת בדרך למקלחת….

או לחילופין חזר עכשיו מיום עבודה ארוך אחרי שהתווכחתם בטלפון באריכות על נושא מסויים. דוגמא נוספת זה לתפוס אותו לשיחה כשהוא מסתגר עם עצמו שעה אחרי המריבה האחרונה שלכם.

הסוד הוא להמתין. העיקרון של אי ההבנה לא יברח לשום מקום, תוכלי לדון בו גם בעוד שבוע, פשוט תארבי לשעת כושר ראויה כשהוא נינוח ובצב רוח מעולה וכשהיחסים ביניכם קרובים במיוחד.

2. ליצור עיתוי מתאים:

את תמיד יכולה לספר לו יום אחרי הויכוח הספציפי שאת רוצה לדבר על זה ("אני רוצה לדבר איתך על מה שהיה אתמול, זה ממש חשוב לי. אני יודעת שאתה רואה בזה חפירה לכן נעשה את זה בזמן מיוחד שנח לשנינו…. לאן בא לך שנצא? מתי? ) ולזמן אותו לשיחה בנושא. החליטו ביניכם היכן ומתי אתם רוצים לעשות את זה-

בבית קפה? בהליכה בערב? במרפסת עם כוס תה כשכולם ישנים? קבעו זמן ספציפי באופן רשמי.

3. טוב, את הנשק הסודי הזה אני שומרת למקרים ממש מיוחדים: כשאת רוצה ממש "לחפור" עם פירוט הרבה סעיפים וסיבות ומסתעפים ואת כבר יודעת מראש שזה לא הולך לעבור חלק בשיחה רגילה-

פשוט תכתבי. הכי טוב לשלוח מייל רשמי לבעלך (נשמע מצחיק, נכון? ) כשהמכתב מוקלד קל יותר לקרוא אותו וכשהוא רשמי קל יותר לנתק את הרגשות המבעבעים. אם אין לו מייל- כתבי מכתב. תתפלאי לראות איך מכתב נבלע בגרון יותר בקלות מלעמוד מולו ולהתווכח(-:

כללי יסוד: כדי להבנות מאי-הבנות חשוב להיצמד לכמה כללי יסוד ולמרות חוסר ההסכמה תמיד להשתמש בניסוח אמפטי, בהקשבה לצד השני (גם כשזה קשה), לזהות מוקדם את ההתדרדרות של השיחה לפסים לא נעימים ולעצור אותה כמה שיותר מוקדם.

וכמובן שככל שתגדילו את מאגר החוויות החיוביות ביניכם היחס אל הרגעים הקשים ישתנה ויקטן. נסו ליצור רגעים טובים במהלך היום וודאי במהלך השבוע למרות חיי השגרה השוחקים.

והדבר האחרון והחשוב שאציין בסוף מכתבי, את טוענת שאת לא יכולה לפנות לייעוץ הן מסיבות כלכליות והן משום שבעלך לא ילך איתך.

אתחיל מהסוף להתחלה- על מנת ליצור שינוי בריקוד זוגי אין צורך לשנות את תנועותיהם של שני בני הזוג. מספיק לעבוד עם אחד מהשניים. באותה מידה בדינמיקה המתרחשת בין שני בני אדם מספיק לשנות את התגובות אותן מגיב אחד מבני הזוג והשני באופן אוטומטי יגיב אליהן. נאמר "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". אם כך בעלך לא חייב להיות נוכח בשינויים הפנימיים אותם את עוברת. הדרך אולי תהיה מעט יותר ארוכה אבל היא בהחלט אפשרית.

ולגבי חוסר היכולת הכלכלית שלך לגשת כרגע לייעוץ בתשלום- ברוך ה' יש כל כך הרבה קווים קוליים, הרצאות וסרטונים חינמיים בענייני זוגיות ובעניינים ממוקדים. נסי להאזין ולפנות זמן בכל שבוע להתמקדות בנושא מסויים בתחום הזוגי. תעשי את את ההשתדלות על פי היכולות שלך ואני מאחלת לך שהקב"ה יראה את מאמצייך וישלח לך אהבה כפתחו של אולם.

שבוע טוב ומבורך

חני א.

.