לשואל היקר

ראשית, אני רוצה להודות לך על השיתוף הכנה שלך. יישר כוח על הפתיחות והנכונות לבדוק את עצמך ולעסוק בשאלות כל כך מהותיות. הקושי שאתה מתאר נוגע בעומק חיי אברך, במיוחד כשמתעוררת תחושה של ירידה בסיפוק מהלימוד. השאלות שאתה מעלה הן טבעיות, ולעיתים מובילות אותנו לבחון מחדש את דרכנו ואת התאמתנו למסגרת הנוכחית.

חשוב מאוד לזכור את דברי רבנו תם בספר הישר (שער השישי), שכותב כי עבודת ה' רצופה עליות וירידות ומבואר בדבריו שם שלא רק בתחום הרוחני נמצאות עליות וירידות אלו, אלא גם בחייו האישיים של האדם – בין אם זה בעבודה, ביחסיו עם חבריו, ואפילו עם אשתו. גם בחיים האלה, כמו בעבודת ה', ישנן תקופות של התרוממות ותקופות של ירידה. ולכן, לפני שמשנים מסגרת, יש לחשוב היטב: מה לא היה טוב במסגרת הנוכחית, ומה אנו מצפים למצוא במסגרת החדשה. אם לא נעשה זאת, אנו עלולים למצוא את עצמנו מחליפים מסגרות לעיתים קרובות, והרצון לשנות את תחושת האי סיפוק בתחושה של סיפוק נשאר במקומו כך שבעצם הבעיה האמיתית לא נפתרה.

בעניין זה, חשוב להבין את המושגים של "ימי אהבה" ו"ימי שנאה" – ימים שבהם הרצון לעשות רצון ה' חזק ומורגש, וימים שבהם הרצון הזה מתעמעם. הסיבה לתקופות אלו יכולה לנבוע מהארה ממרום, ממצבי רוח אישיים, או מיחסי החברה שסביבנו. בכל מקרה, תפקידנו לברר עם עצמנו האם תחושות אלו הן זמניות, או שמא הן מצביעות על כך שאנו נמצאים במקום שפחות מתאים לנו.

אתה מתאר מצב שבו בעבר, גם אם לא היית מתמיד אדוק, הצלחת לשמור על סדרי הלימוד ולהפיק מהם סיפוק. כעת, נדמה שהדבר השתנה, ואין לך את הכוח או החשק להמשיך באותו הקצב. ייתכן שהתחושה הזו קשורה לכך שחיי הלימוד בכולל שונים מאוד ממה שיכול היה לתת לך סיפוק בעבר ואסביר:

חוסר בהירות לגבי המדד להצלחה הוא דבר נפוץ בעבודתו של אברך. בניגוד לעובד בעבודה סטנדרטית, שם הכללים ברורים והמשוב מגיע ישירות מהמעסיק אם זה במילה טובה ממנו ואם זה בשכר שבסוף החודש. בלימוד תורה אין תמיד תגמול מיידי ומוחשי. זה יכול ליצור תחושת תסכול. אולם, הפתרון אינו בהכרח לעזוב את המסגרת, אלא לנסות ליצור לעצמך מסגרת לימודית ברורה ומוגדרת. למשל, להחליט על סדר מסוים בלימוד הגמרא או השולחן ערוך, עם יעדים ברורים כמו מבחנים או הספקים מדידים. תכניות כמו "דרשו" או "מפעל הש"ס" יכולות לספק לך הכרה בהתקדמותך. ואם הינך לומד על סדר השו"ע אולי כדאי לנסות להבחן לרבנות אומר לך מסניון שרבים הריגשו שמבחנים אלו נתנו להם חשק אחר שהביאו אותם לראות עין בעין את התקדמותם בלימוד

כדי להבין מה באמת נותן לך סיפוק, הייתי מציע לך לשאול את עצמך מספר שאלות:

• מהם הדברים שגרמו לי סיפוק בעבר?

• האם אותם דברים קיימים גם כיום בבית המדרש?

• מה באמת השתנה?

• מה באמת יש במקום העבודה שאותו ניסיתי להשיג

• האם יש לי מטרה קצרת טווח בלימוד שאליה אני יכול לשאוף בחודשים הקרובים?

חשוב להציב מטרה קצרת טווח, שכן בכוחן של מטרות אלו להחזיר את תחושת ההישג והסיפוק. אם תבחר לעזוב את הכולל, חשוב לברר היטב את המניעים הפנימיים שלך, כך שגם אם תחליט לעזוב, תדע שעשית זאת מתוך הבנה עמוקה ותחושה שזו הייתה ההחלטה הנכונה עבורך.

אסיים בדברי רבינו הגר"א על הנאמר בפרקי אבות (ד ט ) כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני וביאר שעושר ועוני זה לא רק עושר ועוני של ממון אלא זה גם עושר ועוני של דעת של כוחות וככל שאדם מרבה להתאמץ בעת בה הוא מרגיש חוסר דעת כן הוא יזכה לקבל דעת בימים הבאים העתידים לפקוד אותו

מאחל לך רוב הצלחה ואם יש לך שאלות נוספות או שאתה רוצה לשתף אני כאן בשבילך.