שואלת יקרה,

מתנצלת על העיכוב במתן מענה לשאלתך המציקה כל כך…. קראתי שוב ושוב את שאלתך, במספר משפטים היטבת להעביר את גודל המצוקה שלך, אני חווה את הלבד שלך, את חיבוטי הנפש,

את זה שחסר לך עוגן כל כך משמעותי בחיים כמו אמא. את לא מספרת על מערכת היחסים שלך עם אמא אולם בדרך שכתבת אני נוטה לחשוב כי היא הייתה עוגן עבורך ואת כמהה למקום הזה בו היא תהיה לצידך ברגעים כל כך גדולים ותעזור לך לעשות סדר בדברים.

יחד עם זאת חשוב שתדעי שבצמתי חיים כאלה כמו בחירת זוגיות, ההורים לא תמיד יכולים לעזור מול סערות רגשיות המתחוללות בתוך הסיטואציה הזאת ולא תמיד יכולים להוות עוגן לשלב הזה בחיים.

אולם עצם המחשבה הזאת שאילו אמא הייתה כאן הכל היה נראה אחרת… יכולה להיות מחשבה עם עוצמה כל כך גדולה של כאב ושריפה של געגועים.

את מספרת על מערכת מורכבת מול בחור שאתם בקשר עולה ויורד תקופה ארוכה ואת מתקשה להגיע להחלטה בנוגע אליו, את מספרת שנפרדתם וניסיתם קשרים אחרים ובסוף חזרתם האחד לשנייה.

נשמע שיש משהו בתוך הקשר הזה שמושך אותך אליו יחד עם זאת נדלקים נורות אדומות של יחס שנשמע תוקפני ולא בטוח מולו. אלה נורות אדומות שאי אפשר להתעלם מהם.

לצד זה את משתפת אודות אירועי חיים שיש להם משקל כבד עלייך כיום, מה שיכול להצביע על הקושי לקבל החלטה בכלל, ללא קשר ספציפי לבחור כזה או אחר. מבין הדברים נראה שאת נושאת בתוכך בושה מהפגיעה המינית שעברת, חוששת שהגבר שתתחתני איתו יגלה את זה? יחד עם זאת אולי כתוצאה מהפגיעה ואולי מעוד אירועי חיים שחווית את מסתובבת עם תפיסה שלילית של הגבריות.

אני תוהה בתוכי, האם חוויות אלה משפיעות עלייך לפגוש גבר שעונה על "ציפיותייך" מגברים או שלהיפך, ה"ציפיות" שלך מגברים מושלכים על הבחור שאת בקשר איתו? את רואה בו את מה שהתת מודע מספר לך על איך גברים אמורים להיות? אלימים, תוקפניים, לא מתחשבים?

יש בתוך הדברים שתי מצוקות שזורות זו בזו, אחד הקושי לקבל החלטה, תחושה של לבד, ללא עורף וללא עוגן מה שמקשה לקבל כל החלטה גם אם הבחור היה בסדר גמור מכל הבחינות.

המצוקה השנייה היא החוויות השליליות שעברת וההשפעה שלהם על תהליך בחירת בן זוג.

הדבר הכי פשטני שאני רוצה להציע לך זה לפנות לטיפול, אולם אני שומעת שהיית אצל שלוש מטפלות ולא היה שם חיבור או שלא הצלחת להיעזר בתהליך הזה.

אני תוהה האם הקושי הזה של להתחבר למטפלת, להיעזר על ידי מבוגר אחראי, האם זה לכשעצמו מבטא את הקושי להתחבר, ליצור קשר, אמון, להיעזר?

אם ציפית למצוא בתשובה הכרעה שתפתור לך את הלבטים, צר לי לאכזב אותך, כי זה לא יכול להיפתר בתשובה אחת באתר אינטרנטי. זה הרבה יותר עמוק ומורכב.

אני יכולה לשלוח אותך למחשבות ולהצעות לפעולה.

לגבי הבחור, יש כאן שאלה מאד מהותית כי את רואה עכשיו את מה שיש-"זאת הכלה"

אם את רואה עכשיו סימנים של תוקפנות אז זה נמצא שם והסיכון נמצא מעבר לפינה.

מצד שני השאלה היא האם את רואה מציאות או שזה השלכה מתוך חוויות שעברת או גם וגם שאת חוזרת על מה שמוכר לך כמו נבואה שמגשימה את עצמה?

הספקנות מכרסמת בתוכך כל חלקה טובה ואינה מאפשרת לך לצאת מהתקיעות לקראת החיים.

חושבת שכדי להגיע לבירור עמוק של הלבטים האלה צריך וכדאי לעבור תהליך טיפולי משמעותי בו תוכלי לעבד את האירועים שעברת באופן כזה שהם פחות יפעילו אותך במציאות.

חושבת שאם תצלחי את הקושי שלך לייצר קשר מיטיב מול מטפלת זה לכשעצמו יגדל בתוכך את היכולת להתקשרות בטוחה מול בן זוג.

לכן לא הייתי מוותרת, מציעה לך להמשיך לחפש, להתפלל על זה שתמצאי מטפלת שתהיה שליחה טובה, מקצועית שתהווה עוגן בתקופה כל כך סוערת ולא בטוחה בחייך.

מאחלת לך שתמצאי שלווה בליבך, שתמצאי את השקט לקבל החלטה טובה ומושכלת ושד' יהיה איתך באשר תלכי.

אסתי ה.