בסיעתא דשמיא

שואלת יקרה כל כך..

ראשית אבקש את מחילתך מכל לבי על האיחור בתשובתי אליך. איזשהו נושא שדרש את מלא תשומת ליבי, גזל את האפשרות להקדים ולענות לך למרות הדחף והרצון שלי שזעקו אלי מבפנים.

אז הלכתי אתך. במחשבה. בהרהורים. בהתבוננות.

חושבת על המקום הזה אותו את מתארת, על התחושה שהחיים הזוגיים שלכם נמצאים על הקצה, לא רק הקצה האפור הזה שנכח בשנים האחרונות כי אם קצה אחר, ממשי,הידיעה שיש משהי אחרת שבעלך עומד איתה בקשר כרגע, אולי כפסע מקרע, שאולי מבשר איזשהו סוף. סוף למערכת הזוגית בינכם.

ויש בו משהו בסימון הזה שמעורר אותך. משהו שאומר לך -אם אני שומעת נכון את המנגינה- אני לא רוצה באמת להיות שם. אני לא באמת רוצה שהסוף הזה יבוא. אמרתם את זה שניכם בכל פעם שהחלטתם להתגרש ואמרתם את זה שניכם עכשיו- "שנינו צריכים לעשות הכל כדי שלא נצטרך השלמות מבחוץ"

האמירה הזו, יקירתי, יש בה כל כך הרבה.

האמירה הזו אומרת שבמשקל הפנימי, משקל הקשר והאהבה יש לחיבור בינכם, לרצון שלכם להיות זה עם זו- מקום מנצח.

מנצח את המשקעים, מנצח את ההזנחה, מנצח גם את הקשר הזמני עם אותה האישה מבחוץ.

האמירה הזו מבקשת לזעוק את התועלת העמוקה שאתם, שניכם רואים בהמצאות של שניכם יחד ואת החלקים היפיפים והטובים שיש בך וגם בו אותם אתם לא רוצים להפסיד.

מהאומץ בו את כותבת, מהמקום העמוק ולוקח האחריות שאת מפגינה, מההסתכלות האמיצה שלך בראי והכנות בה את עומדת מולך ומולו ובטח בגלל עוד סיבות רבות ויקרות- אני יכולה להבין אותו. יכולה להבין שאדם כמוך הוא דבר יקר המציאות והוא יודע זאת. מתגובותיו שלו, מהרצון שלו- לא להמשיך לחפש בחוץ ומעצם זה שאת רוצה בו אני מבינה שיש בו חלקים מאוד איכותיים ואוהבים אותך.

אז כן יקרה. בהחלט כן-

קשר בסיסי של אהבה זה לזו- של רצון להשאר מלמד על הפוטנציאל העצום , הזהב המוחבא לרגליכם שרק מבקש שתרימו אותו אליכם. הוא מלמד על הכיוון, על נכונות שאולי מנביטה או הנביטה החלטה לבחור מחדש ולהתעורר אל הקשר, אולם היא כשלעצמה מבקשת עוד-

לפעמים, יקירתי, מי כמוך יודע, אנחנו חיים זה לצד זה ומפתחים דינמיקה של הערות הדדיות. קשר שהקיום שלו עובר דרך בקורת, שיפוטיות או אפילו שעמום וחוסר עניין. אנחנו נפגשים דרך מערכת המשפט או חיים תוך הסכמה שלא להיפגש.

זה גם זה לא מספקים את הצורך שלנו בקשר.

זהו קשר שהנמצאים בו מרגישים בודדים. לא אהובים ולא מוכלים. מיותר לומר שהתחושה הזו היא כדור שלג לשיפוטיות נוספת.

פעמים רבות שצרכים שלנו לא מדוברים ולא מסופקים די צרכם והלב צובר אכזבה ותרעומת.

מקורו של המשפט שאמרת מתוך כאב על קשר שלך עם אדם אחר שאומר לך מילים טובות וזה עושה לך הרגשה טובה, מאוד מובן. הוא מגלם את הצורך של הנפש שלך לזכות למילים חמות ועוטפות מבעלך. אני מניחה שהוא זקוק לאותו הדבר.

פעמים רבות גברים חווים את הבעת אי הסיפוק של נשותיהם ככישלון אישי שלהם ומחפשים את ההערכה מבחוץ. נשים מחפשות את החום, לפעמים באופנים שגבר לא מבין או מורגל וחוות את ההיעדר כחוסר אהבה מצדו ומחפשות אותה במקום אחר.

אז זהו שאין.

אין מקום אחר לחפש בו.

מן הסתם את מכירה את הסיפור הידוע על אייזיק, העני שחלם שיש אוצר תחת הגשר של קראקוב ומשהגיע לשם משהו ספר לו על חלום שחלם שיש אוצר בתנור ביתו של אייזיק.

האוצר נמצא בבית. צריך את חפירה, סבלנות, השקעה. מפה מדויקת של כל אחד מבני הזוג ובעיקר האמונה או אולי הידיעה, שהזהב נמצא כאן ורק כאן.

"הזנחת החיים על מהלכם הטבעי" היא אותה המידה אותה מגדיר החזון אי"ש בפרק ד' ב"אמונה ובטחון" כשורש של כל המידות הרעות בכללן.

איננו צריכים לקלקל-

די שלא נשקיע במשהו כדי שהוא יהפך להיות רע מטוב.

אז נכון, כשמגיעה נקודת הבחירה אל הקצה באיזשהו מקום ברור לכם במה אתם בוחרים אבל כמה עוצמה יכולה להיות לבחירה הזו אם היא תיעשה במודע כל יום, אבל כל יום- מחדש.

בעיני הקטנות- ההגדרה הזו אותה מצווים לנו חז"ל כפי שמביא רש"י בפירושו על התורה: "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" (פרשת יתרו), לא מכוונת רק אל לימוד התורה וחן המצוות כי אם אל כל דבר הנמצא במעגל חיינו ואשר מחייב אותנו להיות שם-

נוכחים במאת האחוזים, מושקעים, נלחמים, משתוקקים.

אולי נגזרת קרובה לפירוש אחר של רש"י הק' בפרשת קדושים: "כל מה שאתה עושה עשה מאהבה". נישואים- ואין זה משנה מי יהיו בני הזוג בקשר- זקוקים להשקעה הזו, ילדים- אשר האהבה הטבעית איתם לרב קיימת באופן פשוט- זקוקים להשקעה הזו. אנחנו עצמנו וכמובן הקשר שלנו עם הבורא- זקוקים להשקעה הזו-

לבחור כל יום מחדש.

לתת כאילו קבלתי אין סוף.

לאהוב כאילו זו לי הפעם הראשונה.

אם להשתמש במילים של בעלך- "שנינו צריכים לעשות הכל.. אז הכל-

זה ללמד אותו מהם הדברים להם את זקוקה. בנועם, בסבלנות אבל בלי לוותר.

הכל זה לשמוע מהם הדברים להם הוא זקוק ולהשתדל לעמול ולהעניק לו אותם.

הכל זה להיפגש- על בסיס חיובי, אישי, אם תרצי רומנטי או אפילו חברי אבל חם ומשתף.

הכל זה הכל- להעצים את הטוב, לשוחח על החסר ממקום של אמון אמיתי בכוונות טובות ובהליכה זה אל זו.

ישנו משפט יפה שכתב משורר פרסי: מעבר לטוב ולרע, מעבר לנכון ולא נכון- יש שדה. אפגוש אותך שם. אולי אחד המפתחות הגדולים בקשר- ליצור כמה שיותר הזדמנויות למפגש בשדה הזה- מנוטרל מחילוקי דעות או מדעות בכלל, מחובר לנקודה הבסיסית של אהבה ללא תנאי.

וכן.. אם בעלך זקוק לקשר, בכל אופן שהקשר הזה מתבטא אצלו-

היי את שם בשבילו.

כחברה, כרעיה, כשותפה, כאשת סתרים, כאם. בכל גווניך.

אני מאמינה שהוא יהדהד לך, את מציאותו- בגווניו שלו.

והנה הגענו אל הפחד.

הפחד שמא הוא לא יהיה שם.

ובכן. אני מבינה אותך כל כך.

את גיבורה בעיני. גיבורה באופן השקול שבו את מסתכלת על מה שארע. שומרת על הפרופורציות ולא מאבדת אותן. מסוגלת להבין אותו (!) ואת מה שהביא אותו לחפש אוזן קשבת.

את מופלאה.

ומה יהיה, את שואלת, אם תשקיעי והוא כבר לא שם? מה יהיה אם תשקיעי אבל הוא ישקיע במשהו אחר?

שאלה כואבת וקשה.

אני מאמינה. באמונה שלימה שלו טבועה הנקודה בחסר הקיים בקשר, במצוקה וצורך רגשי- הרי שהוא ענה לך.

אני חושבת שהוא ענה שהוא לא רוצה להיות במצב כזה, הרי הוא אמר לך, ביקש ממך בעצם- "בואי נעשה הכל כדי שלא נצטרך השלמות מבחוץ.

כך שאני מניחה שהוא ישמח לחזור. ישמח לחזור ולהשקיע במקום בו הוא רוצה להיות באמת.

ואם לא? את שואלת ואליבא דאמת- שאלתי גם אני את עצמי. אם חלילה לא?

אם זו לא הסיבה, או אם הוא לא נתון ונוכח כבר בקשר,

אם לא, יקרה, למרות שזה לא נראה לי המצב,

אז כמו תמיד העיניים יופנו אל עבר התפקיד שאותו מוטל עליך לעשות ועל ההבנה שאין לך יכולת להיות אחראית על מעשיו של האחר.

אזי בכל מקרה, את תדעי ותשעני על העובדה שעשית את הדרך הטובה והראויה בעיני אלוקים. הנפש שלך תתחזק מהבחירה שלה בטוב. מההענקה שלה ומהגדילה אותה היא עברה.

נכסי צאן ברזל אשר לא יטשו אותך לעולם.

ואולי את יכולה לומר לו.

אולי את יכולה לומר לו שחשבת על זה. שאין מקום אחר לחפש בו ושאת רוצה ואולי מבקשת שתשנסו שניכם את מלא האנרגיה ותשומת הלב כדי למצוא את האוצר שנמצא בבית, אצלכם. מתחת לתנור ולא תחת הגשר בקרקוב או בקשרים אחרים.

לכי יקירתי,

לכי ואהבי את בעלך. אהבו זה את זו ואת הקשר בינכם. ואם כרגע קשה לאהוב אותו- הגו את כל הרעיונות שבעולם כדי להפוך אותו לקשר אותו שניכם הייתם מאחלים לעצמכם.

דקלה

[email protected]