שלום וברכה
תרשו לי להתחיל מהסוף. יהיה טוב.
יש ילדים שיש להם יותר קושי בקבלת מרות. לפעמים זה מתבטא בבית, לפעמים בלימודים, ולפעמים גם וגם.
מגיל צעיר מאד, יש לילדים האלו נטיה להתנגד. אם באים אליהם בצורה סמכותית ולא מצליחים 'לגייס' ולרתום אותם בחכמה, הם אוטומטית מתנגדים. יש בהם חרדה אמיתית לקבל סמכות, והם לא סומכים על אף אחד, וכך, בגישה מאד דעתנית, נקמנית, שלילית, כעסנית וסרבנית הם גדלים לתוך העולם.
מאד מצוי באמת שההורים מצליחים איכשהו להסתדר, למצוא נוסחאות רגישות בין 'שמאל דוחה' ל'ימין מקרבת'. אבל בלימודים, מורה שיעשה עם ילד כזה מאבקי כח, אין לו סיכוי, זה מתכון לצרות. החיכוכים הרבים מוציאים את הרע שבכולם, ומהר מאד הילד נהיה מאד מתוסכל, כעוס, רגזני, מרגיש שנעשה איתו עוול וחוסר צדק. הוא מתחיל לחלק את העולם לטובים ורעים: הטובים הם אלה שזורמים איתו ולא מתנגשים עם רצונו להשליט את דעותיו ורצונותיו, הרעים הם אלה שמתנגשים איתו, שמייד מסומנים באיקס גדול, ללא אפשרות לחנינה.
מבחינת הילדים, הם ישרים וכל העולם עקום, ולכן הם מתעקשים ו'מושכים אש', מציקים ומתנהגים בבריונות. אם מנסים ללכת איתם בכח, יוצאת מפלצת, והם ימסרו את הנפש, ממש, אבל לעולם לא יכנעו.
יש בזה כמובן עוצמות שונות. מעל רף מסוים יש ממש שם להפרעה כזאת, זה נקרא: 'הפרעת התנגדות' או באנגלית: ODD. ההפרעה לא חייבת להתבטא בכל זירות החיים (בית, לימודים, הקשר חברתי), אלא גם אם היא מתבטאת בזירה אחת בלבד עדין מדובר ב-ODD (רק שמספר הזירות משפיע על חומרת ההפרעה).
גם אם לא נכנסנו לרף של ההגדרות הנפשיות, עדיו יש כאן אתגר, והעיקר בהחלט אינו מיתוג בחותמות אלא הכלים שלנו לעזור להם. אז נתחיל בבשורות הרעות. אין תרופה שמרפאת את האופי הזהו. זה תיק לכל החיים. אבל הדרכה נכונה, להורים, ובהמשך גם לילד, יכולה לצמצם בצורה משמעותית את החיכוכים, החרדות, הזעם, והתסכול. גם כאן, מדובר בתהליך מתמשך של למידה, עם הרבה עליות וירידות בלתי נמנעות לאורך הדרך. חשוב לי לומר בקול גדול: אסור להתייאש. הילדים האלו עוד יוכלו להגיע לחיים תפקודיים. הילדים האלו קיבלו, זה לעומת זה, הרבה פקחות, חן ויופי פנימי וחיצוני, ואם נדע לנווט נכון את העוצמות שלהם הם יהיו מנהיגים ויובילו תהליכים חיוביים!
כדי להצליח בליווי של ילדים מתנגדים, יש שני כללים עיקריים שצריך להכיר. "סור מרע", ו"עשה טוב". נתחיל ב"סור מרע" – העובדה שמדובר בהפרעה וזו לא אשמתנו, מורידה המון לחץ וחרדה. העובדה שכללי החינוך הרגילים לא תקפים כאן, לכן אין ענין להמשיך לעשות איתם 'הורדות ידים', וממילא כדאי לסנן את המומחים שנותנים עצות לא רלבנטיות, זה עצמו מוריד המון מהלחץ והתסכול שאנו משדרים.
יש גם כללים חיוביים של התנהגות שצריך ללמוד. הם נועדו לשלוט ולהנהיג. לכן הם כל כך חרדים מלקבל מרוּת. ואם נצליח ונשכיל לייצר עבורם זירות שבהם הם ימלכו וימשלו, אז הם ירגעו.
סיפור לדוגמה, שמסכם את הכל: רועי ומיטל, זוג חוזרים בתשובה מבני ברק, מספרים על ילד בן 10, אריאל, שממרר את חייהם, מציק בבריונות לאחיו, מתחצף בהתרסה למוריו, והם אבודים וחסרי אונים. היועץ החינוכי שלח אותם לאבחונים, הילד אובחן כמופרע קשב אבל הוא מסרב לקחת את הכדור. ההורים גם נשלחו לכמה הדרכות הורים, קבוצתיות ופרטניות, והעצות הנפלאות שקיבלו שם רק החמירו את המצב. כשסיפרתי להם על הפרעת התנגדות, הוקל להם לשמוע מה זה (והם התפלאו איך בכל האבחונים וההדרכות שעשו אף אחד לא הכיר וסיפר להם…). לבסוף, האבא חייך, ואמר לי, גם אני הייתי כזה ילד… יודע מה שינה את חיי?
– "מי" ? שאלתי בסקרנות
– "המפקד שלי בצבא. אני הגעתי ליחידת מודיעין מסווגת, אבל בחצי השנה הראשונה שלי הסתבכתי שוב ושוב, ואפילו הגעתי לכלא הצבאי. פעמיים. הכל השתנה כשהתחלף מפקד היחידה. המפקד החדש קרא לי לחדרו ביום הראשון. הוא אמר לי שהמליצו לו להעיף אותי, ולדאוג שאשתחרר בגלל חוסר התאמה, אבל לדעתו הם טועים. להיפך, הוא רואה בי עתודה פיקודית, ומאמין בי, ולכן הוא רוצה שאהיה העוזר שלו, ושאבוא איתו לפגישה חשובה שיש לו עם כל מפקדיו, כדי לעזור לו למפות "מי לנו ומי לצרינו", ומה האינטרסים של כל אחד. ועד אז, שאמלא את מקומו לעשות מסדר לסיום איזה קורס.
מה אומר ומה אדבר, מלהיות חייל מופרע ואנרכיסט, הפכתי לחייל הכי מסור ומורעל, נאמן ומשקיען. בזכות המפקד הזה זכיתי לכל מה שזכיתי בחיים, כולל האומץ לחזור בתשובה".
הסיפור הזה מסכם את הכל. ברגע שהמפקד העביר את טבעת המלך, והפך את החייל הבעייתי להיות 'משנה למלך', הוא פטר אותו מהצורך להילחם ולריב, וכל הטוב שבו התחיל לצאת. ברגע שהצורך שלו למלוך ולמשול קיבל אפיק ביטוי חיובי, זה הרגיע את הקיטור שעד אז הלך והצטבר, וגם בתחומים האחרים הוא היה רגוע יותר, מודע יותר לתכונותיו, וגמיש יותר לקבל עזרה בדברים שבהם התקשה.
אז אחרי ההקדמה הזאת, נחזור לשאלתם. הלוואי שבשנת הלימודים הקרובה הוא יזכה במלמד שידע לזרום איתו. אם לא, אפשר וצריך לעשות שיחת תיווך, להסביר לו שיש לילד סוג של הפרעת קשב שגורם לו לקושי מסוים עם סמכות, אבל יש דרכים להצליח איתו. וזה מחייב אתכם להכיר טוב יותר ולהמקצע בדרכים לחנך ילדים עם הפרעת התנגדות. שוב, אני לא מגדיר שזה המצב פה, כי יש מנעד גדול להפרעה הזו, אבל שדרוג והעשרת ארגז הכלים שלכם יוכל לעזור לכם לתווך למוסדות החינוך את הדרך הנכונה לעזור לילד לעבור את שנות הלימודים בשלום.
לעוד שאלות תרגישו נח לפנות אלי ישירות.
דן
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
הורים יקרים, ממליץ לכם בחום ללכת לאבחון פסיכודיאגנוסטי אצל פסיכולוג קליני שעוסק באבחונים כולל אישוש או שלילה של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, עם תוצאות האבחון בהתאם להמלצות והמסקנות שיבואו באבחון, קחו הדרכת הורים אצל פסיכולוג קליני שמתאים לכם, כל עוד לא תעשו את זה, סיכוי טוב שלא תגיעו לשורש העניין אצל הבן, והדינמיקה תלך ותסלים…
אל תתנו לאנשי ויועצים להשפיע עליכם ללכת בדרך שאיננה מקצועית, זוהי דרך קצרה שהיא ארוכה