שלום שמואל

ראשית תרשה לי להביע את התפעלותי מההבנה שאליה הגעת. לא קל בתוך קשר אינטנסיבי ומושך להפעיל את ההגיון הקר ולהבין שאין לקשר כזה עתיד. הכח שלך לעשות זאת הוא בהחלט מרשים ומעורר הערכה.

אכן ההבנה שקשר זה ראוי שיסתיים היא לחלוטין נכונה. קשר אמיתי ונכון בין איש לאישה, ובוודאי קשר בין שומרי מצוות, אינו יכול להתבסס אך ורק על תחושה טובה וכיפית. קשר עמוק וטוב חייב שיהיה בו מימד של חזון משותף, של התאמה מחשבתית, של רקע תרבותי משותף, של יכולת להקים בית שיוכל להתפתח בצורה בריאה. גם בציבור היותר פתוח נהוג אצלנו לברר באופן מדוקדק על הבחור/הבחורה, ולא לשווא. ישנה חשיבות גדולה מאוד להתאמה ראשונית, לבסיס איתן שעליו נבנית האהבה וחווית ההתאהבות, בסיס שיוכל להצמיח שורשים איתנים לבית על מנת שיעמוד בכל האתגרים, שבאופן טבעי, הוא יעבור.

כבר בדבריך ציינת שהקשר כאן אינו מתאים לטווח הארוך. יש בניכם פער רוחני גדול מאוד (היא מודרנית מאוד, ואתה מדקדק בקלה כבחמורה!), ואני משער שאף יותר משתיארת, יש בניכם פער תרבותי משמעותי, שאולי כעת בשיחותיכם נראה מרתק ומעניין, אבל ב"חיים האמיתיים", לאחר שתשכך החוויה הראשונית, הוא מתכון ל"פיצוצים" אין ספור ולבית חסר יציבות.

ישנה נקודה נוספת שחשוב שתשים אליה לב. אתה מתאר את עצמך כמי ששומר על קלה כבחמורה, ובוודאי חלמת לא פעם כיצד יראה הבית שלך בעתיד, בית שגם הוא יהיה מבוסס על אותם יסודות אותם אתה אוהב, מעריך ושומר. קשר כזה, במיוחד אם הוא מלווה במעשים שהמרחק בניהם לבין כרת הוא כחוט השערה (!!!) מרחיק אותך מחלום זה. הקשר הזוגי עליו בוודאי חלמת הוא קשר בונה, בונה את האיש והאישה בהשלמה שהם חשים, במטרה המשותפת, ביצירה ובחיבור האמיתי והעמוק שנוצר. שניהם הופכים ביחד לאנשים נעלים יותר, עם קרבת ה' גדולה יותר, במדרגה גדולה בטהרה ובקדושה ובתענוג משותף ובונה.

הקשר שאתה מתאר לא די שרחוק מלהתאים, כמו שכתבת, וממילא סיכוייו לשרוד אפסיים, אלא גם הוביל אותך הרחק מכל מה שאתה תופס את עצמך, כירא שמים וכמקפיד על קלה כבחמורה.

ולכן אני מחזק את החלטתך לסיים את הקשר הזה בהקדם האפשרי. ככל שהקשר יתמשך כך עוגמת הנפש שלך (ושלה!) בסיומו יהיו גדולים יותר וקשים יותר.

כמדומני, ותקן אותי אם אני טועה, שהמנעותך מלסיים את הקשר השגוי, אינה רק בגלל הפחד לפגוע בה. הקשר הזה נותן לך דברים שאתה משתוקק אליהם. סוף סוף יש מישהי חמה שמקשיבה ומתעניינת ונחמד לך, וכיף לך, ביחוד בגלל העובדה שאינכם שומרים נגיעה, ואתה חש במילוי של צרכים רבים שכעת אתה חש שחסרים לך. אך זו בועה שתתנפץ במוקדם ובמאוחר. וככל שהיא תהיה גדולה יותר, כך יכאב לך ולה, כך ישארו צלקות גדולות יותר, ויתכן שישרפו גשרים בינך לבין הקב"ה, ואולי גם בינך לבין הסביבה שלך (חברים, משפחה, ישיבה, שידוכים וכו') שירגישו בזה, גשרים שמאוד מאוד יהיה קשה לתקן.

לכן כעת ההחלטה היא בידים שלך, אין מישהו אחר שיכול לעשות זאת. חשוב שתקח אחריות, ותסיים בהקדם את הקשר על מנת למנוע את הכאב שרק ילך ויתעצם ככל שעובר הזמן. אינך עושה כאן טובה רק לעצמך, אלא גם (אולי בעיקר) לבחורה שהכרת. השבר שהיא תחוש כאשר הקשר שלכם יתפרק, הולך וגודל ככל שהזמן עובר, ועל כן כדאי מאוד להקדים ולהחליט ולבצע.

אני בטוח שגם לאחר שתפרדו יהיה לך (ולה) קשה, ואולי גם קשה מאוד. התעוררו בך כוחות וצרכים שאולי לא הכרת קודם, חווית משהו "כיפי" שתתגעגע אליו, בהתחלה אולי געגוע עז, אבל זה ילך ויפחת, וככל שתשנן לעצמך מדוע עשית את הצעד הזה, איזה טובה ענקית עשית לשניכם, ואיך בעצם הצלת את עתידכם, כל אחד במקומו ועם בן זוגו העתידי בע"ה, כך הרצון לחזור ילך ויפחת והקושי ילך וירגע.

שאלת איך לנתק את הקשר באופן שלא יפגע בך ובה. נדמה לי שאין דרך טובה מאשר לשים את הדברים על השולחן בעדינות אך בהחלטיות, ולומר את האמת, על חוסר ההתאמה והעתיד של הקשר, על הפער, על כך שזה סותר כל נים ונים בנפש של ירא שמים שבנית ושאתה רוצה ושואף להיות, על כך שככל שהזמן עובר הקשר הלא בריא הזה מרחיק אותך מכל מה שחשוב בעינך, מהקב"ה, מהחברה שבה גדלת, מהמשפחה, מהישיבה, מההורים, ומכל מה שיוצר את חייך כעת, ומהחלומות שאתה חולם כלפי העתיד. אתה יכול לומר לה שדווקא משום שאתה מעריך אותה ושחשוב לך שיהיה לה טוב אתה נאלץ לעשות זאת. אתה מאמין שהיא (ואתה) לא תמצא את האושר שלה בקשר בניכם, ושחשוב שתתנתקו על מנת להפחית את הפגיעה בעתיד.

יש דרכים רבות לומר זאת, בין בעל פה בשיחת טלפון אמיצה ואחרונה, ובין במכתב שתתן לה בפגישה אחרונה וסופית. זה לא יהיה קל, אבל במעשה האמיץ הזה, החד והחותך, אתה מחיה לטווח הארוך את שניכם.

שתי נקודות נוספות שחשוב שתחשוב עליהם: 
האחת, לאחר סיום הקשר, ובמידה ותהיה מעוניין בעתיד בקשר אמיתי, עמוק ולמטרת נישואין עם בחורה חרדית, אתה חייב לאפס מחדש את הצפיות שלך. אתה חייב לנתק את עצמך מהקשר החד פעמי והלא בריא שחווית, על מנת שהוא לא ילך אחריך כ"צל" ויקשה עליך ליצור קשר נכון ויסודי עם בחורה כלבבך שתהיה גם רעייתך בעתיד בע"ה. תהיה חייב לחזור ולהסתכל על קשר למטרת נישואין ב"משקפים חרדיות" ולחוות אותו בצורה של קשר נבנה, קדוש וטהור, קשר שמשולבת בו הכרה בצורך בהתאמה, בתקשורת זורמת, ב"קליק" נפשי ולא פיזי, במיסוד ובהתחייבות (אירוסין), ובהתקדשות, ורק לאחר מכן בהתאחדות פיזית. זוהי עבודה שתצטרך לעשות כאשר תחליט לצאת לשידוכין, אבל אני בטוח ביכולתך ובסיעתא דשמיא הגדולה שבוודאי תקבל בבוא העת.

נקודה נוספת, לא כתבת איך אתה מרגיש בישיבה, האם טוב לך? האם אתה מרגיש חוסר? האם יש לך קשר אמיתי עם ר"מים? האם הלימוד ממלא אותך בסיפוק או שמא להפך? חשוב מאוד שתחשוב איך במקביל לסיום מיידי של הקשר אתה דואג למלא את עצמך בסיפוק ובקשר מחודש לקב"ה בדרך שתמלא אותך בשמחה ובהנאה. חשוב טוב האם יש צורך שתשנה משהו בלימודך? אולי במקום שבו אתה לומד? אולי ליצור קשר עם דמות תורנית שיותר מתאימה לאופי שלך? או שאולי בכלל אתה חש בצורך לעשות משהו מחוץ ללימוד בישיבה? אולי יציאה לעשות "משהו אחר חיובי" עם חברים (באופן בטיחותי ובמקומות מתאימים)? חשוב שתחשוב איך אתה ממלא את הנפש שכעת מתמלאת במשהו לא נכון ולא ראוי, ותרגיש ריקנית לזמן מה כשהוא יפסק.

לסיום, אני מאמין בך וביכולת שלך לעמוד באתגר, ובכך שיש לך את התבונה ואת הכח לעשות את המעשה הנכון בהקדם, לעמוד בו ולהתפתח ולצמוח ממנו בעתיד, ומאחל ומתפלל להצלחתך.

אשמח מאוד לשמוע כיצד הצלחת ולהתעדכן בהתפתחויות,

אל תהסס לשאול ולברר שוב על נושא זה או נושאים אחרים,

בהערכה רבה

מיכאל

[email protected]