The Butterfly Button
איך אפשר להתחתן ככה?

שאלה מקטגוריה:

שלום ,
בן 21,חושב כיוון כללי על חתונה , אבל מכיוון שנחשפתי בעבר לסרטים לא צנועים בכלל !! והתמודדות שלי עם "שמירת הברית" לא נגמרת , ואני נופל וקם בלי סוף .. אני שואל את עצמי איך אפשר להתחתן ? איך אני ידע שאהבה שלי עם אישתי תהיה משהו המשכי ? כי עד עכשיו כל אהבות שאליהם כביכול ראיתי שיש הם נגמרות,ואין להם תוכן,כי הכל גשמי ומגיע ממקום עבירה …
אבל פחד הגירושין מאד מפחיד אותי כתוצאה מכך … אשמח לעזרתכם … תודה-רבה .

תשובה:

שלום לך שואל יקר!

החשש אותו אתה מביע בשאלתך, מלווה צעירים רבים בתקופה זו של החיים. מצד אחד, בשלה בלבך ההחלטה להקים בית ומשפחה ולהתחיל לממש את אחד הייעודים הגדולים עליהם נצטווינו עלי אדמות "פרו ורבו ומילאו את הארץ". מצד שני, התרבות בקירבה אנו חיים, מרבה להראות את נושא הזוגיות באופן חומרי וגס, המקדש את הנאות החומר ומביא בעקבותיו הרבה צער וכאב רוחני ונפשי. צעירים, ובמיוחד כאלו הגדלים על אדני התורה והיראה ומבקשים לבנות בית של קדושה שיהווה "משכן לשכינה", תוהים נוכח יכלתם לעשות זאת לאור הערכים הכל-כך שונים הסובבים אותנו. ניכר משאלתך כי יש לך כוחות נפש חזקים, ואף תיארת את גבורתך בהצלחה להימנע מנפילה גדולה, אך אתה מסתפק לנוכח יכלתך להקים בית טהור וקדוש, כאשר מחשבותיך נוטים פעם אחר פעם למחוזות זרים.

משחר חיינו נחשפים אנו לחיי זוגיות הבנויים על תאווה אישית ואינדיוידואליות המנצלת את בן/בת הזוג לצרכים האישיים. נכון, לא אומרים לנו במפורש כי מדובר בניצול ואף מביעים שאט נפש מהצגת הדברים כך, אך אם נעמיק לחשוב, הרי שחיי זוגיות הבנויים על רצון לקבל ולהנות ואינם מקדשים את הנתינה-ללא-תמורה, הם בעצם ניצול בן/בת הזוג לקבלת הצרכים האישיים שלי. על כן לא פלא, שכאשר החיים נכנסים לשיגרה ובן/בת הזוג אינם מסוגלים עוד לספק את הצרכים, הזוגיות נוטה להתפרק. ההנאה החושית המגיעה בתחילתם של חיים כאלו, קטנה בהרבה מהכאב ומפח הנפש בה הם מסתיימים (וכמובן שאת זה לא מראים לנו בסרטים…).

הסיבה בגינה נצטוונו בשמירת הברית, נוגעת לריבוי הקדושה הנדרשת להקמת בית יהודי. זהו בית בו שולטת הרוח ומקדשת את החומר לצרכיה. היהדות אינה מצווה להתנזר כדי להתקדש, אדרבה, היא מאפשרת את ניצול החומר וההנאה לשם ריבוי הקדושה והמצווה. בחור צעיר החשוף ברחובה של עיר (וכיום אף בתוך הבית פנימה), לכל אותם אתגרים יצריים שהתרבות מביאה עלינו, אמור להתקשות לעמוד במשימה הכבירה של שמירת הברית. לא בכדי במסורת מכונים אלו שהצטיינו במידה זו בשם "גיבורים". ההימנעות והשמירה דורשים כוחות שמעבר לטבע, ולשם כך סייעה לנו התורה בעצה ותושיה כיצד ניתן בכל זאת לעשות זאת (משכהו לבית המדרש, יסיע עצמו לדברי תורה, ועוד).

חיי זוגיות חדשים מביאים מטבעם התחדשות מרבית מעגל החיים. ברוב המקרים הם מלווים במקום מגורים חדש, עיסוקים חדשים, ואף ניצול שונה של זמני היום בהם אנו פעילים. לא בכדי צוותה עלינו התורה "נקי יהיה לביתו שנה אחת", שכן בניית החיים החדשים דורשת מאמץ והסתגלות, ואלו יכולים לבוא רק בריכוז הדדי של בני הזוג זה בזו ללא מפריעים ומסיחים מהצד. תקופת ההיכרות והנישואין נותנת לנו הזדמנות גדולה לשים את העבר מאחורנו ולהתחיל "חיים חדשים" כפשוטו. גם אם במהלך החיים אנו מתקשים להיפרד מהרגלי העבר, הרי שכניסה לחיי זוגיות היא הזדמנות גדולה לעשות זאת. העובדה שסדרי החיים משתנים, נותנת הזדמנות לשנות את אורחותנו, מחשבותנו ודרכנו.

בהנחה שהנך אדם בעל מטען תורני ואתה מביא עמך לחיי זוגיות עתידיים ידע ואורחות חיים תורניים, הרי שגם אם הייצר הפך להרגל, ישנה הזדמנות גדולה להיפטר ממנו. לא בכדי מכונה יום החתונה כ"יום כיפור" לחתן והכלה. הם צמים, מתוודים, ותפילתם נענית ביום זה. כפי שביום כיפור אנו מוחקים את העבר ומתחילים יציאה לדרך חדשה (אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו. אין שאריות מהעבר) כך גם יום החתונה הוא הזמן שבו אנו כאילו נולדים מחדש. שמים מאחורנו את אורחות החיים הקודמים ויוצאים לדרך חדשה. זו הזדמנות קלה לשנות, זו הזדמנות לעצב את אורחות חיינו מעתה ואילך כשאיפותנו.

ולמה אני מאריך בכל זאת, כי חששותיך מנפילותיך בהחלט מוצדקות. הסרטים שראית ואורח החיים אליו נחשפת בהם ובסביבתך, עלולים לגרום לתפיסה חומרית של חיי הזוגיות ולהפיכתם לפחות-יציבים כמו כל חיים הבנויים על חומריות גרידא. דא עקא, שהמטען הרוחני אותו אתה מביא ואשר בע"ה ילך יגדל ויתעצם עם השנים, נותן לך את היכולת ואת הכח לעשות שינוי מהותי. נכון, בחיי היומיום אתה לא מצליח להגיע עד הסוף לשינוי המיוחל, אך כניסה לזוגיות היא הזדמנות מצויינת לשבור את ההרגלים ולהתחיל מחדש. לכן רבים וטובים אשר נפלו ונכשלו בשמירת הברית, הזוגיות מהווה צרי ומרפא למכאובם. דווקא המקום שממנו הם חוששים, הופך בכוחם ובגבורתם לבית יוצר לאישיות חדשה, לחיים חדשים הבנויים על טוהר ואהבה אמיתית. אהבה של נתינה ובניה, ולא של לקיחה וניצול.

חשוב שתזכור: עד עתה לא נחשפת לאהבה אמיתית ופנימית. הדברים שראית וחווית עד כה, בנויים על היכרות חיצונית ללא התעמקות באישיות וברוח. בחירת בת זוג חשוב שתיעשה מתוך הסתכלות פנימית אל אישיותה של היושבת מולך ולא רק על פי מראה או משיכה.(כמובן חשוב שתהיה נעימות ומציאת חן) כפי שאמר לי המשגיח בישיבה בה למדתי: "כשאתה נפגש עם בחורה, אל תסתכלו זה על זה, תסתכלו יחד על החיים ותראו שאתם באותו כיוון, כל השאר יבוא מאליו". היופי החיצוני ומשיכת-הנעורים, נעלמים די מהר בכוחה של השיגרה. מה שנשאר זו הרוח, האהבה הפנימית, השותפות האמיצה במסע החיים שבני הזוג עושים יחד. אם תצליח לבחור נכון את בת זוגך ותנצל את כל כוחותיך הכבירים לשינוי והתעלות, אין ספק שגם תוכל להצליח ולבנות בית בעל יתדות חזקים ואיתנים, הבנוי על אדני התורה והיראה.

בהצלחה במשימה הגדולה, ואל תהסס לפנות שוב ככל שתחוש צורך בכך.

בברכה

דניאל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
רוצה אשכנזי, או חוסמת לעצמי?
התחלתי שידוכים בשעה טובה, וברוך ה' יש לי הצעות, אבא שלי ממש מחפש בשבילי ואמא שלי מדי פעם מביאה רעיון. בנתיים יצאתי עם בחור אחד שלא התאים לי. אני ספרדיה, משוכנזת בהליכותי, רוב חיי התפללתי נוסח אשכנז כי התרגלתי לכך מבית הספר, הכל בסדר על פי הספר. אחיותי התחתנו עם...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן