שואלת יקרה שלום

שאלה גדולה שאלת. שאלה שנוגעת בהרבה נקודות יסוד אמוניות ופסיכולוגיות, ומעידה בלי שום ספק על שואלת עם עושר רגשי ורוחני גדול.

האתגר שעליו את מדברת הוא לבטח אתגר לא פשוט. כאשר הדמויות הראשונות שאדם פגש בעולם הם דמויות קשות ושליליות, היחס שלו לבורא העולם בהחלט יכול להיות מוזן וקשור לחוויות הראשוניות הקשות שהיו לו. עם זאת, הנושא הוא לא רק היחס לבורא העולם, אלא גם היחס לעולם עצמו, לאנשים סביבנו, לחברה, לזולת. הרבה תכונות ויכולות מתקשרות בעולם הפסיכולוגיה לשאלת דמויות ההיקשרות הראשוניות. זה נוגע באופטימיות ופסימיות, ביכולות להחזיק את עצמנו מווסתים יותר, ביכולות בין אישיות של חיבור רגשי, בתחושת ביטחון ועוד ועוד.

כלומר, השאלה שלך במידה מסוימת בסיסית וכואבת עוד יותר: מדוע אדם אחד נברא עם יכולות גבוהות וחברו עם פחות? ילדה אחת נולדת למשפחה חמה ואוהבת וחברתה למשפחה קשה ומורכבת? האם זו טעות??

השאלה הזו כל כך גדולה וכל כך כואבת, שאני לא בטוח שנכון שאתייחס כאן לצורה הרחבה הזו שבעצם לא התמקדת בה בשאלתך. הכאב סביבה יכול להיות גדול מאוד. אתייחס רק במילים ספורות לחלק הזה: אני מאמין שאלוקים כל יכול ואוהב אותנו יותר מכל. הוא נתן לנו אתגרים שונים, כל אחד לפי כוחותיו, לפי הפוטנציאל שלו, לפי התפקיד והמשימה שלו. קשה לראות שתפקיד של מישהו אחר קל ונעים יותר משלי, אבל בלי ספק כשנבין מדוע כל אחד קיבל את התפקיד הספציפי הזה, נראה שקיבלנו את התפקיד הנכון ביותר עבורנו, וגם המשתלם ביותר עבורנו.

מכאן אעבור לקומה השנייה של השאלה, שאותה בעצם כתבת. כאשר אנחנו מגיעים לתפיסה שלנו את הקדוש ברוך הוא, כל העניין נהיה עוד יותר מורכב: וכי כך הוא רוצה שיתפסו אותו, כמו אב בעייתי ושלילי? איך עובדים על תפיסה כזו?

ובכן, לפני שאלת העבודה המעשית, הקדמה קצרה: ברור שכאשר אדם נפל לתוך סיטואציה שאלוקים נדמה לו כאב מתעלל, זה לא באג. זה חלק מהעבודה האישית המיוחדת שלו.

כאילו האב האוהב שבשמים אמר לו: "אני שם אותך בעולם עם חוויה קשה כלפיי, אני מבין ויודע שזה קשה ומאתגר ולא פשוט, אני מבין שזה יוצר לך גם קשיים ונפילות, אני שופט אותך ברחמים, ויחד עם זאת אני מחזיק לך אצבעות במסע להתחבר אליי ולהבין שאני טוב שלם, שאני אוהב אותך אהבת עולם וכל המטרה שלי היא להביא אותך אל הטוב השלם שלך, בעולם הזה ובעולם הבא".

כעת, לנושא עצמו: ראשית, חשוב לומר שהפסיכולוגיה המודרנית עוסקת פחות ופחות בדמויות היקשרות ספציפיות, ויותר ויותר מבינה שיש גמישות לילד בדמויות ההיקשרות שלו.

דונלד ויניקוט (מחשובי הפסיכואנליטיקאים בדור השני-שלישי) כבר כתב שלא תמיד האם המציאותית ממלאת את תפקיד דמות האם. הכול תלוי בדמויות שאליהן התינוק התחבר.

יכול להיות תינוק שגדל לאב שלילי וקשה, אבל הצליח לכוון את החיבור שלו ואת התפיסה של הדמויות ההיקשרות המיטיבות והבטוחות בעיקר לאם ולסבא, וכך ההשפעה השלילית של האב פחתה באופן דרמטי. העובדה הזו לבד כמובן ממש אינה מספיקה. כי תינוקות רבים כן סובלים מדמות אב שלילית ולא מצליחים למצוא אלטרנטיבות מספיקות ושלמות בדמויות אחרות סביבם.

מה שמשלים את הנקודה הזו באופן מדהים, ובעיניי נותן מענה מופלא לשאלתך היא העובדה שהתגלתה יותר ויותר במחקרים בעשרות השנים האחרונות[1]: http://www.craiganderson.org/wp-content/uploads/caa/Classes/~SupplementalReadings/Attachment/20MikulincerShaver-AttachmentSecurity.pdf

לאנשים יש יכולת לטפח במהלך החיים קרבה לדמויות בטוחות ומיטיבות.

כאשר אנשים חושבים יותר על דמויות כאלו בחיים שלהם ושמים לב אליהם, הם מצליחים ממש להשוות את היכולות שלהם ליכולות של אנשים שגדלו מאז שנולדו עם דמויות היקשרות בטוחות!

ומדובר גם על יכולות שממש מדדו אותם: של ויסות רגשי, של יחסים בינאישיים ושל תפקוד קוגניטיבי.

התוצאות הללו באמת מדהימות בעיניי, ובעצם מבשרות לנו שיש לכל אדם פוטנציאל לפתח את החוסן האישי ואת החוויה הרגשית שלו על ידי התקרבות (במציאות, במחשבה וברגש) לדמויות בטוחות ומיטיבות.

אם ניקח למשל את אותה ילדה שבשאלתך שנולדה לאב שלילי: קשה, קפדן, כעסן ומעניש. הילדה הזו יכולה בהחלט להגיע לחוויות אחרות וטובות על ידי שתתקרב יותר לאימה, אם היא הייתה טובה, לסבתא טובה, למורה שהייתה רגישה כלפיה, לקרובי משפחה אחרים או לחברת אמת.

התקרבות כזו לא חייבת להיות התקרבות מציאותית. מספיק יותר מחשבה על הדמויות הללו, יותר היזכרות בהן, יותר תשומת לב לקשר ביניהן. כל התקרבות רגשית כזו מביאה לתוצאות משמעותיות ומיידיות, כמו שרואים במחקרים שנסקרו בקישור שהבאתי בהערה לעיל.

ויותר מכל: דמות היקשרות בטוחה וטובה לא חייבת להיות דמות גשמית.

עבודה של התקרבות לדמות היקשרות בטוחה וטובה יכולה בהחלט להיעשות גם אל מול דמותו המופנמת של בורא העולם.

אז בהחלט הייתי מציע לילדה הזו להזכיר לעצמה שוב ושוב את האהבה האין סופית של אלוקים כלפיה, את ההבטחה והביטחון שהיא תמיד תמיד בידיים שלו, ולא פחות מכך את העובדה שהשם סומך עליה ובוטח בה שהיא יכולה לעשות את המסלול שלה בעולם הזה בכוחות עצמה, וגם אם יש לה קשיים הוא תמיד איתה. הילדה הזו תוכל בהחלט להפוך את הקושי שלה לתעצומות: להתחבר יותר ויותר לכך שהקב"ה אוהב אותה ובוטח בה ואיתה תמיד, וכך להפוך את דמותו מדמות אב שלילית לדמות בטוחה ומיטיבה שתיתן לה עוצמה וכוח ויכולות בכל צומת בחיים שלה.

אני לא יודע האם ואלו אתגרים עומדים בפנייך באופן אישי, אבל אני מקווה ומאמין שתוכלי לקחת מהדברים שכתבתי תובנות שיתנו לך כוחות לעבור את האתגרים הללו. בלי ספק שנפש עשירה ברגש ובאמונה כמותך יכולה למנף אתגרי חיים להצלחות גדולות, ברוחניות ובגשמיות.

בהערכה

יחזקאל