שואלת יקרה מאוד,

התבוננתי שוב ושוב בשאלתך, חשבתי עלייך הרבה, על איך את מרגישה, על מה שניסית כבר ועל מה ניתן לעשות עכשיו. אני מקווה שתשובתי תעזור לך, ותקרב אותך לפתרון.

למרות שהסברת את עצמך בשאלה עדיין יש כמה פרטים שחסרים לי ועלולים להשפיע על התמונה כולה, לכן אני מסייגת את תשובתי מראש ומציעה לך לקחת אותה כנקודה למחשבה ולבדוק האם וכמה היא מתאימה למקרה שלכם.

השאלה שלך מלווה, כנראה, זוגות רבים בדורנו, ברמות שונות ומעוררת אתגר משמעותי. אני מקווה שתתמודדו עם האתגר הזה באופן שרק יצמיח ויעמיק את הקשר ביניכם.

את לחוצה, חוששת וכואבת ובתוך רגשותייך הקשים יש כמה חלקים, שהבנה ובהירות בהם יכולות לקדם מאוד. אני אכתוב כאן על שני צדדים, אם את מרגישה שפספסתי נקודה משמעותית, פני שוב – בשמחה.

החלק הראשון קשור ברמת המובחנות שאתם יכולים לפתח.

יש בנו שאיפה קדומה להתאחד. אולי היא קשורה בפרידה הלא קלה שנפרדנו בלידה מרחם אימנו, ואולי בפרידה שנפרדה נשמתנו מעולם הנשמות תחת כיסא הכבוד. בכל אופן, אנחנו משתוקקים להתחבר לבן הזוג שלנו ומרגישים שזהו חלק מהשלמות שלנו.

האם אפשר להתאחד? האם אפשר להתחבר? האם באמת אפשר להפוך לאחד?

בדרך כלל השאיפה להתאחד מתורגמת אצלנו בתרגום ראשוני ולא מדויק של: “להיות דומים”. יש לנו תחושה שאם אנחנו דומים אנחנו קרובים. תחשבי רגע כמה ילד מתרגש כשאומרים לו שהוא דומה לאמא. הוא מרגיש שזו קירבה רבת משמעות.

גם כשאנחנו מתחתנים, פעמים רבות, יש בנו שאיפה אוטופית כזו לסימביוזה, שנרגיש “אדם אחד”, שנחשוב אותו דבר בנושאים משמעותיים, שהמבט שלנו על החיים יהיה זהה, שהערכים שלנו יהיו משותפים לחלוטין. יש זוגות שבתחילת חיי הנישואין אכן מרגישים כך, ועושים צעדים בלתי מודעים אחד לקראת השני, כדי שבאמת טעמם, דעותיהם ומחשבותיהם יתאימו זו לזו.

במהלך החיים, במידה זו או אחרת צפים בינינו פערים. בתכונות, בצרכים, בשפה הרגשית, בצורת ההתמודדות, ובתפיסת העולם.

הפערים הללו אינם עדות לכישלון. הם עדות לכך שהשלב הסימביוטי הסתיים, והגיע הזמן לבנות קשר אמיתי בין שני אנשים נפרדים. התפיסה הזאת היא חלק ממובחנות. פירושו של דבר שאנחנו מבחינים איפה נגמר האני ומתחיל הזולת, ולהיפך. אנחנו מכילים את העובדה שאני מזדעזעת ממשהו ובעלי לא, שאני חולמת על משהו ובעלי לא מוצא בו טעם, שאני חווה אהבה בשפה מסוימת והשפה שלו אחרת לגמרי. הערכים שלנו לא זהים, החלומות גם לא, והדרך שלנו להתמודד עם קשיים מכל מיני סוגים היא שונה.

היכולת לתפוס את עצמנו כשני אנשים שונים, עם נסיונות שונים, עם חוזקות וחולשות שונות, עם מקום ותפיסה דתית אחרים היא יכולת מתפתחת. לא רק זאת, אלא ככל שרמת המובחנות גבוהה, כך גוברת היכולת של בני הזוג לנהל קונפליקטים בהצלחה.

במקרה שלך, את יכולה לתפוס את בחירותיו של בעלך ברמת מובחנות גבוהה יותר או פחות.

רמת מובחנות גבוהה במקרה שלך היא להבין שזה שאת מאוד נגד (וזה בכלל לא משנה מי צודק על פי האמת) לא אומר שהוא חושב כמוך, להכיר בעובדה שהוא תופס זאת בצורה שונה. אני לא יודעת האם הוא מסתכל על חשיפה לאינטרנט בצורה שונה, או שאולי הוא רואה במבט שונה מהי הדרך שבה כדאי לו לעזור לעצמו עם הרצון הזה. כנראה שלכל אחד יש חלומות אחרים, חסכים אחרים, ורק את תדעי להגיד מה עוד כאן שונה.

האם בעלך צריך לשנות את דעתו? האם את צריכה לשנות את דעתך? התשובה היא לא. מותר לכם להסתכל אחרת על דברים. גם אם את צודקת והוא לא. ואפילו אם לפי תפיסתך הוא טועה מאוד.

מכיוון שאני חשה כמוך בנוגע לעניין של חשיפה לאינטרנט, אני מאחלת לו ולך שבעלך ירצה להפחית כמה שיותר, ואם הוא מכור – שיבחר לטפל בזה. אך, חשוב מאוד להפנים שאין לך שליטה על מעשיו של אדם אחר. גם אם הוא האדם הקרוב אלייך ביותר, ולא אמורה להיות לך שליטה כזו. אדם בוגר בוחר לבדו את בחירותיו, ובתוכן טועה לפעמים.

תקבלי את זה שהטעות שלו, היא באמת מה שהוא חושב/ מרגיש / מסוגל. זה המקום שלו.

כדי להתחבר לבן זוג צריך לקבל אותו, לכבד את מקומו ולא לנסות לשנות אותו.

להרגשתי, אם את מביאה לו סרטים הביתה, כדוגמא, אתם יוצרים מצב של הורה – ילד שבו ההורה מנסה לעצב את התנהגותו של הילד.

הבעל שלך הוא אדם מבוגר, אין לך חובת חינוך עליו, ומעשיו אינם מורים מאומה על מצבך הרוחני. את לא אחראית על מה שהוא עושה! מה שכן ישפיע על מצבך הרוחני, הנפשי והזוגי הוא היכולת שלך לחשוב, להרגיש, ולהאמין ב-נ-פ-ר-ד. כתבי על דף את כל מה שאת חושבת. על אינטרנט, על חוסר צניעות, על התמכרות ועל כל מה שקשור לנושא. מותר לך לחשוב את כל מה שאת חושבת. את לא צריכה לשנות את דעתך.

יחד עם זאת, כתבי בצידו השני של הדף ניחושים לגבי תפיסתו של בעלך: רגשות, מחשבות, דרכי התמודדות, תפיסות רגשיות.

עמדי מול הדף הזה והכירי בכך שבעלך הוא אדם אחר. הוא חושב מה שהוא חושב, מתנהג איך שיבחר, ומרגיש איך שהוא מרגיש.

ככל שתפתחי את השריר הזה תראי פתאום איך אתם יכולים להיקשר ולהתחבר דווקא מתוך הכבוד, והמרחב שאת נותנת לו, ויוצרת בכך שני אנשים שלמים, שלא מתערבבים ולכן יכולים להיפתח לקשר.

יהיה לך הרבה יותר קל גם כשרמת המובחנות תגדל, לתמוך בו, לתת לו אהבה, ולשמוע מה עובר עליו בעולמו הפנימי.

גם מצידו, כרגע את משמשת בתפקיד ה”יצר הטוב”/ ה”סופר אגו” / הצד הגבולני. ולכן כפי שאת מתארת החלק הזה שבו התנטרל ולכן הוא לא מביע רצון מצידו בכלל להפסיק או להפחית. אני מאמינה שכשהוא יראה שאין לו “יצר טוב חיצוני” יהיה לו הרבה יותר קל גם לקחת אחריות על עצמו (גם אם זה לא יהיה לפי טעמך) ולממש את היכולות שלו לעשות עם עצמו עבודה רוחנית ורגשית. אל תעמדי מהצד ותחכי שהוא יעשה בדיוק מה שאת רואה לנכון, אבל תני לו לנהל את הקונפליקט הזה בתוכו עם סופר אגו פעיל.

העבודה הזו היא לא קלה, אבל בעזרת השם היא תעלה את הזוגיות שלכם לליגה אחרת.

חלק נוסף בקושי קשור בצרכים שלך שאת מרגישה שלא מקבלים מענה.

את מצפה ליותר יחס, את רוצה יותר זמן ביחד, את רוצה שהוא יתעניין יותר בך ובילדים ויהיה יותר נוכח בבית מבחינה רגשית ואולי גם תפקודית.

אולי את רוצה גם יותר בלעדיות – והצפייה שלו בנשים אחרות פוגעת בנאמנות שלו כלפייך, לפי טעמך.

הצרכים האלו הם צרכים אמיתיים, חשובים, וחיוניים,

לך, לילדים ולזוגיות שלכם.

אחרי תקופה שתרגישי שהתאמנתם ברמה טובה על שריר המובחנות, תוכלי לפנות אליו בצורה נעימה אך בהירה, ולהסביר אילו צרכים שלך לא נענים ולמה בדיוק את מצפה. אל תאשימי, דברי על מה את מרגישה ולמה את מצפה.

תדברי על עצמך, ותארי את המציאות שאת רוצה בו על דרך החיוב: אני רוצה שתהיה פנוי אלי בשעות…, אני רוצה להיות בטוחה שאתה צופה באתרים / סרטים שאין בהם…

צריך רגישות דקה בשביל לעשות זאת בלי להאשים, לא רק בנוסח המילים אלא באמת, לתבוע יחס מתוך חוזק ואהבה בלי להתמקד בכך שעד עכשיו זה לא היה מושלם.

בקשי ממנו להציע מה אפשר לשנות כדי שתרגישי טוב יותר וצרכייך ייענו.

הצלחתו של החלק השני תלויה בחלק הראשון, כי כשהוא ירגיש שאת לא מגיעה ממקום מחנך אלא ממקום של אישה אוהבת שתובעת יחס, הוא יתמלא רצון לשמח אותך ולהעניק לך בעזרת ה’.

הערה חשובה: אינני מכירה אותך, את בעלך ואת מצבכם. אשר על כן, יתכן שלא קלעתי בתשובה לכיוון הנכון, ולכן אם את מרגישה שהמצב חמור ממה שהבנתי ושלומו של ביתכם בסיכון, או אם את מרגישה שמצבו הרוחני של הבית כולו נתון בחוסר וודאות, פני להתייעצות ישירה עם רב או מטפלת מקצועית ואל תסתפקי בתשובתי זו. (אם את רוצה שם של רב או מטפלת – נוכל להפנות אותך.)

מאחלת לך הצלחה גדולה. ושה’ יברך את ביתכם באהבה גדולה ובזוגיות חיה ועמוקה שמממשת את הפוטנציאל הנפלא שיש לה.

מעריכה מאד על התושיה, על העדינות, ועל הפנייה להתייעצות – ציפי.

zipikin@gmail.com