יסמין יקרה!
ראשית, דבקותך ואמונתך ראויים להערצה. נראה כי לא-מעט קשיים את עוברת וצולחת בחייך ובכל זאת ממשיכה להתפלל ולבקש. אך טבעי הוא, כי הקשיים המלווים אותך יעלו בך ספקות וירפו את ידייך, אך אם תצליחי להיות חזקה ולעבור את התקופה הקשה יחד עם האמונה והתפילות, אין לי ספק כי תגיעי למעלות גבוהות ונישאות.
אמונה כשמה כן היא. אנו נדרשים להאמין כאשר אין לנו ידיעה ברורה. אם אלוקים היה מתגלה אלינו ויכולנו להכיר בו בחושנו החומריים, הרי שלא הייתה נדרשת אמונה. ייחודה של האמונה בכך, שאף כאשר אלוקים נסתר מאיתנו ונעדרת ידיעתו הברורה, אנו מאמינים כי דבריו אמת וממשיכים לשמור מצוותיו, ומי שמצליח בכך, מה גדול שכרו.
על פי המסורת ודברי חז"ל, הקב"ה בכוונה מסתיר עצמו מאיתנו כדי להרבות את שכרנו על הדבקות בו. בעולם האמת הרוחני ניתן לראות את הקב"ה ולהאמין בו מידיעה, אך בשל כך אין ניתן שם שכר, אפילו לא על מצווה קטנה. גם לעתיד לבא, בזמן שעליו כתוב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר" (ישעיהו, מ', ה'), גם אז לא יהיו שכר ועונש. מי שיעבוד ויגיע למעלות גבוהות, יזכה, אך מי שח"ו לא, זה יהיה בעבורו מאוחר מדי. ככל שידיעת האלוקים ברורה יותר, כך גם השכר על האמונה בו נמוך יותר.
שלמה המלך כתב במשלי: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח" (משלי, ג' י"ב), וזו אינה אמירה בעלמא. הקב"ה נותן לאוהביו נסיונות כדי להעצים את שכרם בעולם הזה ובעולם הבא. מי שאיננו מסוגל אינו מקבל נסיונות, וממילא גם שכרו מצומצם. לעומת זאת, מי שהקב"ה יודע כי הוא בעל אמונה ומסוגל לעמוד בנסיונות (עיין ערך אברהם אבינו), הרי שהקב"ה מביא עליו נסיונות וקשיים כדי שיעמוד בהם ושכרו יגדל. ישנן תקופות קשות, ישנן מעידות ונפילות, אך "שבע יפול צדיק וקם" כי אלמלא כן, הקב"ה לא היה מנסה אותו.
יסמין, בדברייך את כותבת כי עשית עבודה עם עצמך בעניין האמונה ו"הגעת אל האמת שלך", בעיני זהו דבר עצום ואין להתייחס לכך בשוויון נפש. מעטים בני האדם המצליחים להגיע אל האמת בכוחות עצמם ולהאמין אמונה פנימית עמוקה ואמיתית. העובדה כי הצלחת בכך, מעמידה אותך במקום רוחני גבוה אליו מגיעים יחידי סגולה. איננו יודעים חשבונות שמים, אך יתכן כי הקב"ה מתאווה לתפילתך ובשל כך הוא מנסה אותך עוד ועוד. אין ספק כי סוף השכר לבוא ואם אך תצליחי להחזיק עצמך בעת קשה זו, גדולה מאד מעלתך.
ועוד דבר: איננו יודעים את הנהגתו של הקב"ה בעולם, ומה שלעיתים בעינינו נראה כצרות, מתברר לבסוף כהצלה גדולה. לאחרונה שמעתי דוגמא לכך, כאשר אחד מחברי עסק בבניית תוספת בניה לדירתו. בשלב מסויים של הבניה גילתה העירייה כי חרג בכמה מטרים מההיתר שניתן לו, הוציאה כנגדו צו הפסקת עבודה והוא נותר בעיצומו של החורף להתגורר עם ילדיו בדירה בנויה למחצה, פרוצה לרוח ולגשם. לא עזרו כל תחנוניו לפקידי העירייה, הם סירבו בתוקף להתיר לו, ולו אף את סגירת הפתחים הפרוצים שיאפשרו את המשך המגורים בדירה. סבל רב סבלה המשפחה במשך חדשים, ידידי לא ידע את נפשו מרוב צער ואף התבטא כי "הוא מתפלל אך הקב"ה אינו שומע…". לאחר תקופה התברר, כי הקבלן שביצע את בניית התוספת לדירה, הינו נוכל ורמאי. מיום ליום הוא שם לב כי הלה שולח אליו פועלים ואינו משגיח עליהם, וככל הנראה אינו מבין כלל בבניה. הקבלן לחץ עליו שוב ושוב לשלם את הכסף המגיע לו, אך בגלל העיכוב של העירייה הוא לא "שחרר" את הכסף מהר וכך נותר לבסוף עם סכום גדול בידו, שאיפשר לו לסיים את הבנייה עם קבלן מומחה ומקצועי. בדיעבר התברר, כי לו לא הייתה עיריית ירושלים עוצרת אותו, הקבלן הרמאי היה ממשיך באחיזת העיניים, ידידי היה מוציא את הכסף ולבסוף נשאר עם בנייה גרועה ובלי ממון לסיים אותה כמו שצריך. "בזכות" הסבל שהעבירה אותו עיריית ירושלים, הוא השאיר אצלו ממון מספיק, וכך "הסבל" ששלח לו הקב"ה, התברר בסופו של דבר כתשועה גדולה.
אנו בנים של הקב"ה. הוא חפץ בטובתנו ורוצה כי נעבוד אותו ונקיים מצוותיו, בטוב לבב ומתוך רווחה ובריאות. דא עקא שלעיתים הסבל שאנו עוברים הוא הוא הצלתנו. איננו רואים למרחוק, וברגעי הסבל הדברים נראים לנו קשים מנשוא, עד שלעיתים אנו מערערים אחרי מידותיו. אנו מתפללים ורוצים את הישועה בדרך הנראית לנו, אך אלוקים הצופה למרחוק עושה זאת בדרך הטובה לנו באמת. כל שאנו צריכים זה אורך רוח וסבלנות לעבור את התקופה הקשה, כדי שבעז"ה בסופו של דבר נראה את ישועת ה'.
לסיום ברצוני מאחל לך, כי בימי החנוכה הקדושים הללו יסייע אור הנרות להאיר ולהוציא אל הפועל את האור הפנימי הגדול הטמון בך, ובמהרה ייהפכו הקשיים לרווחה גדולה ותזכי לראות בישועת ה'.
חנוכה שמח
דניאל
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
לצערי זו התשובה הרווחת על שאלות מעין אלו,
אבל כאן טמונה בעיה, לדעתי.
אני מאמין שהרבה מאוד מהבעיות של הפונה היו נפתרות אם היא לא היתה מתפללת עליהם! ולא בגלל שאני לא מאמין בתפילה.
וזאת למה כי בשביל לבנות קשר בריא עם הבעל והילדים, יש לעבוד על המידות, ואין כוונתי על ויתור , אלא על בניית אישיות בריאה עם מובחנות ואחריות רגשית, ערך עצמי בריא. זה המטרה של החיים לתקן את המידות לבנות את האישיות.
מתשובות כגון הנ"ל אנשים ממשיכים להתפלל מתוך נקודת מבטם העכשווית אבל לא פועלים לשיפור המצב בכלים הנכונים.
וכאן עולה שאלה האם תפילה היא צורה לפתרון בעיות? או שהיא קשר עם ה' לאורך תהליך ההתקדמות שאנו עושים לאורך החיים?