The Butterfly Button
תלות בבני אדם

שאלה מקטגוריה:

שלום,
מאז שהייתי קטנה אני רגילה שסובבים סביבי, קיבלתי מענה אדיב ומהיר ו”זכיתי” בעקבות כך לכינוי ‘ילדת תפנוקים’.
אך, הבעיה העיקרית שנוצרה זו התלות.
תלות בהורים, תלות בחברה וכו’.
אני רוצה להסיר מעצמי את התלות החברתית וליצור לעצמי עמוד שידרה חזק ויציב. בלי להיות תלויה באף אחד. (רק בה’.)
אשמח לעצות ועזרה בנושא.
תודה רבה!

תשובה:

שלום, יקרה.

עצם השאלה מוכיחה על בגרות יפה. כשאדם מואס במצב בו הוא נמצא- המפתח כבר בידו. כעת צריך לחפש את הדלת, אבל לפחות מפתח יש. ורצון. זה דבר גדול.

תיארת שמגיל צעיר את רגילה לקבל יחס של ‘בת תפנוקים’. מענה אדיב וחיובי לכל דבר, והתייחסות לכל צליל בחליל. יחד עם זאת הגדרת את המצב כ’תלות’ בסביבה, וזה מעניין.

בדרך-כלל, כשאדם רגיל שהסביבה נענית לכל גחמותיו, הוא מתרגל להיות ‘רודן’, שקוע בעצמו, וטיפוס אנוכי. כל אלו לא תואמים את דפוס ההתנהגות התלותי, שמחפש רק כיצד לרצות (ר’ בפתח) את השני.

מצד שני, גם את התלות הזו את ‘זורקת’ על הסובבים אותך, ומאשימה אותם בכך, למרות שהם רק רצו להיטיב לך.

האם את מתכוונת ב’תלות’ הזו לפינוק שקיבלת, או בצורך לרצות את מי שסביבך? כשנבין יותר את הכוונה שמסתתרת מאחורי הדברים, נוכל להעמיק ולמצא בס”ד פתרונות.

ובכל זאת ננסה, כי קיים מכנה משותף דק בין הפינוק לתלות- הסרת אחריות.

הרבה גוונים יש, להסרת אחריות, אולם אין ספק שזה יכול להעיב בחיים. גם נטילת אחריות הדוקה מדי לא יעילה. כמו בכל דבר- חשוב למצא את דרך האמצע המאוזנת.

מאד קל להסיר אחריות. זה לא מחייב אותי בכלום, לא דורש ממני עבודה פנימית, ותמיד אני בעמדה הנכונה והצודקת. אבל לטווח הארוך זה מציק. גם לאדם עצמו, וגם לסובבים.

אז איך ניתן לצאת מהמשבצת הזו? לפני הכל, להבין שאף אחד לא יכול לגרום לי לנהוג ההפך מרצוני. אם אני ‘נגררת’ למקום מסוים – כנראה שבתת מודע יש לי טובת הנאה מכך.

היחידה שיכולה לקחת אחריות על מה שקורה לה- זו את בעצמך. לא להאשים אף אחד במתרחש, אלא להחליט כיצד את נוהגת/ מגיבה/ חושבת. כן, למרוטת שאת מפונקת, יש לך כח להחליט על עצמך, וזה גם התפקיד שלך.

זה שינוי מחשבתי לא קל, אבל בהחלט אפשרי.

בשביל תרגול את יכולה לשחזר סיטואציות שאירעו לך, בהן הרגשת מובלת/ מפונקת/ תלותית, ולחשוב כיצד היית יכולה לבחור אחרת ולהתנהג באופן שהיית גאה בעצמך. לאט לאט אפיק המחשבה שלך יצליח להתפתח בכיוון הרצוי, ותוכלי לשחזר אותו בכל התמודדות חדשה: כיצד אני יכולה ליטול אחריות על ההתנהגות/ המחשבה שלי, במקום להסיר ממני את האחריות.

תזכרי שבכל סיטואציה ומצב- יש לך את הזכות לבחור כיצד להרגיש, מה לחשוב, ואיך לפעול. לאט לאט תבחיני שאת לא תלותית ומנוהלת, אלא יותר מנהלת.

הצלחה רבה,

תמי

tammy171986@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני חסרת ביטחון עצמי ובורחת למסך
תודה על האתר הזה!! אני בחורה,עבדתי במשך חצי שנה בעבודה,ולא מצאתי את עצמי שם,וב’’ה היה לי הזדמנות מצוינת לצאת ויצאתי. אני כבר שבוע בבית,בלי עבודה,וזה לא קל לי לנפש,אני רגילה להיות פעילה ועסוקה, ואני מוצאת את עצמי אלופה בלהיות ליד הפלאפון ולא מפסיקה לצפות בתוכניות,סרטונים,וואטאפ וכו (תודה לה’ שיש לי...
חוסר מימוש עצמי כשאני כבר לא עובד בחינוך
בעברי היתי איש חינוך . דברי היו נשמעים. כיום אני ללא עבודה ומרגיש מרוחק מהחברה והנורא ביותר אני מרגיש שלא ממש את היכולות שלי. אם בעבר עזרתי ויעצתי לרבים.כיום אין מי שרוצה לשמוע ממני. שאלתי. 1. מה לעשות בפועל.לחיות עם הגזרה…. 2. לחפש בכל דרך אפשרות להפיץ דעותי ולנסות לעזור...
איך להחליט נכון בלי להתלבט יותר מדי ובלי להתחרט על ההחלטה?
אני בנאדם שמתלבט על דברים כל כך המון וקשה לי להחליט החלטות אני יכולה להתלבט על משהו שעות ימים ושבועות וזה קשה לי ככה להתנהל בחיים איך אפשר להגיע להחלטה נכונה מבלי להתלבט יותר מדי ומבלי להתחרט אחר כך על ההחלטה? אני עושה רשימות של יתרונות וחסרונות ובודקת מה יותר...
כשאני בטוב אני לא מרגיש מתקדם
בעבר היה לי הרבה מצוקות רגשיות ועבדתי קשה כדי להגיע למקום טוב וב”ה הצלחתי כעת אני מרגיש שכיוון שאין לי איזה משהו מיוחד לעשות או לרפא אז משעמם לי ואני לא מרגיש התקדמות אני מרגיש באפס מעש למרות שאני לומד ומתפקד והסיבה לזה כי אני יודע שאני יכול הרבה הרבה...
כיצד אוכל תמיד להיות שמח וחזק?
מקווה שלא אראה כמוזר בעינכם,אך באמת אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומחכימה…אז כך: כמו שציינתי לעיל,לגבי החיים עצמם – זכיתי להגיע לאמצע (42.5),והם כידוע עוברים במהירות הבזק,ואני לא הטיפוס המתרפס…אני תמיד מנסה להפיק מהם את המיטב – למרות כל הקשיים הרבים שיש לכולנו,בעקבות האפיזודות המורכבות בחיינו. זה בגדול,ובקטן יותר – למרות...
המשפחה של בעלי חשובה לו יותר ממני!
אני ובעלי ביחד 4 וחצי שנים, התחתנו לפני שנה, אנחנו בזוגיות מאוד טובה, בריאה, חזקה ועם תקשורת פתוחה אך עדיין יש משהו מסוים שמאוד מפריע לי, בכל פעם שיש סיטואציה שקשורה במשפחה שלו, אני מרגישה שלא משנה במה מדובר הוא תופס את המקום שלהם ומגן עליהם בפניי שלא לצורך, זה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן