The Butterfly Button
תכלית החיים-היא מציאות או בלוף?!

שאלה מקטגוריה:

שלום,רצוני לדעת-בכלליות,מה באמת הטעם/הרצון,לחיות בדור שפל כזה? ועם כל כך הרבה צרות בכלל ובפרט,למי מאיתנו נותרה עדיין תקווה…שיום אחד באמת יהיה לנו טוב?! חוץ מאותם טיפשים/תמימים/'חסיד שוטה'… ואולי אכן הבורא פשוט נטש אותנו…? שהרי באופן אישי,כמה כבר אלוקים אוהב אותי?? בעוד ש-בעוונותיי הרבים גרמתי לו להתרחק ממני עד לאין שיעור,ומה גם שאין שום תיקון…אין שום עצה…אין שום פיסת אופטימיות בעיניי…כי אין כאן פשוט כלום!! כולנו מיועדים מראש,לאבדון נצחי ללא פשרות!! קשה לי,ואני נכשל בכל דבר גשמי ו/או רוחני,וכמעט איני מצליח בכלום!!!! חרדי או חילוני…זה לא העניין,אלא-האם יש בכלל טעם להתעורר מחר בבוקר???? ואגב-אני עדיין לא נואש לגמרי…אך-כן הייתי מעוניין לקבל תשובה מקצועית ככל הניתן,תודה.

תשובה:

בס"ד

 

שלום לך

ראשית קבל את התנצלותי על הזמן הארוך שנאלצת להמתין עם שאלה כל כך בוערת ומציקה, מכל מילה ומילה במכתב הקצר ניכרת סערת הנפש בה אתה נמצא, הקושי, התסכול, האכזבה והביקורת שמלווה אותך, הביקורת שמדרדרת אותנו הרבה פעמים פנימה, לתוך היאוש, לתוך העצבות, לתוך החידלון וחוסר האונים.

בא נעזוב רגע את הדור ונדבר עליך. פתחת את שאלתך בשאלה שמעסיקה את האנושות מראשיתה – תכלית ומשמעות החיים. אתה שואל בכותרת האם היא מציאות או בלוף. צמא – הוא אמת או בלוף? האם אתה זקוק לעיין בספר מחקר או מסמך שיאשר לך את תחושת הצמא? כמובן שלא. כשאתה לא שותה – אתה צמא. באותה מידה בדיוק בני האדם – לפחות האנשים העמוקים והרגישים שבהם מצאים לפשר, למשמעות, לסיבה. אפשר לומר שזה המניע הגדול ביותר של האנושיות, הצמא והרעב לפשר, חיים שיצדיקו את עצמם. אנשים המציאו את הגלגל ואת החללית כבשו את הקוטב הצפוני ואת הירח רק בגלל שהם ניסו להגיע, לעשות משהו שיצדיק את הקיום שלהם. וכמו כל האנשים הגדולים גם אתה מתלבט בשאלה הזו – בשביל מה חיי, ומה המשמעות שלהם.

זכינו ונולדנו יהודים, וממה שאני מבין אפילו דתיים, זכינו להיוולד עם התשובות ביד, תשובות שמיליארדים של אנשים מחפשים כל חייהם, ולתשובות הללו קוראים אמונה, תורה ומצוות, ערכים ומסורות שממלאים את חיינו. זה לא מובן מאילו, זה כבר סיבה להתמלא בגאווה שמחה ותקווה. אתה נמצא בנקודה מתקדמת מאוד במסלול המפרך הזה של מציאת פשר לחיים והגשמתם.

כמובן שבתוך המסגרת הכללית מאוד לכל אדם יש את המסלול האתגר וממילא המשמעות הפרטית שלו. לכל אדם אתגר שונה, כלים שונים, יעד שונה. אבל יש מכנה משותף שכולל כמה הנחות יסוד.

א. מישהו ברא אותנו – לתוך המסלול המדויק שלנו. יש תכלית מדויקת להוויה שלנו.

ב. המישהו הזה אוהב אותנו אהבה עזה, דואג לנו ומלווה אותנו בכל רגע ורגע מחיינו.

ג. מכיוון שהוא נתן לי יעד הוא בוודאי מצייד אותי בכלים להגיע אילו, ביכולות, בכוחות. היעד הזה הוא מאוד אישי ואיננו בר השוואה, יכול להיות שקבלתי אתגרים קשים מאוד, ניסיונות, ובהתאם להם גם היעד שלי – יכול להיות שההתגברות וההצלחה הקטנה ביותר הם המשמעות שלי, גם אם בהרבה זירות אחרות ובהשוואה לאחרים אני מרגיש נכשל – אני בעצם מצליח מאוד.

האתגר שכולם אבל כולם מתמודדים אתו זה לחיות נכון – לפי הערכים והרצונות שלנו, לכולם קשה, למי יותר ולמי פחות, כולם לפעמים מצליחים ולפעמים לא. יש כמובן קשיים אתגרים וניסיונות שונים. יש צורת הסתכלות שליליות ביקורתיות שצריך להפטר ממנה, למצוא דרכים חדשות להתמודד לטפס מחדש להצליח.

אתה מתאר התמודדות קשה מאוד, וחוסר הצלחה בתחומים שונים, גשמיים ורוחניים.

ראשית – אתה מוזמן ליצור איתי קשר, דרך האתר או באופן אישי ולשתף אותי בדברים ללא צורך להתבייש או להסתיר. דאגה בלב איש ישיחנה, ויותר קשה לענות על דברים מעורפלים. עד אז אני יכול להבטיח לך כמה דברים.

לא משנה מה עשית או לא עשית לא משנה מה אתה מרגיש אות חושב על עצמך היום תמיד יש דרך להתרומם, להתגבר, להתחיל מחדש, או אפילו להמשיך הצלחות כבירות שהצלחת ואתה אפילו לא מודע אליהם או מבטל אותם מרוב עיסוק בשלילי.

אני גם מבטיח לך שאלוהים לא התייאש ממך, לא עזב אותך ולא וויתר אליך, אתה תופתע לגלות כמה הוא איתך דווקא בזמנים הללו, אם רק תדע להתסכל ולזהות את הדברים הנכונים.

התשובה היא מאוד כללית כי הפניה שלך כללית

אתה יותר ממוזמן ליצור איתי קשר ב [email protected]

בהצלחה רבה – נתנאל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אם טוב השם לכל- איך זה מסתדר עם הרע שיש בעולם?
חייב להקדים את הידוע כי תורה מלשון הוראה. אין בתנך סיפורי מעשיות. בכל דבר יש לימוד. קטונתי. אינני יודע מה מלמד אותנו כל מעשה אבל זה העיקרון. בספרים הקדושים זה נקרא לבושים. שהלימוד התלבש בסיפור ונכתב בצורה שכזאת. למרות זאת לצורך העניין כן אשתמש בלשון סיפורי התנ"ך כפי שהם נראים...
כעס שגומר אותי ואבא שנפטר
שלום לכם, מומחי אקשיבה! אני פונה אליכם לצערי, בעקבות מותו של אבא שלי הצדיק, זכרונות לברכה. שהיה איש אמת. צדיק אהוב וישר דרך . עם האבל, נראה לי שאני יכולה להתמודד.. הבעיה העמוקה היא החברה והתגובות שלהם… ופה אפרט, אתן רקע- אמי היא אשה מוערכת בקהילה, אשה טובה וחזקה עוסקת...
ניסיון קשה! איך אעמוד בו?
נולדו לי תאומות לפני חצי שנה ב"ה אחת הבנות בריאה יחסית. אומנם נולדה פגה אבל היא תהיה בסדר והשניה נולדה עם צרכים מיוחדים ומאד פגועה אני יודע שצריך להודות על הכל אבל ממש קשה לי קשה לי לקבל את זה קשה לי שהקב"ה עשה לי את זה זה כואב לי...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
איך אלוקים רוצה שנאמין בו אם לא פגשנו בו?
אני הייתי רוצה להבין איך אלוקים מצפה שנאמין בו. הרי לא פגשתי אותו מעולם. מעולם לא ראיתי שאנשים שמתפללים מקבלים יותר או פחות את מבוקשם מאשר אנשים שאינם מתפללים. מעולם לא ראיתי רשע ורע לו יותר מצדיק, או טוב לו יותר מצדיק. העולם הוא טבעי בצורה מושלמת. איש הישר בעיני...
לא מצליח להאמין
אני כבר הייתי בישיבה טובה השקעתי למדתי אבל עכשיו אני עוזב – בגלל משבר במשך כשנה של חתירה לאמת מוחלטת שעוד לא נמצאה לפני כן עוד שהייתי בישיבה קטנה הייתי בסביבה ששואלת וחוקרת על עיקרי האמונה וכך גם אני, קראתי כל מיני ספרים מאמרים ראיתי עשרות ויכוחים למיניהם. אפשר להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן