שלום רב,
אני השואל תחת הכותרת "העצמאות שלי תפריע לי בחיים?"
קודם כל אני רוצה לציין, שהתשובה שקיבלתי מאת יוסי הינה מלאה חכמה!! יישר כח!!
רציתי להבהיר נקודה מסוימת.
אם לסכם בקצרה, העלית צד שמא שכנעתי את עצמי שהעצמאות היא חלק ממני ולא שייך לשנותה. ומי יודע, אולי אכן כדאי לשנותה?!
הנקודה הזו בהחלט נכונה. אולם, אדם צריך להיות כנה עם עצמו ולדעת שיתכן מאוד שבאמת זה האופי שלו? איך אדע אם זה האופי שלי? לא ברור לי כ"כ. אולם עכ"פ אינני סבור שלא יתכן לשנות את זה. דוקא נראה לי שבהחלט ניתן לשנות את זה, רק צריך מוטיבציה לעשות זאת.
וכעת אני מגיע לנקודה.
אדם עצלן, רוצה להשתנות וברור לו שכדאי להשתנות, ובעקבות זאת הוא מפתח אצלו מוטיבציה לשנות את עצמו. יפה מאוד.
אולם, ניקח אדם שאוהב ספורט למשל, אם הספורט לא מפריע לו, אין שום סיבה בעולם שיפתח מוטיבציה לשנות את אהבתו זו.
עד כאן ברור.
כעת לנידוננו, אף שאני סבור שאם ארצה, אוכל לשנות את האופי העצמאי שלי, מכל מקום היות ואיני רואה בזה בעיה כשלעצמה, (אלא רק דבר שגורר לפעמים בעיות שונות חיצוניות), ממילא אין לי שום סיבה לפתח מוטיבציה לשנות את האופי הזה.
ולא זו בלבד, אלא היות ואני דוקא רואה בזה מעלה עצומה, אזי לא רק שאין לי רצון לפתח מוטיבציה לשנות את האופי הזה, אלא שאפילו יש לי מוטיבציה לשמר אותה. (וכמובן, שבד בבד עם זה, יש לי מוטיבציה לנתב אותה לכיוון הנכון, כך שאוכל להפיק את מירב התועלת מתכונה זו, ועל כן הנני פונה אליכם כאן…).
כעת, שאלת מדוע נראה לי שיש בזה מעלה כ"כ גדולה, ומה תכונה זו נותנת לי?
שאלה יפה ומעמיקה בהחלט.
התשובה לזה היא, שלאחר כמה וכמה שנים שניסיתי המון אופנים שונים בלימוד, שמתי לב שהספקתי הכי הרבה, הן בעומק, הן בהיקף והן בהבנה ישרה, דוקא כאשר עשיתי את סדר הלימוד העצמאי שלי, בלי להשתעבד לסדרים אחרים. וכמובן שגם התייעצתי רבות עם רבותי על הענין. [אפילו כשאני לומד עם חברותא אני לומד פחות טוב, אלא שמכיון שעכ"פ יש בזה מעלה גדולה מאוד, שאינני יכול להשיג אם אלמד לבדי, לכן רב התועלת על הנזק. אבל זה דוקא אם אעשה כך במינון מסוים, אם אלמד עם חברותא כל היום, אזי ירבה הנזק על התועלת. ויעויין עוד בספר חסידים אות תתק"מ (- נראה לי) בענין לימוד בחברותא, ויעוי' עוד בספר פותח שער בסוף מס' ברכות מה שהביא מהסטייפלער בענין חרב אל הבדים ונואלו, ואכמ"ל]. [נ.ב. כמובן שללמוד לבד ממש זה לא טוב לי, ועד כמה שידוע לי כמעט לאף אחד זה לא טוב. אני מדבר על לימוד לבד באופן כללי, אבל גם כשאני לומד לבד, כמובן שאני גם ניגש לאנשים שונים ומברר ומלבן איתם את הנושאים עד תום].
אני מודע לכך שהאופי שלי הוא אופי משוחרר יותר, ושוחר חופש(…). ברם, בזה אני עוד מסוגל וגם רוצה לפתח הסתייגות מסוימת לתכונה זו במישור זה, כיון שזה לא כ"כ חשוב לי (למרות שזה כיף לי, אבל לא בהכרח טוב לי, וד"ל), מה גם שזה יכול לגרור בעיות אחרות שלא שוות את הכיף שבזה.
אולם בענין הלימוד, הדבר מאוד מאוד חשוב לי, כיון שאני מבין ומרגיש שזו הדרך הטובה ביותר בשבילי לעלות ולהתעלות בעז"ה.
היוצא מזה, שאני נמצא בקונפליקט. מחד גיסא, אני מעונין לשמר את העצמאות, ומחמת זה איני מפתח מוטיבציה לשנותה. ומאידך גיסא, יש לי בעיה שאני נכנס לפלונטר רציני שבדר"כ אנשים מפחדים, ובצדק, לקחת אדם שעושה סדר יום כשלי, כך שדבר זה יוצר מצב שאני חייב לשנות את סדר היום הזה, לפחות ברמה מסויימת. אלא שזה קשה לי מאוד, ולהתאמץ כ"כ לשנות את זה רק בגלל סיבה כזו, (שבעז"ה לא תימשך לי כל חיי, אלא רק בתקופה קצרה זו של פרשת השידוכים), נראה קשה לי עוד יותר…
ועל כן אני שב ושואל, האם יש לכם איזושהי דרך לעזור לי להסתדר עם הקונפליקט הזה.
מקוה שלא בילבלתי אתכם יתר על המידה…