The Butterfly Button
שיעור במגילת איכה

שאלה מקטגוריה:

אני אברך חרדי נשוי +4 בעל השכלה חרדית ישיבתית,
מנהל מרכז תורני ייחודי שממומן ע"י גופים ממשלתיים ורשותיים וב"ה מצליח.
במהלך עבודתי אני נדרש להשתתף בימי הכשרה ארציים עם מנהלי מרכזים ואנשי צוות נוספים שלחלקם יש זיקה לדת אך רובם חילונים גמורים.
ימי ההכשרה הללו מתקיימים בתורנות במרכזים השונים ברחבי הארץ, והפעם הגיע תורי… לפי בקשת הבכירים עלי, אני נדרש למסור שיעור בפני המשתתפים (לבקשתם נבחר הנושא של "מגילת איכה", בגלל שזה נופל בתשעת הימים).
למרות שב"ה אני מנוסה במסירת שיעורים בפני בני ישיבות, ולא חסר לי תוכן על מגילת איכה, אין לי ניסיון בלימוד משותף עם חבר'ה חילוניים…
חשוב לי לשמוע טיפים / עקרונות / תובנות שיכולים להדריך ולעזור לי לפני מפגש כזה, בתקווה שלא תצא תקלה תחת ידי.

תשובה:

שלום לך,

אשריך, הפצת התורה בקרב כל שכבות העם צריכה להיות תקוה של כל יהודי, וודאי שכאשר נקרית לידך ההזדמנות לעשות זאת עליך לקפוץ על ההזדמנות. אך יש בזה מלאכה קשה מאד, מחד, איננו משנים דבר בתורה הקדושה, התורה לא מוצעת על ידינו למכירה ואין לנו תפקיד להיות מקדמי מכירות שלה. תפקידנו לומר את דבר ה' כמו שהוא, ומי שרוצה ליטול יבוא ויטול. אמנם מאידך, ודאי שהשמעת דברי תורה לפני קהלים שונים שאולי יזכו ויחפצו בדברי תורה, היא משימה גדולה וחשובה שמוטלת על כל אחד ממנו להיות חלק ממנה. וחבל שלא להשתמש בהזדמנות הזו, ולכן אף שאין לשנות מדברי התורה, צריך לנסות להשמיע אותה בשפה מובנת, אתה לא תדבר צרפתית לפני דוברי עברית, ולא עברית לפני דוברי צרפתית, כך גם את דברי התורה צריך אמנם לא לשנות אבל להשמיע אותם בשפה הנכונה.

התורה אמנם כתובה בלשון הקודש, לשון המוכרת גם למי שאינם שומרי תורה ומצוות, אך הערכים והשקפת התורה באופן כללי, לגמרי לא מוכרים למי שלא אמון על מצוות התורה. פעמים רבות דברים שנראים בעינינו פשוטים מאד, לא קיימים כלל אצל מי שלא התרגל לחיי תורה ומצוות. טרם שתדבר אתה צריך להיכנס לעולמם, לנסות לחשוב בחשיבה חילונית על דבריך, ולחשוב איך יתקבלו הדברים בעיניהם.

האמת שחשיבה מערבית זולגת גם אלינו, ולכן הכנת שיעור כזה יכול מאד להיטיב גם עם שומר תורה ומצוות, הצורך להסביר לאדם שאינו שומר תורה ומצוות על השקפת התורה יכולה לחזק בך גם כן את המושגים. פעמים ועיסוק בנושא לשם הסברתו תוכל לבסס אצלך את ביאור העניינים באופן שמשמעותי יותר לחיי היום יום שלך.

כמובן שלשם כך עליך לדעת קודם כל היטב היטב מה הטעם של המצווה שאתה מדבר עליה, אם אצלך הדברים לא ברורים דיים ודאי שלא תוכל להסביר אותם לאדם שאינו מאמין.

לדוגמא, ביקשו ממך לדבר על מגילת איכה. העיסוק בחורבן שקרה לפני כל כך הרבה שנים, לא יכול להיות מובן בעיני איש שאינו שומר תורה ומצוות. צריך להיכנס לראש הזה ולחשוב, איך אני מגיש את הנושא הזה לפני אדם שאינו מאמין, לפני אדם שמבחינתו חורבן הבית איננה בעיה כלל, יתכן שלראשונה הוא ישמע שהדבר הזה הוא בכלל בעיה. ולכן צריך להגיע מוכן עם הסבר שיכול להיות מובן גם לאיש ששמע על כך לראשונה. לשם כך צריך קודם כל שענין החורבן יהיה מסודר גם אצלך בראש, אם אתה תהיה מספיק בטוח ותדע באמת מה היא משמעות החורבן לאדם בן ימינו. מה הצורך ומה התועלת בקיום יום של בכי משך כל כך הרבה שנים, רק אז תוכל גם לפתח את הנושא ולדבר עליו באזני אדם שאינו מאמין.

דבר נוסף, פעמים ותוך כדי שיח, יעלו טענות שגורמות לאדם דתי התקוממות, אזנים של אדם דתי שלא רגילות לשמוע טענות מזלזלות יכולות לגרום לכעס פנימי על השואל, הכעס לא יועיל לך כלל להצגת האמת. כשאדם כועס גם אם הוא צודק, הוא עוסק בהתגוננות הוא לא מסביר הוא מתגונן, ואז הוא מדבר דברים שוודאי לא יכולים להיות מובנים. אינני מדבר על כעס ניכר, אני מדבר על הרגש הקל ביותר שיש, שגם ממנו צריך להיזהר. צריך לדעת שכאשר אתה מדבר בפני אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, פעמים ואתה מגלה בפניהם עולם שאינו מוכר להם כלל עולם ערכים שונה, היררכיה שונה, סדרי עדיפויות שונים, ועולם מוסרי שונה. כשאתה מדבר איתם תנסה לעמוד בצד שלהם, תנסה לחשוב איך אתה היית מגיב כשהיית שומע דעות כאלו לראשונה, זה מאד ייטיב להסבריך על היהדות.

כמובן שאין מקום כלל, לדבר על פירושים והסברים בפסוקים, הם לא התרגלו בזה, והם לא מוצאים בזה ערך בדרך כלל. צריך יותר לדבר על הרעיון באופן כללי, לתת סקירה היסטורית על הנושא. ולנסות לתת צידה לדרך, משהו שיכול לתת להם לחיי היום יום שלהם איזו עצה או תובנה, שיכולה לצאת להם מן המגילה. אני למשל הייתי מנסה לדבר על ההתמודדות של האדם מול אובדן, איך היהדות מלמדת אותנו להתמודד עם החסר לנו תוך כדי זכרון מחד, ותוך כדי בנייה של מערכת אחרת חילופית בינתיים, ותוך כדי תקוה לעתיד. אפשר למצוא במגילה את כל זה עם קצת עבודה.

אני חושב שבספרו של הגרי"ד סולוביצ'יק הנקרא 'מן הסערה', תוכל למצוא מאמר אחד או שניים הנותנים מקום אקטואלי לזכרון החורבן. אני מצרף גם משהו קטן שכתבתי על ענין החורבן שאולי תוכל להעזר בו, אם תרצה עזרה נוספת תוכל לפנות אלי באימייל ואשמח לעזור לך.

לא כתבת מהי רמת המשכל של השומעים אותך, כמובן שאם לא מדובר באנשים בעלי רמה גבוהה במיוחד אתה צריך להתחשב בזה, אך זו בעיה שקיימת בכל מסירת שיעור ולאו דווקא במקרה כמו שלך, כך שאם הבנתי נכון לא זו השאלה שלך [כדאי בכל מקרה להצטייד בדבר אחד או שניים שמתאימים גם למי שלא מבין יותר מידי, למשל, הסיפור הידוע – שאינני יודע אם היה או לא היה – על נפוליאון שעבר ליד בית כנסת בתשעה באב ושמע אנשים בוכים וכששאל על מה הם בוכים ענו לו על בית מקדש שחרב לפני שנים רבות, תגובתו היתה שעם שבוכה שנים רבות כל כך על עברו, בטוח יזכה לתחייה. סיפור זה מתקבל אצל כל אדם כמעט, והוא נותן גם מקום של העמקה על ענין החורבן והמשך קיומו של העם היהודי].

בברכה שתצליח במשימה הגדולה

שלמה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....
אין לי יישוב הדעת ללמוד כשיש בלגן בבית
יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן