The Butterfly Button
איך לשכוח בחור מהעבר?

שאלה מקטגוריה:

קודם כל תודה ענקית על עצם קיומכם! תודה על ראיית הצורך והענקת האפשרות להיעזר ולקבל אוזן קשבת (גם אם אוזן ווירטואלית ;). האפשרות לשתף באנונימיות היא כל כך חשובה ונחוצה בתחומים רבים, והעזרה שלכם יכולה להציל נפשות כפשוטו.
ועכשיו לענייננו, אני נמצאת שנתיים בתקופת השידוכים. במהלך התקופה הספקתי לחוות כמה סוגי פגישות, אך עם כל הבחורים פרט לאחד הענין הסתיים מהר ובצורה די בהירה, בלי חרטות, כאב או משהו בסגנון. הבעיה היא האחד הזה.
נפגשתי עם בחור 7 פגישות במהלכן עברתי בין הרבה תחושות. בגדול משלב כלשהו ממש הרגשתי שיש סיכוי גבוה מאוד לאירוסין ושיש התאמה רבה, אבל עדיין היו ספקות והעסק לא התקדם ובסופו של דבר החלטנו להוריד.
כאן התחילה תקופה שבה הוא כל הזמן היה במחשבות שלי, כל דבר הזכיר לי משהו מהפגישות איתו, וכל הזמן קצת קיוויתי לפגוש אותו במקרה. בהתחלה רציתי מאוד שיתארס כדי שלא יכנסו לי ספקות ובלבולים, אבל באיזשהו שלב הגיעו המחשבות להחזיר את השידוך. לקח זמן עד ששיתפתי את ההורים ואז היו עוד דיונים והתיעצויות ובינתיים נפגשתי עם בחורים אחרים. ביום שבו החלטתי שאני רוצה באמת לנסות להחזיר את השידוך, הוא התארס(!).
למרות שמבחינה מסוימת היתה בזה שמחה שבהתרת הספקות, היה לי מאוד קשה עם זה! נתתי לעצמי זמן לעכל וקיוותי והאמנתי שבעז"ה אצליח לעכל ושזה יעזור לי להתקדם הלאה… אבל בינתיים זה לא כ"כ קרה.
אני מרגישה קצת שפספסתי את השידוך שלי, שאין עוד מישהו כמוהו, שאני לא ארגיש שוב כמו שהרגשתי איתו… מצד שני אני יודעת שהיתה סיבה טובה להוריד את השידוך בזמנו, ושבאמת היו בעיות בתקשורת ביננו, אבל בענין הזה השכל לא מצליח להתגבר על הרגש ואני כל פעם חוזרת לתחושות האלו וקצת מתקרבת ליאוש.
אני כמובן מאמינה ששום דבר לא גדול על הקב"ה, ומה זה בשבילו להביא לי את השידוך שלי בדיוק כמו שטוב ומתאים לי, אבל יצא לי לשמוע שקיים מושג כזה של לפספס את השידוך וזה מלחיץ אותי. כי מה אם פספסתי? מה קורה עכשיו…? באופן כללי זה ענין שקשה לי ליישב אותו עם האמונה בכך שה' מנהל את העולם בכל פרט ופרט, וק"ו בזיווג זיווגים…
בינתיים אני לא יודעת מה לעשות, איך לצאת מהבור הזה ולהתמלא בתקווה. איך להפסיק להתעסק באותו בחור ולהאמין באמת שהזיווג האמיתי והנכון לי יגיע בעיתו ובזמנו, מה גם שפגשתי כמה וכמה בחורים אחריו ועם כולם הרגשתי מיד שאין שום התאמה או סיכוי רציני בכלל…
אז מה עושים? איך מתקדמים?
אשמח מאוד אם תוכלו בעז"ה לגרום לי להבין את עצמי טוב יותר ולכוון את המחשבות שלי לכיוון חיובי ואופטימי (-ואני טיפוס שלא יכול לעבוד על עצמו או לאכול קלישאות…;)
תודה רבה!!

תשובה:

שלום יקרה.

קראתי בעיון את שאלתך. מדברים עולים שני רבדים: הפן הרגשי (אין סיכוי, לא יהיה כמו…) והפן ההשקפתי- רוחני (איבדתי את השידוך שלי).

נתייחס לפן הראשון:

תחושת החמצה היא צבעונית ועזה מאד. תמיד היא נוטה לצבוע את העולם באבל גדול ולשדר שמה שהיה – לא ישוב. פספסתי את ההזדמנות שהיתה לי. אם ננתח את העובדות, נבחין שיש את ההחמצה – שהיא נכונה. ויש את התחושה שמתלווה אליה – שמעצימה מאד את הדרמה, ובעצם – פוערת לנו בור עמוק. למה בור? כי נוח לנו להתחפר במקום המסכן, המוחמץ. זה לא מחייב אותנו להתרומם, להתקדם הלאה תוך כדי חקירת העבר כדי להמנע ממקרה דומה.

כולם מבינים שאחרי החמצה קשה פי כמה להתקדם הלאה. הדמיון מעצים את מה שהיה ומה שיכול היה להיות, ובכך אנחנו לוקים בכפליים: גם את ההחמצה, וגם את הדמיון שאיש אינו מנפץ לנו. הרי ברור שהוא בחור מושלם, שלא היה כמו ולא יהיה כמו. אז למה לא התארסת איתו? כנראה שכן היו אי אלו נקודות שהפריעו לך. אלא מה? תחושת ההחמצה מעמעמת אותן, והעובדה שהוא בגדר חלום בלתי מושג – מצמידה לו עוד אי אלו יכולות.

מסיבה זו, גם ההשוואה אליו – אינה נכונה. את רואה בו כדמות ראויה להערצה ולחיקוי, ובאופן טבעי מעמידה כל בחור ביחס אליו. זו אותה בעיה כמו הדמיות בסרטים: מציגים לנו את השחקן כדמות מושלמת, חתיך ויפייפה, מאהב מושלם בלי שום אלמנטים חיצוניים, נאנן ללא סייגים ונושא את חברתו על כפיים.

הלו, זה בדיוק סרט. זה לא באמת.

מבחינה מסוימת, הבחור ההוא הוא הדמות מהסרטים. לא דמות אמיתית. בעצם הכמיהה אליו, ובהפיכתו לבלתי מושג – את מאדירה אותו עוד יותר, והופכת את הקושי/ כאב/ מצפון לבלתי נסבל. הניחי את כל הסיפור הזה בצד. היה. נגמר. מתקדמים הלאה.

קל לומר. קשה מאד לבצע. אבל הכרחי. מושלמים לא נמצאים כאן, ובע"ה יגיע המיועד האמיתי והמתאים לך. רק תפתחי דלת.

מה כן לקחת מהסיפור?

תחשבי מה כל כך מושלם בו, מה מציף בך את תחושת ההחמצה. הכי קל לומר: הכל/ המכלול/ האישיות, אבל אז אנחנו שוב באותה נקודת התחלה. פרטי לעצמך ממה הכי התפעלת, איזה חלק היית רוצה למצא בבן זוגך, מה הנקודה ש'כבשה' אותך. הנתונים הללו יסייעו לך למצא את מה שאת מחפשת.

במקביל, תזכירי לעצמך על מה התלבטת, ממה חששת. לא כדי להוריד מערכו, חלילה, אלא כדי להזכיר לך שהוא לא מושלם (א'), וכי היתה סיבה שחששת להתקדם איתו הלאה (ב'). הנתונים הללו יסייעו לך לדייק את עצמך בחיפוש אחר בן זוגך האמיתי (ג') ויפחיתו מתחושת האשמה (ד')

רק כשתשתחררי לחלוטין מחלום הנישואין אליו – תוכלי בע"ה למצא את החתן המיועד לך ולהינשא לו.

חשוב לי להדגיש כי אם לא תבצעי את הניתוק הרגשי ממנו, הוא עלול להפריע לך אף במערכת הנישואין שתקימי, חלילה. בכל תקר, אי שביעות רצון או אכזבה – וזה קורה בכל בית, אגב – תצוף לך שוב תחושת ההחמצה ותרחיק ממך את בעלך.

לגבי הפן השני: הרבה מאד אוהבים לנפנף באיום על הפסד הזיווג. צריך לדעת שיש לכך הרבה מאד הסברים ופירושים, ובוודאי שאין הכוונה שמעכשיו – אין סיכוי. חלילה. פעלת כפי שהיה נראה לך לנכון באותו פרק זמן (ותזכרי את זה, כאמור, כשאת נזכרת במושלמות שלו) וכעת את מחפשת את האחד והיחיד שלך. הזיווג שלך ממתין שתקבלי אותו בשמחה ובשלמות ותראי בו את איש החלומות שלך.

בהצלחה רבה ובשורות טובות –

תמי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....
קשה לי להגיד לא לבחורים בשידוכים
אני בחורה בת 23 חרדית מוכשרת יפה חברותית, בית טוב,איכותית ,בוגרת ויודעת מה אני מחפשת אני שנתיים בשידוכים ויצא לי להיפגש עם עשרה בחורים ואת חלקם הורדתי אני אחרי פגישה אחת הסיבה שאני פונה פה זה סוג של מחשבות ומצפונים שאין לי מושג מה המקור שלהם שאולי לא נתתי צאנס...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד
תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת כשניסיתי...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן