שלום כותבת יקרה ,

ראשית אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי, רציתי להתייחס כראוי לשאלתך החשובה והנוגעת ללב, ולהשיב מתוך פניות ולא כדרך אגב בין העומסים.

אני מעריכה אותך על שפנית להתייעצות. הכנות העצמית שלך, והשיתוף האישי שבשאלתך, מעידים על תעצומות נפש. ישנן בנות רבות במצבך שלא פונות לעזרה אלא לאחר מפחי נפש של שנים. את בחורה אמיצה! ובע”ה אני מקווה לתת בתשובתי נקודות מבט נוספות שיעזרו לך לקבל בהירות.

תיארת פה קונפליקט בקשר שלך עם חברה קרובה- מצד אחד צרכים עמוקים שלך שמקבלים מענה בקשר, שלא קיבלת בעבר, הקושי לוותר עליהם. ומצד שני, תחושות לא טובות והבנה ברמת השכל, שהקשר הזה לא טוב לך ורצון אמיתי להתרחק ממנה.

כל התחושות שתיארת הן לגיטימיות ונורמליות. גם אם הן סותרות אחת את השניה. בן אדם הוא יצור המורכב מחלקים שונים ובעולם הרגש ישנו המקום לניגודיות הזו.

לכן הצעד הראשון בעיניי הוא לתת את המקום לכל הרגשות הללו, ולצרכים שלך שהם לגיטימיים ומובנים לחלוטין. קבלה שלך את עצמך במצב הזה, מבלי לבקר את עצמך או להלחם בעצמך, תעזור לך להכיל את עצמך במקומות הכואבים הללו, ומתוך החמלה העצמית הזו, תוכלי בע”ה למצוא מקומות ריפוי. וארחיב.

אני רוצה לחלק בין שני נושאים מרכזיים בשאלתך- 1. צורך שלא קיבלת בעבר. 2. צורך בקשר זוגי.

1.צורך שלא קיבל מענה

סיפרת שמאז ומתמיד התמודדת עם קשיים שחווית בבית, אמנם לא פרטת את תוכן הקשיים, אך ממה שכן כתבת, התמודדת בדרכים שמצאת לנכון כדי לצמוח ולהגן על עצמך ונראה כי פיתחת חוסן מסויים לצד הקשיים הללו.

המציאות היתה לך מורכבת, קשה וסגורה. כנראה שלא קיבלת שם מענה של חום, קשר, אהבה שלהם את זקוקה באופן טבעי, ככל אדם. מציאות כזו הרבה פעמים גוררת קשיים במערכות יחסים כפי שתארת. הימנעות מקשרים או יצירת קשרים מורכבים. המהלך הזה בנפש שבוחר קשרים קיצוניים, דווקא נובע ממקום טוב של רצון פנימי להגן על עצמך ומצד שני להתמלא. הנפש מחפשת מענה לצרכים בסיסיים שלא התמלאו בעבר, ולכן נוצרת נטייה טבעית לקשרים לא בריאים- שלכאורה מספקים את אותו מענה, אך לא באמת, להפך זה מגדיל את תחושת החוסר- וכך נוצר מעגל קסמים של הישארות בקשר למרות ההבנה שהוא לא מיטיב אלא להפך, מתוך תקווה לקבל את המענה לצורך. משאלתך נראה כי את מבינה היטב את הדברים הללו ורוצה לצאת מהקשר אך הצרכים העמוקים “כובלים” אותך לקשר הזה כרגע.

לכן חשוב לי לחדד את הנקודה, שילד מעצם היותו ילד הוא חסר וזקוק למבוגרים שימלאו את צרכיו (פיזית, רגשית, נפשית וכו’). וכשזה לא קורה, הוא מסתובב עם מעיין חלל בתוכו שמחפש את זה כל הזמן. אבל חשוב שתדעי, שהיום כבוגרת, יש בידייך את הכוח והיכולת להתחיל למלא במידה מסויימת את הצורך הזה, מה שגם יעזור לך לשמור על מערכות יחסים יותר יציבות.

וכשאני כותבת מערכות יחסים יציבות- אני מדברת על מקום פחות או יותר שווה לכל אחד מן הצדדים בתוך הקשר. מעבר לאהבה וחום, קשר בריא כולל בין היתר גם אמון וגבולות שמתבטאים בהדדיות, מרחב אישי, מרחב משותף בקשר, זכות לחיים פרטיים ועצמאיים כיחידה נפרדת בתוך הקשר, ולא חיבור טוטאלי שמכתיב לך את החיים לפי הקצב, הצרכים והרצונות של האחר. הנפרדות הזו חשובה. והמילוי העצמי יוכל לתרום לך להתחיל להתקדם לכיוונה.

אני רוצה לחבר לנקודה הזו, נטייה שלך שציינת כחיסרון ודווקא עשויה לעזור פה. מה שתיארת , כמצב שאת “אוהבת להיות עם עצמך”, יש בזה גם מעלות, את יכולה לבחור להטות את הנטייה הזו למילוי אמיתי שעשוי לעזור לך בקשר הזה. ואיך? כאשר את ממלאת את עצמך, ומחזקת את הקשר שלך עם עצמך, היום כבוגרת, את יכולה בע”ה להשלים במידה מסויימת את החוסר הזה.

מילוי עצמי יכול להתבטא במגוון דרכים.

למשל- לפתח מערכות יחסים נוספות, תבחני עם עצמך אילו קשרים כן נוחים לך. ציינת את הקושי לפתח קשרים, והמודעות לכך היא חצי מהדרך. הייתי ממליצה בנקודה הזו לפנות לטיפול שיסייע לך לשחרר ולרפא את המקומות שנפגעו מהקשיים שחווית בחיים וכנראה שכהגנה הנפש שלך לא רוצה להיפגע ולכן מופיעים הקשיים במערכות היחסים. טיפול טוב יוכל לסייע לך להבין את עצמך ולהביא את עצמך כמו שנכון לך בתוך קשר. קשרים לא חייבים לנוע בין הקצוות של- הימנעות מוחלטת, או חיבור מוחלט עד כדי ביטול עצמך. קשר בריא נע בין כל הסקאלה שבאמצע. עם תנועה מתמדת, אבל יציבות מסויימת כנ”ל. בקשר בריא – לא כל דבר עשוי לפוצץ את הקשר. ואת אמורה להרגיש בטוחה בתוך הקשר. זה דבר שנבנה.

דבר נוסף, כחלק מגיל ההתבגרות, שאת נמצאת בשלבים המתקדמים שלו, מילוי עצמי בהקשר הזה, יכול להתבטא בלהתמקד בתחומי עניין ותחביבים. בגילוי יכולות ותכונות טובות שיש בך ובמקצוע שתרצי ללמוד למשל. לבחור מה את לוקחת מבית הורייך ועל מה את מוותרת, ערכים, סגנון ועוד. זה חלק חשוב בחיפוש העצמי וגיבוש הזהות העצמית של -מי אני ומה אני רוצה בחיים.

בהקשר הזה אגב, עצם העובדה שבגיל מסויים בחרת לצאת מהבית כדי לעזור לעצמך ולקחת אחריות על חייך, מעיד על כוחות נפש גדולים מאוד! זה צעד משמעותי ולא תמיד פשוט, וכל שכן בהקשר התרבותי ממנו את מגיעה. אז בואי ניתן את המקום ההערכה למהלך הזה. !

התבוננות עצמית כזו של הכרות עצמית מחודשת, תוכל אף היא למלא אותך, וחשוב מכך- היא חלק בלתי נפרד מהתפתחות בריאה. בנקודה הזו אני ממליצה לך להגיע עם סקרנות ונכונות להכיר את עצמך מעוד כיוונים. אני לא מכירה אותך ואת הרקע. לעיתים ניתן לעבור את התהליך הזה עצמאית, ולעיתים נדרש ליווי של אשת מקצוע. לכן אני ממליצה, שאם הנקודה הזו מדברת אלייך ואת מרגישה צורך בהכוונה, תוכלי לכתוב בשמחה בפרטי ואוכל להפנות אותך לכיוון אימוני/טיפולי רלוונטי.

ולסיכום הנקודה הזו,

נשמע שגם חברתך מקבלת את המענה לצרכים שלה שלא התמלאו. כפי שאופייני למערכות יחסים תלותיות וקשרים שאינם בריאים. הצורך שמתמלא הוא צורך הדדי, אך האיזון בקשר איננו הדדי. ועצם העובדה שלה יש הרבה חברות, ואת מספקת את רצונות שלה בעיקר, מעיין סחטנות רגשית שהתמורה לה- היא החום ואהבה שחסרים לך, משאירים אותך במצב של תלות בה. ככל שתמלאי את עצמך תקבלי בע”ה את העצמאות הרגשית שלך, ואז תרגישי באמת את המילוי האמיתי ללא “תופעות הלוואי” הלא בריאות שקיימות בקשר שכזה.

כל עוד אתן נמצאות באותה רמת קירבה זה עשוי להיות מאוד קשה.

ההמלצה היא תמיד התרחקות פיזית גם, אפילו ברמה של מעבר דירה, אך אני לא יכולה להמליץ על זה חד משמעית במקרה שלך מאחר ואני לא מכירה את כל הנתונים שבחייך, את האפשרויות שיש/אין בידייך. זיכרי שבגדול התרחקות פיזית, לצד כל ההמלצות שבתשובה, בע”ה תסייע לך.

אך עד כמה להתרחק? ואילו מהלכים לעשות? הכי טוב להתייעץ עם אשת טיפול שתכיר ותלווה אותך, או עם מישהי שכבר מכירה אותך. לא אחראי יהיה להציע פה צעדים דרסטיים בלי פרטים נוספים. אם אין אף אחת מהאופציות כרגע, את מוזמנת לשלוח שאלת המשך בשמחה, או לפנות בפרטי.

בנוסף, ניסיון השטח מעיד כי לצד הניתוק צריכה להיות תשתית שלמה של החזקה רגשית ותמיכה. ומה שיכול לספק את התמיכה הזו, זה כל המילוי העצמי שציינתי לעיל, וליווי של אשת מקצוע. שלעיתים הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך הזה. גם כדי לתמוך, ולשחרר. וגם כדי לרפא באמת את הנקודה שהכניסה אותך למעגל הזה. כי תארת שזו לא הפעם הראשונה, אז הנטייה הזו בנפש מבקשת את המענה, וטיפול עשוי לעזור פה.

עוד על הנושא של תלות בקשרים, מאפיינים, גורמים ודרכים למילוי עצמי וריפוי, תוכלי לקרוא בקישורים המצורפים:

אני נקשרת לאנשים בצורה עמוקה מדי – אקשיבה (akshiva.co.il)

איך אפשר לזהות אם קשר הוא תלותי? – אקשיבה (akshiva.co.il)

לא מצליחה להשתחרר מבחורים שפגשתי בעבר – אקשיבה (akshiva.co.il)

רגשות לבחור שלא עוברים לי – אקשיבה (akshiva.co.il)

2. נקודה נוספת, היא הצורך בזוגיות.

כאמור, את עדיין נמצאת בגיל התבגרות, אך בחלק המתקדם יותר שלו. בחלק שבו מתעוררים צרכים רגשיים ברמה נוספת וצורך בזוגיות תופס יותר מקום, לצד צורך בקשרים חברתיים עמוקים יותר. אז בנקודה הזו חשובה קודם כל ההכרה וההבנה העצמית לצרכים הטבעיים והבריאים הללו. שלא בהכרח קשורים לחוסר כזה או אחר, אם כי בוודאי מושפעים ממנו. אך הם בריאים.

ונשמע שאת מקבלת סוג של תחליף גם לצרכים הללו, וגם קצת לצרכים טבעיים נוספים שמתמלאים בדרך כלל בקשר של זוגיות.

פה אני מזמינה אותך להתבוננות עצמית והכרות ברובד עמוק יותר של- מה זאת אהבה בשבילך? . ישנן שפות שונות לאהבה, ומשאלתך אני מבינה שהמילים והמגע הן השפות הדומיננטיות שלך. קודם כל חשוב שתדעי זאת. כי דרך הערוצים הללו את מרגישה נאהבת. וחשוב שתתני אותם לעצמך , מילים טובות וחיבוק. המוח מקבל את השדר, גם אם בתחילה זה מרגיש מלאכותי. זה עוד רובד במילוי העצמי בהמשך לנ”ל. ואת בהחלט יכולה לתת לעצמך במידה מסויימת. כמובן שזה לא דומה לאהבה שמקבלים מהזולת אבל זה כן משאיר אותך עם מענה מסויים.

אגב, לעיתים גם בתוך מערכת זוגית עשויים לחוש בדידות וחוסר אהבה למרות מגע ומילים. לכן פה יש לך הזדמנות, לחזק את המילוי העצמי הזה. ומי שיודע להיות בטוב עם עצמו כאשר הוא לבד, יוכל להיות בטוב כשהוא בתוך קשר.

נקודה נוספת בהקשר של הזה מההיבט של גיל ההתבגרות. כחלק מהחיפוש העצמי, ישנו גם המרכיב של גיבוש הזהות מינית, ולעיתים עוברים המתבגרים חוויות רגשיות והתנסויות מסוימות של מגע, שלעיתים עשוי לבלבל ו/או לגרום לקשר להיות צפוף מדי בדומה למה שאת מתארת בשאלתך. המגע והמילים שאת מקבלת שם, ברמה של שינה משותפת, מעוררים בך רגשות ותחושות שלא באמת ניתן לממש אותן. וכמו כל דבר שאיננו במקום הנכון שלו, הוא יכול לספק הנאה רגעית ותחושת “שובע רגשי”, אך התחושות הרעות ואולי גם ריקנות שבאות לאחר מכן, מעמיקות את החוסר.

מה שאת מקבלת בקשר נשמע יותר כמו הנאה זמנית, ולא מענה אמיתי לצורך העמוק יותר. וההסתפקות בתחליפים שכאלה, מגבירה את תחושת ה”רעב הרגשי” כל הזמן. והיא זו שמשמרת את ההישארות בתוך ההקשר למרות המחירים שאת משלמת. ושוב כאן אני מתחברת לנ”ל, על לנושא של תלות בקשרים, טיפול וכו’.

בהקשר הזה, דבר אחרון, אני לא יודעת איזו זוגיות ראית בבית הורייך, ואיפה את מול הנושא של שידוכים. אבל ממה שכן כתבת, אוכל להתייחס לכך, שלעיתים זוגיות קשה בבית ההורים או לחלופין קשר מורכב של ילד/ה מול הורה/ים עשוי לעורר הימנעות מהקמת זוגיות. לצד חיפוש צרכי הבסיס במערכות יחסים אחרות. גם בנקודה הזו, אם את חשה היזדהות, אני ממליצה על פניה לטיפול ולא כדי “לתקן” את זה, אלא כדי לתת מקום, הרבה מרחב, אויר והכלה וריפוי לנפש ולצרכים שזועקים למענה. לאחר מכן תוכלי לבחון עם המטפלת את הנקודה הזו ישירות, במידה ותרגישי צורך.

אסיים בדבר שהוא הראשון, כל מערכות היחסים שלנו מושפעות הרבה ממערכות היחסים בהם גדלנו. ובעיקר מושפעות מכך מערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הבורא. אני לא יודעת איפה את מל הנושא של שיח פשוט וכנה עם בורא העולם. אבל בדיוק באותה כנות כמו שכתבת פה במכתב, אני מזמינה אותך לפנות אליו אם בכתיבה ואם במילים, ולשתף אותו בכאב הזה שלך. ולבקש שיעזור ויכוון, זאת לצד ההשתדלות הנ”ל ששילבתי בתשובתי.

ולקראת חג הפסח הבעל”ט, זו הזדמנות לניקוי פנימי בנפש וליצירה מן המיצרים האישיים. ישנה סגולה מהחיד”א הקדוש, בשריפת החמץ של פסח, שאנשים נרפאו ממצבים בנפש, בגוף ובתחומים נוספים. אני עדה למקרים רבים ממקור ראשון, ופורסמו ספורים רבים על אנשים שנושעו.

ומהי הסגולה? לכתוב את הקשיים, החסכים, המיצרים, והדברים שחסרים לך, ההרגלים, הטבעים, הנטיות הלא רצויות, הטראומות והפחדים, המידות הלא רצויות והזכרונות הלא רצויים. לכתוב הכל על פתק ולשים אותו בשרפת החמץ. ולבקש מבורא עולם שיעזור וירפא.

ובע”ה,

אני מברכת אותך בברכת חג שמח באמת!

ושבזכות חג הפסח הבעל”ט, תזכי גם את ליציאת מצרים הפרטית שלך, ובע”ה תצאי לחירות אמיתית !

באהבה ובהערכה

טליה נ.

[email protected]