האם ישנה אפשרות שאב ימכור את בתו לשפחה ויקבל על כך הסכמה מהתורה? הדבר לא מתקבל. בלשון המעטה.
דלג לתוכן
האם ישנה אפשרות שאב ימכור את בתו לשפחה ויקבל על כך הסכמה מהתורה? הדבר לא מתקבל. בלשון המעטה.
שלום וברכה!
מציאות שבה אב מוכר את בתו לשפחה היא מציאות מפורשת בתורה, התורה מתייחסת לכך ומדברת על ההלכות ועל ההגבלות הקשורות לכך. כך שאם השאלה היא טכנית, האם התורה מאפשרת זאת, אלו פסוקים מפורשים.
אלא מה? לא כל דבר שהתורה כותבת, אנו עושים. צריך להבין שהתורה נכתבה בתקופה שבה המושג של עבדות היה מושג אנושי בסיסי ואלמנטרי בחיי היומיום. דרכה של התורה מעולם לא היה לעצב תרבויות חדשות אלא להתייחס לתרבויות שבהן היא נמצאת ולעצב אותן, לתת להן עידון ומשמעות תורנית, רוחנית ומוסרית.
כיום, לאחר אלפי שנים, פשוט לנו שעבדות זה דבר לא ראוי, אבל להתכחש להיסטוריה ולא להבין את המשמעות ההיסטורית של תופעות זה לא נכון.
היום פשוט לנו שעבדות זה דבר לא ראוי בזכותן של מהפכות ארוכות ומתישות שלאט לאט הכניסו את המודעות לזה בציוויליזציה המערבית, אולם צריך להבין שבתקופות אחרות הדברים היו אחרת, ובני אדם התייחסו לכך אחרת. כאשר התורה נזקקת לתופעה של העבדות היא דורשת כמויות של כללים אנושיים בסיסיים של התייחסות נאותה לעבד ששינו את כל פניה של העבדות באותה תקופה. התורה לא דרשה לבטל את העבדות כי אין לכך כל משמעות באותה תקופה, אלו דברים שעוברים תהליכים ארוכים, ואי אפשר להורות עליהם באיווחה אחת. בשביל זה צריך להמתין להיסטוריה. התורה כן ניסתה לחנך את האדם לאנושיות ומוסריות בתוך המסגרת שבה הוא נתון.
אתן דוגמא בכיוון הפוך: יתכן מאוד שאכילת בעלי חיים תהיה עוד כמה מאות שנים טאבו חברתי מוחלט, כמו היחס שיש לנו אל העבדות. כל מי שיאכל בעל חי ייחשב כעבריין בגלל שלל מהפכות. האם זה אומר שאנו לא מוסריים בכך שאנו אוכלים בעלי חיים? בוודאי שלא. להיסטוריה יש גם כן מילה. הכללים המוסריים תלויים הרבה מאוד במודעות היסטורית למה שקורה ולערכים שעיצבנו לאורך מאות שנים באריכות ואיטיות. מה כן? גם היום אנו מצווים שלא לצער בעלי חיים. יתכן מאוד שהאנושות תחזור לדרגת אדם הראשון ולא תרצה לצער בעלי חיים, גם לא לצורך האדם כמו אכילה, אבל כל עוד זה לא קרה, זה לא הופך אותנו, אוכלי הבשר, לעבריינים. דברים קשורים תמיד להתפתחות ההיסטורית שלהם. השאלה אם אנו מתנהגים נכון מבחינה מוסרית או לא לא בא לידי ביטוי באי מודעות היסטורית, אלא בניסיון, כאן ועכשיו, במקום שאנו נמצאים בו, בתרבות אותה אנו חיים, לעצב סגנון חיים מכבד, זהיר, צודק ונכון.
מקווה שהועלתי בהבהרת הנושא.
מנחם
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
