שלום לך בחור יקר וחביב
אני מתמלא בהערכה והוקרה שהצלחת לבטא את עצמך לתאר את הקושי ואת ההתמודדות. מתוך הכתיבה אני גם מזהה את הרצון העז שלך ללמוד ולגדול, האהבה שלך ללימוד התורה צועקת בין המילים,
אשריך!
אבל אתה מתאר קשיים: המרחק מהבית ומההורים שמתווסף לזה התנאים הגשמיים שהם לא הכי טובים.
ברשותך אני רוצה להציע לך כיוון מחשבה, מקווה שהוא יעזור לך.
כשקראתי את השאלה שלך, חזרתי אלי, אל התקופה שהייתי בגילך ואפילו צעיר יותר, אני רוצה לחלוק איתך את החוויה האישית שלי מאותה תקופה.
הייתי נער בישיבה קטנה, ואז הורי וכל משפחתי היו צריכים לעזוב את הארץ ואני נותרתי בארץ ללמוד בישיבה.
הייתי מוקף בסביבה שעזרה לי, במשפחה שעטפה אותי, אבל אין כמו ההורים אין כמו האווירה הביתית שהתרגלתי אליה. ללמוד בישיבה במשך כמה חודשים ורק אחר כך אחרי נסיעה ארוכה להיפגש עם ההורים ועם כל המשפחה, זה בהחלט היה קשה.
אני נזכר בכל מיני קשיים, בכל מיני רגעים שבהם לא היה לי קל. כל קושי, כל בעיה או סתם חיבוק או עידוד פתאום נהיה רחוק יותר מסובך יותר.
אבל היום במבט לאחור אני חושב שככה גדלתי וככה התבגרתי. התחלתי לקחת החלטות בעצמי, למדתי לקבל אחריות על מה שאני עושה. נהפכתי לאדם בוגר שלא פועל מתחת הסינר של אמא אלא מכוח עצמי.
אין ספק שיש קושי, אבל את הקושי צריך להפוך לאתגר ואת האתגר לדרך לגדול. הדרך לא פשוטה והיא רצופה מכשולים במיוחד בימי הבחרות בהם נופלים וקמים, ואכן יש ימים טובים ומלאי סיפוק וישנם ימים שהם פחות מעודדים.
אתה צריך לזכור שבהתחלה באמת קשה, לפעמים גם הסביבה החדשה נראית מנוכרת הכל נראה לא מוכר וקצת מאיים. אבל ככל שמתגברים ומתמודדים מרגישים את הסיפוק את הבניין האישי.
לאט לאט הקושי יעלם, תמיד יהיו אתגרים, אבל הקושי והפחד הראשוני ייעלמו ואז תגיע ההיכרות עם שאר הבחורים, היכרות שבדרך כלל מובילה להתפתחות חברתית, וגם לך האנשים הזרים יהפכו למוכרים ואפילו לידידים שיעזרו לך. הם גם חדשים ומתמודדים כמוך, וכשתתגברו ביחד על הקושי הזה, תזכו להתעלות ביחד בדיבוק חברים.
תזכור שאתה לא לבד יש מישהו למעלה שצועד איתך, הוא רואה כל קושי כל פחד והיסוס ראשוני והוא מעריך כל התגברות וכל התמודדות שיש לך.
רבותינו אומרים שצריך לגלות למקום תורה, לא צריך לנדוד לחצות יבשות או להיות על אי בודד כדי להיחשב באותה גלות. הריחוק מהבית מההורים התנאים הירודים, הם הגלות והם המנוף לצמיחה ולעלייה.
אני מסתפק ביחד איתך האם לא כדאי לנסות להיות לפחות עכשיו תקופה קצרה בישיבה החדשה לנסות להתרגל כמו שאתה מספר שהתרגלת בישיבה קטנה
אולי כדאי וחשוב שתיזכר בזמן שהייתי בישיבה קטנה, גם שם היה לך קושי והצלחת להתמודד. יש לך את הכוח להתמודד לצמוח ולגדול. ולכן עצתי אליך: אל תמהר לחשוב על עזיבה או לחפש מקום חדש, כל התמודדות מעמידה אותך ומצמיחה אותך לאדם גדול עצמאי ובוגר.
תאמין בעצמך: כי כוח רב לך יש לך כנפי רוח כנפי נשרים אדירים
מקווה מאוד שהצלחתי להקל עליך
וחזקת והיית לאיש
צבי ג.