אני בן 52 רווק האם אני יכול לצאת עם גוייה כדי לגייר אותה או להישאר לבד עד סוף חיי?
תודה
אני בן 52 רווק האם אני יכול לצאת עם גוייה כדי לגייר אותה או להישאר לבד עד סוף חיי?
תודה
שואל יקר
ראשית תרשה לי להזדהות עם המצוקה הגדולה שעולה ממכתבתך ושאלתך.
הכמיהה לזוגיות ולקשר אינטימי טבועה בנו מראשית ההוויה של בריאת האדם, מלווה את האנושות ומניעה אותה, החסר, הפער, החלל שנוצר בחלוקת האישה מצלעו של האדם מייסרת, והזוגיות – זוגיות תקינה וראויה – מנחמת ומעניקה משמעות ושמחה כפי שאמרו חז"ל "כל השרוי בלו אישה שרוי בלא תורה בלא שמחה וכו'".
אתה בודד כרגע – ומשווע לזוגיות מלאה עשירה פורייה ומספקת, הימים נוקפים ובאופק לא נראה מוצא, אתה מרגיש שקהל הנשים לא אומד באופן נכון וריאלי את מצבם ולכן לא עולה בידך למצוא את החלק החסר שלך, אתה מרגיש שהבעיה נמצאת שם – בחוץ. אתה מתוסכל מיואש ורואה כמוצא אחרון את האפשרות לצאת עם גויה.
אני מבין את המצב העגום שלך, ומרגיש את הכאב והצער שמציאות זו משרה עליך.
כתבת שההכרות עם אישה יהודיה ונורמטיבית נדמה בעיינך כקריעת ים סוף, וקריעת ים סוף נדמת בעינך כמשהו שסיכוייו רחוקים מאוד. תרשה לי להתבונן ביחד איתך במשל הנפלא הזה שחז"ל נתנו לנישואין. קריעת ים סוף הינה אירוע חריג שלא אמור כלל לקרות, בשום צורה, אבל בכל זאת הוא קרה, בדרך נס, וכאן טמונה הנקודה, חז"ל לא אומרים שקשה זיווגום כמו להעפיל לאוורסט, חז"ל אומרים שיש כאן משהו שהוא ניסי, ונס הוא לא קשה, נס פשוט קורא- כשהוא קורא. יש כאן לדעתי משהו מקל, זה קשה, כך מתארים זאת חז"ל, וכמובן שדרושה הפעולה שלנו – הצעד האחד פנימה צעד אחד חסר סיכוי לכאורה, אבל הצעד היחידי שנשאר לנו לעשות, ואז קורא הנס. במפתיע, ברגע אחד. אני מאמין בניסים, לי גם קרו כמה, ואין שום סיבה שלך לא יקרו.
יש הלצה נוספת על מדרש זה, הלצה שטמונה בה אמת לא קטנה. אומרים שים סוף נקרע כשהמים הגיעו לאפו של נחשון בין עמינדב, כשקפץ פנימה. אם נחשון היה מוריד את האף – כך אומרת ההלצה המים היו נקרעים קודם. והמסר מובן – לפעמים צריך פשוט "להוריד קצת את האף" הקפיצה למים שנחשון עשה מבחינתנו היא לוותר על חלום מסוים, להאמין שהאושר לא תלוי בנתון זה או אחר. לזכור ש"ציפיות" שמים לכריות… להתקדם עם הזדמנויות שכל הזמן נקרות בדרכנו, לוותר על הציניות, לתת סיכוי.
אנחנו נמצאים בערבו של חג הפסח, חג הניסים הבלתי אפשריים. חג שהטבע משתנה לטובת היהודי, היהודי ששמר על עצמו גם בגולה, לא שינה את שמו ולשונו ובוודאי שמר על טוהר זרעו.
אני סבור שלא תישאר רווק עד סוף חייך, במידה ותיתן לדברים לקרות, להזדמנויות להגיע, תיתן לחיים להפתיע אותך, לטפוח על פניך, לגלות לך שהאושר הוא מאוד זמין ונמצא בהרבה יותר מקומות ואפשרויות ממה שאנחנו מדמיינים.
אשמח לעמוד בקשר ככל שתרגיש צורך בכך, מאחל חג חירות שמח, חג של ניסים, חג של הפתעות, חג של יציאה ממיצרי התפיסות שמעכבות אותנו, האמונות שמגבילות אותנו. המייצרים שכולאים אותנו מלפרוץ למרחב
בברכה
נתנאל ז.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום: