The Butterfly Button
פרשת המשגיח הציפה אותי

שאלה מקטגוריה:

בעקבות השאלה-תשובה באתר בדבר החמור שארע עם הבנות.("המשגיח המתעלל" – לא יודעת מה לחשוב….)
אז, כשהתפוצצה הפרשה של המשגיח, התפוצצתי גם אני.
איך היא ידעה להגדיר כל כל כל כך טוב????? פגועת הלם וחרדה! במלוא העוצמה.

ישנם?, עוד ישנם? ישנם עוד? כל הווארציות האפשריות התערבלו במוחי.
לקחו אותי מעל 13 שנה אחורה למעשים נוראיים שבוצעו
ואני לא ידעתי את נפשי. לא ידעתי מה לאמר לבעלי. הסתובבתי שבוע סהרורית.
וקרסתי. הגוף שלי לקח קשה את כל הנושא הזה. ולקח לי חצי שנה להתאושש.
נפשית וגופנית.
נכון, בזמנו לא טיפלתי בזה. חשבתי שהזמן יעשה את שלו
והזמן עשה וה' ריפא, ועכשיו גם הרבה מאוד טיפולים פרא-רפואיים יקרים.
ו"שגעתי" את הילדים בדבר אנשים זרים וכו'.
וכשהתייעצתי עם מישהי "חכמה" היא לא כל כך נתנה לי מענה.
אבל זה מפחיד. כי מה שקרה לי לפני קצת יותר מחצי שנה- מראה לי שהנפש זוכרת טוב מאוד. שנים על גבי שנים.
וטראומות לא נעלמות. הן רק מסתתרות.
פשוט אני מרגישה שאם חס ושלום אתחיל לחשוב על מה שקרה "צרחות יעופו לי בראש" ונהיית לי צמרמורת קרה……
אז אני מפחדת לגעת בזה. ושיהיו בשקט כל המחשבות.
מה אני עושה שאם חס ושלום אקלע שוב לסיטואציה הזו- שלא אפול שוב?
תודה ויישר כוח!

תשובה:

שלום לך יקרה.

לו יכולתי הייתי מתישבת עכשיו לידך ,קרובה אך מכבדת את המרחב שלך (שנפגע כבר פעם באכזריות רעה) ושותקת איתך קצת קודם, שותקת איתך ובשבילך את כל הקושי והבלבול, הכאב והלחץ .אני מזמינה אותך בשורה ריקה שאשאיר כאן לנסות לדמיין איך אנחנו מייצרות מקום לחוויה הכל כך לא פשוטה שלך ועכשיו לענין הסיפור עצמו. את עברת טראומה שלא היתה לך שום שליטה עליה. אינך אשמה בה ולא יכולת למנוע אותה. טראומה גורמת לגוף ולנפש להכנס לבלגן גדול. המוח שלנו מזהה סכנה ומתחיל לעבוד כמו בזמן חרום בצורה מואצת ביותר, הוא משגר אותות מצוקה, מפריש חומרים רבים שנועדו לאפשר לגוף להתגונן ,לרוץ או לברוח ומשתק בדרך כלל את מערכת המחשבות "ההגיוניות" על מנת לאפשר לרגשות של השרדות לעבוד ולהציל אותנו.(בזמן טראומה אנחנו נעשות קצת כמו חיות ב'ונגל המכוונות את עצמן לברוח מהחיה הרוצה לטרוף אותן …) גם אחרי שחלפה הסכנה ולכאורה אפשר להתאושש ולהמשיך את החיים ,המוח שלנו לא תמיד יודע לייצר תחושה של מרחקי זמן ומקום ומן הרגע שחווה מצב מלחיץ כל כך כמו שתארת הוא ממשיך לשחזר באמצעות פעילות יתר של חומרים בתוכו את מצב הלחץ. לכן עפות לך צרחות ונהיית לך צמרמורת קרה.כל אלו הן תופעות שמבטאות את זה שיש חלק בתוך המוח שאינו יודע שכבר המשכת הלאה והסכנה חלפה .המוח ממשיך לעבוד ב"פולסים" מידי פעם ולשגר אותות חרום לכל המערכת. ברגע ששמעת על פרשית המשגיח התוקף-הרי זה כאילו שוב נצטלצל פעמון האזהרה שבמוח שהפעיל מחדש את מערכת ההגנה.

ישנן דרכים מקצועיות ושיטתיות לעזור לעצמך ולאמן את מוחך ואת רגשותייך ומחשבותייך להבדיל בין העבר לבין ההווה ,להבין מה בדיוק ארע שם ואיך ניתן להשיב רגיעה לחיים בצל תחושות חוסר האונים, האימה והלחץ שחווית.זוהי דרך ארוכה שהיא קצרה ,קשה לעיתים לקבל החלטה שהולכים לפתוח את זה ולטפל בזהכי זה מכאיב ומלחיץ ורק רוצים לברוח הרחק מהחוויה, אבל דווקא כאשר מתבוננים לתוכה באומץ ,בעזרת אשה מיומנת החוויה המפלצתית מתחילה להתארגן ולקבל את מימדיה האמיתיים בלי לתפוס נפח שאין שליטה עליו.

אינני יודעת למה את מתכוונת במילים: טיפולים פרא רפואיים, יתכן שאת משקיעה הרבה אנרגיה במקום שאינו המדויק לך .(לא ניתן לרפא דלקת בגרון אצל רופא אורתופד …)אני ממליצה לך לכוון את מאמצי הריפוי שלך למקום שיש בו נסיון רב ומקצועיות סביב הנושא של תקיפות מהסוג שאת עברת. גם אם שוחחת בעבר עם אישה חכמה שלא נתנה לך את שאת צריכה ,אל נא תתייאשי מלחפש. מגיע לך ולכאבך לקבל מענה חם, אכפתי ומקצועי שיעזור לך ויוציאך מאפילה לאורה.

ממליצה לך בחום לפנות למרכז טיפול בשם "בנפשינו" 03-6716026 שנמצא בבני ברק ,שווה להרים טלפון ואפילו להמתין כמה חדשים עד שיתפנה מקום בעבורך. זהו מרכז שיש לו ידע ממוקד ונשות מקצוע מן המעלה הראשונה שמתמחות בדיוק בנושאים הללו.

יקירתי- אחת התחושות הנפוצות של מי עברה חוויות מהסוג שלך היא בדידות ובושה ,קשה ומביך לספר ולשתף מה בדיוק קרה שם. אבל דווקא כשמתגברים על המחסומים הללו במקום מכיל ומכבד אפשר להתנער מן העפר ולחדש את החיים. מגיע לך לחיות בטוב גמור ולא רק במאמצי הישרדות של השתקת קולות פנימיים שצורחים בתוכך ורוצים לצאת. תני להם מקום בטוח להתבטא בו שחררי אותם מן המאסר הפנימי של עצמך.

אפשר, וצריך וכדאי ויש חיים נפלאים וטובים שאף נוכל ובן בליעל לא יוכל להשתיק או לקחת ממך.

אולי פעם אחת ניצח אותך איזה רשע בקרב, אך את עם תבונתך ועם נכונותך לעזור לעצמך- תנצחי במלחמה. את אשת חיל ראויה ושווה.

רק חזקי ואמצי!!

בהצלחה רבה ,מחזיקה לך אצבעות חמות ותומכות

אתי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חינוך למוגנות בציבור החרדי
אני נשואה+ ילד יש לי קושי מאוד מאוד גדול עם כל הנושא הזה של חינוך למוגנות בציבור החרדי. בעלי עבר בילדותו ונערותו המון הטרדות מזעזעות וכל הסיפור שלו מציף לי המון כעס על עולם המבוגרים שלא שמר עליו על ההורים שלו שהם הורים מדהימים בכל נושא אחר חוץ מזה, הם...
אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
איך אלוקים מרשה לדברים איומים לקרות?
אלוקים הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ורוצה רק להיטיב איתנו אז איך בתור אבא הוא מסוגל לפגוע בנו עד כדי כך אני ייתן דוגמא לבחורה שעברה אונס איך אבא שאוהב את הבת שלו מסוגל לתת לה כזה עונש נגיד שזה כפרת עוונות אבל איך הוא מסוגל אפילו להרשות לדבר...
איך למצוא פרק ב' בלי שישפטו אותי?
התגרשתי לפני חצי שנה מכהן תחת לחץ ממשפחתו שהם שנאו אותי מאוד. התחלתי לשמוע הצעות שידוך אבל כולם פוסלים אותי זה מוריד לי את הביטחון העצמי אני מאוד רוצה להתחתן פעם שנייה ורוצה עוד ילדים יש לי ילדה אחת ושואלים למה התגרשת??? עכשיו לא מסוגלת לספר שעברתי מהגרוש שלי התעללות...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן