The Butterfly Button
פחד כלכלי מחיי נישואין

שאלה מקטגוריה:

שלום לכם!
אני בחור בשידוכים כבר יותר מ.3.5 שנים, מהיום הראשון שיצאתי לשידוכים ידעתי שאני לא אתחתן מהר. הסיבה לכך היא – תמיד עמדה לי בראש הפחד מלהגיע למצב של זוג צעיר של אחרי החתונה שצריך להילחם כדי לגמור את החודש או כדי לפרנס את הילדים.
אני גדלתי החרדי לכל דבר , הייתי בישיבות עד גיל 22, לא למדתי שום מקצוע בזמן הזה, רק כשיצאתי מהישיבות ונמאס לי כבר לשבת וללמוד כל היום קלטתי עד כמה אני חסר כל בחוץ, למדתיהרבה קורסים שלא הניבו לי עבודה באמת טובה עם שכר טוב, אפילו בעבודות שהתמדתי בהם לא ראיתי את עצמי מתקדם לשום מקום, מהר מאוד הייתי עוזב את העבודה כי פשוט המקצוע והתחום לא עניינו אותי, ניסיתי ללמוד תואר אבל פרשתי באמצע כי לא יכולתי לעמוד בתשלום ובעומס הלימודי..
בתחילת דרכי בשידוכים חשבתי שעם הזמן הפחד שלי יעבור, אז יצאתי לשידוכים רק כדי לספק את הרצון של כולם מסביבי מתוך מחשבה שתוך כדי כך שאני אצא לשידוכים, הפחד והחוסר אמונה יעבור הגעתי למצב שתמיד לפני כל פגישה ידעתי שלא הולך לצאת כלום מהפגישה.. מה שיצר מצבים נוראיים של מקרים שבהם הייתי יוצא עם בחורות ופתאום כן רוצה להמשיך, אבל אז היה נכנס בי הפחד המוזר הזה מהחתונה ואחרי תקופה שהייתי יוצא עם הבחורה ולפעמים מבלבול גורם לה לחשוב שאנחנו מתקדמים בקטע רציני לכיוון חתונה- הייתי פתאום עוזב את הקשר ולא מוכן להמשיך. השארתי מאחורי הרבה לבבות שבורים (היום הן כבר שמחות ומאושרות בתור נשים נשואות ב"ה) והדבר הכי גרוע אני בעצמי הייתי נהרס מזה נפשית . כיום קשה לי להאמין שאני אתאהב בבחורה ,אני לא מאמין שאצליח להתגבר על הפחדים הכלכליים שלי, לא מאמין בעצמי יותר, במשך כל השנים האלה שאפתי להצליח ולהתקדם, ניסיתי לעשות המון דברים , עבדתי קשה כשכיר, ניסיתי לעשות עסקים שלא הצליחו, הכל היה רק כדי לספק לעצמי את הרוגע, את השלווה הפנימית שתרגיע אותי כדי שאוכל להרגיש טוב ושאני ניגש לחתונה במצב כלכלי טוב..כל יום הייתי בטוח שבנה, הנה אני אגיע למצב שאני חיפשתי לאוכל להתקדם משם, אבל תכלס היום אני ממש ממש לא במצב הזה, אני בדיוק כמו כולם גם במקום של אלה שממש ממש לא ניסו כמוני להצליח ולהגיע לאן שתכלס הם היום,, לא מרגיש שהתקדמתי בצורה משמעותית כדי להפחית מעצמי את הלחץ הזה.. מה שגרם לי להיות חסר אמונה ובטחון בעצמי ובנוסף זה פשוט ריסק לי את כל הביטחון שאני אמצא אי פעם בחורה שאני יאהב, או יותר נכון.. בחורה שתאהב אותי עם כל המוזרות שלי. הלכתי פעם לייעוץ בנושא, אבל חוץ מלהוציא טונה של כסף לכל מיני יועצים למיניהם לא עזר לי שום דבר..
אני מרגיש שאין לי מספיק ביטחון בה' שהוא ידאג לי לכל הפרטים הקטנים האלה בחיים, והרבה פעמים אני מרגיש שיתכן שזאת גם הסיבה שאני לא מתקדם לשום מקום, אולי בגלל חוסר אמונה שלי..
מה לדעתכם צריכים להיות הצעדים הבאים שלי? נמאס לי כבר מלא להיות מרוצה מעצמי, נמאס לי מההרגשה שאף אחד לא מרוצה ממני, נמאס לי לראות את ההורים שלי מבואסים מהבחור הכל כך מוצלח שהיה "פעם" מוצלח, נמאס לי מהמצב שבו הלב שלי כבר אטום לעצמי, נמאס לי מלהרגיש תמיד בתחתית, נמאס מהמצב הזה שלפעמים באמצע הלילה כשיש לי ממש רגשות אשם נוראיות כלפי עצמי על כל העגמת נפש שגרמתי לבנות בשידוכים, כל העגמת נפש שגרמתי להורים שלי , על כל החוסר מוצלחות שלי אני פשוט רוצה לקום ולהתאבד..
מה אני אמור לעשות הלאה? איך אפשר לשקם הרס עצמי שכזה?

תשובה:

שואל יקר,

שלום לך

ניסיתי שוב ושוב לכתוב לך תשובה ולפלס עבורך דרך אך נתקעתי בכל פעם

המילים הקשות שלך הדהדו בתוכי ועצרו אותי משטף המחשבה שעלה בי לרמת ניסוח המילים שיישלחו אליך.

ניסיתי לגייס את כל כולי, את הידע המגיע מהמקום המקצועי שלי כיועץ ומטפל רגשי, כאדם שישב עם כל כך הרבה מתמודדים כמוך ועזר להם, אך עד לכתיבת שורות אלו כשלתי עד ש…..

עד שהחלטתי לשים בצד הרבה מאוד מהמשפטים שכאמור, הדהדו לתוכי.

"ידעתי שלא אתחתן מהר" כתבת לנו, לאקשיבה, למרות הכל, אתה כיום בן 26 והתחלת את התהליך העצוב מבחינתך לפני שלש וחצי שנים,תוך כדי קבלת ההחלטה ש"נמאס לי כבר לשבת וללמוד"

בהמשך שמתי לב שלא רק בתחום הלמידה הישיבתית "נמאס לך",

נמאס לך: מהפחד, מהלחץ, מהתסכול בעבודה, מהכניסה פנימה לתוך עצמך, מהחלפת העבודות בתכיפות רבה, מחוסר ההצלחה שלך, מהפחד שלך לקבל החלטות, לאכזב את עצמך ואת ההורים, נמאס לך לחיות..

נמאס לך לנסות ולכן בחרת לא פעם בסוג של נבואה שלצערי גם מגשימה את עצמה, שלא להצליח בעינך.

ואני תוהה, כיצד יתכן בכלל להצליח עם כל כך הרבה משקעים של "נמאס לי".

עם כל כך הרבה חוויות שליליות של חוסר הצלחה.

מחשבות אלו הדהדו בי בכל פעם שניסיתי להשיב לך.

ניסיתי לחשוב על כיוון שלקחתי אל ליבי ממטופלים רבים שישבו על כורסת הטיפולים וציינו אירועים או פרטים דומים לשלך, למרות הקשיים שלהם, ניסיתי לספור את מספר הפעמים שהם ציינו את התחושה של "נמאס לי", הרבה פחות משלך.

ולבסוף הצלחתי להשיב לך, דווקא בזכות הכוח שלך להתמודד ולצאת לדרך חדשה למרות הכעסים והפחדים, קראתי את שכתבת שוב ושוב ופתאום גיליתי את הכוח שלך להתמודד.

הרי אספת את עצמך ושלחת אלינו שאלה. השכלת לכתוב את הרגשותיך ותחושותיך. למרות שהן קשות ומפחידות, אותך בודאי, יחד עם זאת הצפת אותם בפני המשיבים באקשיבה, יצרת מצב שבו סדקת את חומת הפחד והתסכול ממצבך ואפשרת לנו, המשיבים, לחדור אליך דרך הסדק ולהרטיב לך מעט את היובש.

נכון, קשה מאוד להתמודד בחיים עם נפילות, קשיים, תסכולים, קושי.

קל יותר להיכנס למצב המתנה לכישלון הבא, לאכזבה שתבוא ותביא איתה נסורת של אכזבה לסובבים אותך.

יחד עם זאת, אם תיקח את אותן התחושות שאת מקצתן ציינת ותחליט שאתה, במו ידיך, מאחסן אותם לתקופה ארוכה עד למעבר ל"דירה חדשה",

תקל עליך ההתמודדות.

הלא יודע אתה היטב את חסרונותיך, אינך צריך להצמיד את הסיכום של הליקויים שלך על לוח לבך ולפרסם אותם ברבים, אתה כבר מכיר אותם בעל פה, משכך, נסה בבקשה, לאחר שתאחסן את השלילי שבך, לאתר חוזקות חדשות שטרם נחספו בפניך מאחר והכונן הפנימי שלך היה מלא עד אפס מקום בחומר המפחיד.

נסה למצוא לך מקום שקט לעצמך; החדר שלך, השירותים שבבית, מסעדה טובה שאתה מבלה בה מידי פעם בעודך בוהה מסביבך ומקנא, אולי, באלו שלדעתך מצליחים /מוצלחים יותר ממך..

נסה לתעדף מקום בו קיימת מראה, או אפילו תביא אחת שכזו אתך. מראה קטנה שנמצאת דרך קבע בהרבה מתיקי התפילין תעשה את העבודה. גש אל המראה והתחל להתבונן בבבואתך.

מן הסתם יתבזבזו לך דקות רבות של גיחוך, מבוכה ואף כעס ופחד ממה שתראה, יחד עם זאת, מאחר ותבחר במקום מוגן, תהיה לך אפשרות, אולי לראשונה מזה זמן רב, להחליט שמאחר ושלחת את המחשבות השליליות, בנות ביתך, לחופשה, זה הזמן לייצר מחשבות חלופיות אודותיך.

הבט במראה. אל תחשוש. הבט בבבואתך בריכוז ונסה למצוא את אותם כוחות שהיו חבויים בך עד כה וסירבו לצאת לאוויר העולם כשמחשבות מאיימות רבות, גדולות, ממאיסות ו "נמאסות" מועסקים כשומרי ראשך.

בעודך מביט אל תוך עצמך דרך המראה, נער את שיירי המחשבות הרעות שעדיין איימו לאחוז בקרנות דמותך, ואפשר בבקשה לתחושות אחרות, חדשות, מאיימות פחות להציף אותך.

נסה להתחיל במעגל קרוב יותר שלך. חברים לדוגמא, מה טוב הם מוצאים בך? חבר טוב אחד לפחות, מה ההורים שלך חושבים עליך כשיש להם מצב רוח טוב? אלו שנים זכורות לך בבית הספר/ישיבה לטובה למרות שאולי שנים אלו לא היטיבו לך, ברובן.

נסה לחפש בך נקודה טובה.

היא קיימת, מתמודד יקר, היא קיימת…

בדרך כלל לכולנו קל יותר לברוח מהתמודדות אל תוך מסכנות, אומללות, קורבנות. אל דאגה, זהו הטבע האנושי שלנו המלמד אותנו בעל כורחנו לדרוש את טובתנו אנו לפני טובת חברינו. אנחנו יצורים חברתיים "אגוצנטריים", הרואים את עצמנו במרכז וכולם סובבים סביבנו.

שתי חלומות חלם יוסף הידוע, "בעל החלומות".

בחלום הראשון, בו השיבולים של אחיו מתבקשים להשתחוות לאלומתו של יוסף מסתיים המונולוג של יוסף בשנאה של אחיו כלפיו. ברור הדבר, שכאשר אנו מתבקשים לסגוד או להחמיא לשני בגלל תכונות חיצוניות שלו כמו מעמד או יכולת כלכלית, לא נעשה זאת בשמחה רבה. לעומת זאת, כאשר נתבקש להתדבק בתכונות נפש טבעיות של אישיות רבת הוד, הרי שנקנא בו ונשמור את הדבר, כפי שאכן מסופר לנו בתורה על תגובת האחים לחלום השני בו נתבקשו האחים להשתחוות לו כמטפורה לשמש, ירח וכוכבים ה משתחווים לי…

נסה בבקשה למצוא בך את אותם כוחות נעלמים, חלודים מחוסר שימוש, מלאים בקורי עכביש, הוצא אותם לאור, נסח אותם, את עצמך מחדש וצא לדרך חדשה.

לא לפני שתתפלל לקב"ה שינחה אותך בדרך נכונה.

גם אם יצא לך, בתקופה-תקופות שונות להקפיד פחות, חלילה, לתקשר עם הקב"ה, נסה לתקשר איתו מחדש כחלק מהמשימה שלך לחשב לעצמך מסלול מחדש.

יתכן ולא תמצא תשובה כתובה ממנו בתיבת הדואר שלך, הקב"ה מקורי מאוד בדרך בה הוא מתקשר אתנו ומקיים את בקשתנו. הוא מקשיב לנו, בכל עת בכל מצב בו אנו נמצאים. גם אם יש כאלו שנמצאים במצב בו קשה או "נמאס" לתקשר ואפילו… חלילה אתו. אנא האמן לי שהקב"ה אתך בכל מצב, במיוחד כעת כשאתה תנסה את הדרך החדשה, בגישוש מהוסס ואיטי.

הקפד על תפילות, שמור על סדר יום קבוע ואיכותי עד כמה שניתן, קח לך בכל יום," רק להיום"משימה שתנסה ככל שתוכל לעמוד בה, שמור רחוק ככל שניתן את חבילת המחשבות השליליות, נסח מחדש את הכיוון שלך מול בת זוגתך לעתיד, נסה למצוא דמות משמעותית בחייך שיחד אתה תקרא את תשובתי במבט אחר, עמוק וביקורתי.

ואם תרצה להמשיך או להעמיק בתהליך אתה מוזמן מכל הלב ליצור איתי קשר במייל הרצ"ב

בהצלחה רבה וכתיבה וחתימה טובה

ישראל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
חייבת לסדר את האמונה שלי לפני שאתחתן
אני  בת 25 עוד מעט. תמיד היו לי שאלות באמונה והייתי הולכת גם לשיעורים במדרשות, חיפשתי הרבה זמן מקום שיתן לי מענה מדוייק לשאלות שלי אבל לא ממש מצאתי. תמיד הרגשתי בידיעה שחייב להיות שיש ה', הרגשתי את זה שהוא שומע ומכוון אותי. אבל פתאום זה כאילו נכבה. אני לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן