The Butterfly Button
עוד מחכה לאחד...

שאלה מקטגוריה:

שלום רב..
אני בחורה רווקה בת 26
יצאתי עם הרבה סגנונות. חלקם יותר חלקם פחות. ולהגיד את האמת- רובם לא בדיוק 'עשו לי את זה'.
למרות שאני בחורה חברותית ומוקפת בחברה ובמשפחה, אני מסתובבת עם תחושה של מחסור תמידי. מחסור של מישהו בחיי. מישהו שיהיה אכפת לו ממני. מישהו שיתן לי סיבה לקום בבוקר עם חיוך לעבודה.
המחסור הזה הוביל אותי כבר מגיל צעיר להתכתבויות עם זרים באינטרנט. רק בגלל לקבל קצת תחושה. למלא קצת חלל. לפני כמה זמן התחיל איתי איזה בחור בפייסבוק. למרות שהתרגלתי לא להתיחס לדברים כאלה. משהו בו משך אותי. וזה אפילו לא חיצוני. הצורת דיבור. הערכים. הכבוד שנתן לי. למרות היותו בחור חוזר בשאלה.
הקשר הזה נמשך כמה חודשים ונשאר בגבולות הוירטואלי.. אבל לפני חודש נפגשתי איתו ויצאתי בהרגשה מאד רע. זה לא המקום שני רוצה להיות בו, זה ודאי לא הבחור שארצה להקים עימו בית.
איך יוצאים מזה? איך ממשיכים הלאה? איך ממשיכים עם ההצעות, הפגישות, האכזבות, עם תחושת הבדידות, עם החוסר הזה??
הרי אני בן אדם. יש לי את הצרכים שלי. אני בסך הכל משתדלת לעשות את מה שמצופה ממני ובכל זאת מסתובבת אכולת אשמה מבפנים על ה'חיים כפולים' שאני מנהלת.

תשובה:

 

שלום לך בחורה יקרה וגיבורה!

ראשית, תדעי לך שדבריך עוררו אצלי הערכה רבה וגדולה. תיארת את עצמך כבעלת עקרונות- ורובנו רואים את עצמנו כבעלי עקרונות, אך פעמים רבות מדי, במבחן המציאות, כשהכאן והעכשיו, הרגשות והדמיון עושים את שלהם קשה לנו להישאר ולעמוד על העקרונות החשובים לנו ואנו עלולים להצדיק דברים שהם היפך גמור של העקרונות שלנו בשם השכל וההגיון…

בסיום הקשר עם הבחור שנפגשת אתו את מתארת מצב מופלא בעיני, בו את יודעת מה את רוצה מעצמך ואיך את רוצה לראות את עצמך, ולא מוכנה לוותר על עיקרון, למרות שהנה, היה נדמה לרגע, שתחושת חוסר שמחכה כ"כ למילוי תבוא על סיפוקה… היכולת הזו מראה על הרבה עוצמה, ויכולת בחירה בטוב בצורה נבונה ומושכלת- כלים הכרחיים בחיים שבעז"ה עוד יביאו אותך רחוק וגבוה…

ממקום כזה אני רוצה להתייחס למצבך- לרווקות, לחיפוש ובעיקר לתחושת החוסר שעליה את מספרת.

לא סיפרת הרבה על עצמך, אבל על פניו לפי מה שתיארת למרות שאת חברותית, וגם במעגל המשפחתי את בגדול מרוצה, תיארת שיש לך תחושת מחסור- חלל, את מחפשת סיבה לקום בבוקר והייתי רוצה לבדוק איתך ביחד את מהות התחושה הזו.

אם תחושת החוסר היא רצון פנימי להיות אהובה באמת, שייכת ומוערכת ע"י מישהו קשור ואוהב וקרוב, שיכבד אותך, שישלים אותך, בהחלט זוהי תחושה שיכולה לקבל מילוי במערכת קשר של נישואין, (יכול להיות שאצל אותו בחור חוזר בשאלה זיהית משהו שיכול למלא לך את החסרים האלו ולכן המשכת את הקשר אתו) החוסר יכול להתמלא, ע"י עמל משותף וקשר של אמון שנבנה בעקביות ובעמל.

התאהבות, רגשות נוגים ותחושות קסומות אחרות שיכולות לתת תחושת מילוי מסויימת בהכרויות קצרות טווח ולא מחייבות, הם אשליה שמתנפצת די מהר ורק מערכת יחסים המבוססת על מטרות חיים משותפות, מחוייבות, הערכה ונתינה הדדית נבנות והופכת לאהבה עמוקה, אמיתית, ממלאת ויציבה גם אם לא תמיד מרגשת כמו הקסם הראשוני שבהכרות שטחית, שמצטרפת למשיכה הדדית ולדמיון הסוחף…

בראיה הבוגרת והשכלתנית שלך, היטבת להבין (גם אם במודעות שלך לא בהכרח כך הגדרת את הדברים) שגם אם הקשר האישי עם הבחור שהכרת קסם לך וקרץ לך, הפערים וההבדלים העקרוניים ביניכם לא יאפשרו צעידה ממושכת לבניית מערכת קשר אמיתית ועמוקה. אני תוהה האם כשאת כותבת שיצאת עם הרבה סגנונות רובם "לא עשו לך את זה" הכוונה היא לתחושתך שיש כאן פוטנציאל, או למשהו יותר מדליק וסוחף…

מכיוון שעשית עלי רושם חיובי וחזק ביכולת שלך לא להשתחד מן המציאות ולבחון את הדברים בצורה מושכלת, אני מתרשמת , וכמובן יתכן מאד שאני טועה, שכנראה היו בחורים שפגשת עם שאיפות דומות לשלך ומכנים משותפים אחרים, והיו אולי גם בחורים שהייתה להם מציאת חן כלשהי בעינייך, אבל כדי ש"יעשו לך את זה" את כמחפשת ערכים, יחד עם הצורך הגדול למלא את הצרכים שלך, עוד לא מצאת את השילוב של שני הדברים גם יחד, לא מצאת את הבחור שנראה לך מתאים לך מבחינת הסגנון, המכנים משותפים והשאיפות דומות, ויחד עם זה עם מציאת חן ויכולת למלא את החלל שלך.

ומה הלאה?,

יתכן שתמשיכי לצאת עם בחורים והשילוב המושלם- שיתאים לך גם בשכל וגם ברגש בוא יבוא, מאחלת לך שבהקדם, והכל יפתר ויהיה מושלם. מאחלת לך מכל הלב.

אך הייתי רוצה ברשותך להתייחס לעוד כמה אפשרויות ושאלות שכדאי לך לשאול את עצמך שמא לא ניתחתי את הדברים כפי שהם במציאות וכדי להבין את עצמך בצורה טובה יותר, ולוודא שאת בכיוון הנכון ואת נותנת לעצמך את המענה הנכון.

-בעניין ההתאהבות וההתלהבות, כיף ומדהים להכיר ממקום כזה אך ברוב הפעמים התחושות האלה הן כוזבות וחולפות ואינן מבטיחות שכך יראה ההמשך, ולכן חשוב שתדייקי לעצמך מהן הציפיות שלך במקום הזה, אולי הסטנדרטים להם את מצפה גבוהים ואינם תואמי מציאות, אולי מספיק שתהיה איזושהי סימפתיה, "קליק" ומציאת חן ראשוניים גם ללא התאהבות מעל הראש והאהבה בו תבוא ע"י עמל וטיפוח…

-בעניין תחושת החוסר- האם תחושת החלל נובעת מהצורך בקשר כפי שפירשתי אותה עד עכשיו, או שמא מדובר בחלל אחר. שיושב על מקומות אחרים, או חוויות בהסטוריה האישית שלך? אולי חיפוש או חוסר סיפוק בתחומים אחרים.

חיי נישואין ביכולתם אמנם למלא חללים, אך אין הם בהכרח מבטיחים מילוי. אשה נשואה יכולה להרגיש חסרים וחוסר סיפוק בעוד שבחורה רווקה תרגיש מסופקת ומלאה… כלומר, הקשר ובן הזוג שאת מחפשת יכולים למלא חלל מסויים, אך לא כל חלל, תלוי מהו החלל וממה הוא נוצר…

-אני לא יודעת באיזו תדירות את יוצאת ובמשך כמה שנים, אבל אם תחושתך היא שאת יוצאת בלי טעם, ויש פער גדול בין מה שאת מחפשת להיצע הקיים הייתי מציעה לך לבדוק מה יכולה להיות הסיבה לכך, האם הדבר הוא מקרי, ופשוט עוד לא פגשת את המיועד לך, או אולי יש סיבות אחרות שמקשות עליך- המקום הדתי המאד מסויים, המכלול המיוחד שיש לך ומעלה אולי את רף הביקורת שלך, ציפיות גבוהות וכדו'.

ולסיום- הייתי רוצה להתייחס לרגשות הקשים שמלווים אותך.- קשה וכואב היה לי לקרוא את החלק האחרון של פנייתך. לא קל "לזרום עם החיים" כלפי חוץ, אך מבפנים להרגיש כ"כ מתוסכלת וחסרה, בפרט אם ביום יום את עסוקה במצב הזמני (זמני, חולף, אי"ה, מקווה שגם קצר ובטוב!!) והלא ידוע הזה ששמו רווקות, פגישות אכזבות וכו'. אני לא יודעת עליך פרטים נוספים, אבל חשוב מאד שבמקביל לכל החיפוש תמלאי את עצמך, תסיחי את דעתך ותתמקדי בעבודה/ לימודים/ קשרים חברתיים מוקדי מילוי והסחת דעת אחרים כי כל התפתחות בתחומים אחרים יכולה להקל עליך במקצת לסחוב את ההתמודדות עם הפגישות וכל מה שכרוך בהם.

ולחיים הכפולים- אני לא יודעת מה סביבתך הקרובה יודעת על הקשרים שהיו לך, וזו תחושה באמת לא נוחה להסתיר קשרים שהיו לך, אך סיפורך על הפסקת הקשר עם אותו הבחור מוכיחה גם מוכיחה שאת לא רק משתדלת לעשות את מה שמצופה ממך, אלא גם הצלחת, ובשעת מבחן, אין כאן חיים כפולים, יש לך אמת פנימית ברורה שלא תוותרי עליה. אני מאמינה שאחרי התנסות כזו יהיה לך כח גם אם יבוא נסיון דומה אחר לעצור את עצמך ולבחור בצורה מושכלת בחיים שלך כפי שנכון לך לחיות אותם על פי עקרונותיך.

אם את מרגישה ש"חייך הכפולים", או חוויות בעבר גם אם בהתכתבות השאירו רושם משמעותי שמקשה עליך כיום, או תכנים אחרים בפניה שלך מעסיקים אותך מאד, ונותרת עם שאלות ללא תשובות או שיש דברים שהיית רוצה להעמיק בהם את הבירור לגבי עצמך היה אולי כדאי שתעשי זאת עם אדם נוסף- קרוב/ חיצוני/ מקצועי- לפי מה שאת מרגישה שיכול לעזור לך להבין את עצמך ולעזור לעצמך בצורה מיטבית. אם תהיי מעוניינת את יכולה לפנות אלי ואשמח לחשוב איתך מי יכול להתאים ולהקל עליך.

מאחלת לך את כל הטוב!!

איתך,

מעריכה מאד מאד!-

חנה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....
קשה לי להגיד לא לבחורים בשידוכים
אני בחורה בת 23 חרדית מוכשרת יפה חברותית, בית טוב,איכותית ,בוגרת ויודעת מה אני מחפשת אני שנתיים בשידוכים ויצא לי להיפגש עם עשרה בחורים ואת חלקם הורדתי אני אחרי פגישה אחת הסיבה שאני פונה פה זה סוג של מחשבות ומצפונים שאין לי מושג מה המקור שלהם שאולי לא נתתי צאנס...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד
תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת כשניסיתי...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן