The Butterfly Button
ספקות בקשר עם אשתי

שאלה מקטגוריה:

שלום רב

אני נשוי מעל 12 שנים, לאשתי ולי יש חמישה ילדים.
במהלך כל תקופת הנישואין (ועוד לפני כן) היו לי ספקות במידת ההתאמה בינינו. כשהכרנו הייתי צעיר ביישן יחסית וחיפשתי את הרוך והעדינות – וזו היתה תכונה בולטת אצל אשתי, אך מאז (מאמין שהרבה הודות לאשתי) השתניתי במידה ניכרת. הפכתי בוגר בהרבה, מאמין יותר, אסרטיבי יותר וגיליתי מנהיגות רבה, כישוריי החברתיים השתפרו במידה ניכרת וכל זאת – אני מאמין, הודות לאשתי.

כיום, כיוון שהשתניתי כ"כ הרבה, האופי שלי התרחק מאוד מזה של אשתי וככל שעובר הזמן אני מגלה שאופיה של אשתי "מאתגר" אותי יותר. אני לא נהנה להיות בחברתה, כיוון שאני נמשך יותר לתכונות של שאפתנות, מנהיגות, מצליחנות, גדלות, אסרטיביות, "אופי של חבר'ה", חוש הומור, זרימה – ואשתי נשארה מאוד כפי שהיתה. שקטה, צנועה, "קטנה".

אני מרגיש מדי יום שאשתי מאתגרת אותי וגורמת לי לחשוב ולהתעמק (בעיקר בגלל החיכוכים בין תבניות האופי השונות שלנו) אבל אני כמעט אף פעם לא מרגיש שאני יכול פשוט "לשחרר", להיות מי שאני ופשוט ליהנות בחברתה.
אשתי מפגינה אלי קרירות, היא לרוב מתלוננת שקשה לה (למרות שלהרבה מחברינו יש כבר הרבה יותר ילדים, חיים קשים יותר – והם זורמים עם החיים בכיף), וזה גורם לי לא להעריך את אשתי, לזלזל בה עם שהיא "חלשה ותבוסתנית" ולא "אשת חיל", ותלותית. וכמה שאני מנסה לא להראות את הזלזול – הוא עדיין קיים לי בראש, ועם חוסר ההערכה – כך חוסר האהבה, הריחוק והספקות על עצם ההתאמה בינינו.
אני רואה שככל שאני הולך וגדל, אשתי נראית בעיני "הולכת וקטנה". מרגיש שהיא לא "המלכה והלוחמת שהולכת לידי" אלא יותר כמו "עגלה כבדה שאני גורר אחרי". אני מחפש שותפה, מלכה, אשת חיל, המנהיגה של הבית, ומרגיש שבמקום זה יש לי כיום "האשה הקטנה שעומדת שם מאחורה".

מצד אחד ברור לי ש"הכל בי, והעולם נתפס דרך הראיה הסובייקטיבית שלי", וכבר שמעתי רבות על "המזבח שמזיל דמעה" וכו' וכו' וכו', אבל בזמן אמת – זה לא מדבר אלי. אני מאוד משתדל לעשות עבודה פנימית, אבל זה גורם לי ללחץ מתמיד בבטן, "להחזיק חזק שלא לעורר מריבות" ולחוסר זרימה. הייתי רוצה פשוט ליהנות מחברתה של אשתי, להרגיש אהבה אמיתית, להרגיש שאנחנו משפחה שמחה. לחיות באופן טבעי מבלי שהראש יהיה כל הזמן עסוק בזה.

מה עושים?!

תשובה:

שלום לך ,

שאלתך המפורטת אכן מעלה תחושה של קושי גדול אותו אתה חווה.

התעמקתי רבות בכל הפירוט שהצגת על צדדיו בעינך, ואכן אתה צודק, השאלה שלך אינה שייכת קשורה או נפתרת לפי מגזר, או קבוצת השתייכות חברתית, היא רלוונטית לכל זוג עלי אדמות בכל לאום שהוא.

אנסה להלן להציג בפניך מספר נקודות מבט נוספות שעלו לי תוך כדי הבנת ההתבוננות שלך:

בראיה שהענקת לי מתוך דבריך מצטיירת דמותך, כחזק כריזמטי ורב פעלים, דמות מנהיגה, שבדרך כלל יש לה מקום אחד ויחיד במשפחה.

כעת אנסה להתבונן בסיטואציה שתיארת מנקודות מבט נוספות לשלך:

בתרבויות שונות ההגדרה לנשיות היא כל כך שונה, עד כדי כך שאשת חיל אפריקנית, היא ממש לא אותה אישה כאשר התרבות היא אסייתית או אירופאית.

בנוסף לממד התרבותי, יש גם את המודל שהאישה חוותה מאמה, כמודל לאימהות לנשיות ולהווייתה בכלל. בדרך כלל בנות לאימהות פעילות ומנהיגות הולכות בדרכן עם סטיות קלות לקצה האדישות או לקצה ההיפר אקטיביות כשגם זה בדרך כלל בבחירה.

מנקודת מבט שלישית יכול להיות שאשתך באמת בעלת כוחות גוף ונפש ממוצעים, מה שגורם לה לשמור על כוחותיך כדי לתפקד במסגרת שהיא מחויבת לה. גם בתוך המסגרת אולי היא בוחרת מה דחוף יותר ומה פחות ולפי זה פועלת. נשים רבות, לא עומדות במשימות רבות בו זמנית, והן מצטערות על כך שהן מוערכות "ונשפטות" באמות מידה של נשים שיכולתן מעל הנורמה.

אחרי נקודות המבט לעיל, אתמקד בתחושות שעלו לי מקריאה:

לא אומר לך מזבח מזיל דמעות, ובכלל אני לא בטוחה ששאלת כדי לקבל אישור להיפרד….

אני לא חושבת שאשתך בוחרת ומחלישה את עצמה, אלא היא פשוט לא מאותגרת להתחזק ולהנהיג, או שאינה רואה בכך צורך ותועלת למען המשפחה.

אם נקודת המבט הזו נכונה בעינך, כדאי שתנהלו שיח בריא בנושא.

שיח שבו אתה פותח בהדרגה את הציפיות שלך, ושומע עד כמה ריאלי מצד אשתך להיות במקום שאתה רוצה למצב אותה. יכול להיות שהאדם שאתה מצפה מאשתך להיות, הוא פרי דמיונך ואין קשר לחלוטין בין הדמות שאתה מצייר לעצמך, למה שאפשר מצידה להגיע אליו.

בשיחה כזו תוכלו להתקדם ולהבין זה את זו, מהו המקום שאשתך רוצה לראות את עצמה מתפקדת בו, מה המקום שבו היא רוצה לראות אותך?

השיחה הזו תשקף לך את הפנים החדשות שלך בעיניה, ואולי גם תראה אתה את דמותה אחרת.

יכול להיות ששיח מסוג זה יוציא מרעייתך את הפנים שאתה לא מכיר בקשר, את נקודות החולשה שלך, שאינך מודע להן, ואולי אפילו מתייחס אליהן כנקודות חוזק.

למשל: יש גברים שחושבים שהם מנהיגים יזמים, פעילים וכל יכולים, ונשותיהן רואות בכל הרשימה המוזכרת, פעולות ותכונות של שתלטנות.

אני ממליצה לך, לא להסתפק באופן שבו אתה רואה את עצמך, אלא לנסות לראות את עצמך דרך העיניים של אשתך.

בנוסף,

ההתבוננות לצדדים לחברים למשפחות לקשיים של אחרים, להשוות עם האתגרים שלכם, לא מקדם אותך.

אני מכירה אישה למשפחה קטנה (4 ילדים) שתמיד איחרה לכל מקום למרות שכל חייה עבדה בקושי חצי משרה בתנאים שלמתבונן חיצוני נראים מעולים. יום אחד בעלה סנט בה, תראי את שכנננו איקס מגדל מעל מנין ונושאת במשרה נעלה וכו…

סנטה בו רעיותו בחזרה את מעלותיו של השכן בעלה של השכנה.

מה הם הרוויחו? הם ספרו זאת כבדיחה באירוע משפחתי, שבו הדגימו מהו שיח לא מקדם.

אותה אישה הסבירה לבעלה שחייה כיום הם מציאות שהיא לעולם לא חלמה ולא הוכנה להתמודד אתה . היא גדלה עם אחות אחת בלבד, בליווי של מטפלת כל יום, מנקה כל יום, מבשלת,

בית גדול שתוחזק על ידי כוחות חיצוניים.

הורים בעלי עסקים שהצליחו להעביר את ניהול העסקים לכוחות אחרים ונהנו מהרווחים.

למדו, נסעו לטייל…

מבחינתה כך אמורים להיראות החיים ולא אחרת.

אולי תחשוב שזו דוגמא קיצונית, נשים מבתים פשוטים שאין בהם את כל העוזרות והכסף יספרו על חיי שלווה ורוגע, הסתפקות בניקיון באוכל פשוט…רוגע שלווה, והנאה מפעולת אומנות פשוטה.

אחרי שיחה אחת עם אשתך תקבעו מועד לעוד אחת.. ולעוד אחת…

אני מזכירה לך לא להנהיג או להשתלט על הלו"ז, התוכן והאנרגיות בשיחה.

אתם כנראה צריכים להכיר מחדש.

אולי הגיע הזמן שאשתך תאמר לך מה היא רוצה כאישה ולא רק תקשיב לך….

החיים מלאי הפתעות יש סיכוי שתופתע לשמוע שאתה לא האביר על הסוס הלבן בשבילה.

שהאביר שלה מצויר אחרת ברגעי השלווה שלה…

כעת אחרי שהשגתם הישגים משותפים משפחתיים ואחרים כל שהם, ויש גם כאלה שלא הישגתם, תקבעו יחד כיצד להשיג את היעד….לא לפני שתגדירו אותה יחד, כיעד זוגי.

אתה טוען שאשתך הולכת לצדך ואתה סוחב אותה כמו עגלה.

אני כאישה שואלת: איך זה קרה?

איך היא הפכה למשהו שמכביד עליך?

לא נראה לי שמי שהייתה שקטנה עדינה ולא יוזמתית תהפוך ל"גולדה מאיר" אבל, החיים כן מזמנים נשים ל"קדמת הבמה" של החיים, לפי הבחירה שלהן, לבמה שעליה הן רוצות לעמוד, ולפי הכוחות שהן מקבלות מהסביבה הקרובה.

איך היא נשארה מאחור?

מה קרה בבית שלכם שמיצב אותה מאחור?

יכול להיות שאם תציב שאלות אלה כטענה כלפיך ולא כלפיה, תצליח להתבונן במציאות בעיניים אחרות.

תצליח להגיע לשיחה עם אשתך, נטול כעסים, ומאותגר להגיע לזוגיות מאושרת יותר.

תקוותי שתשכיל להתבונן לעומקה של התמונה, ותבחר לפעול יחד עם אשתך, לצבוע אותה בצבעים המתאימים לשניכם.

ברכה והצלחה,

תקוה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. אישתך היא לא מכונה גם לה יש צרכים ורצונות
    נשמע שיש לך אשת חיל ביד שרוממה אותך ועשתה אותך למי שאתה. אתה צריך לנשק לה את הרגליים יום יום ולכבד אותה כשהיא תרגיש שיש לה גב ממך ועזרה וכבוד הדדי היא תמשיך להביא לך עוד ילדים.
    כנראה היא מרגישה שהכל נופל עליה פיזית ומנטלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן