ידידי היקר,
תקופה לא קלה עוברת עליך. אין החלטה משמעותית יותר בחייו של אדם מאשר בחירת האדם אתו הוא הוא יהיה לבשר אחד עד מאה ועשרים בעז"ה. ההחלטה קשה, וכאשר הלבטים ממשיכים גם לאחר קבלת ההחלטה הרי שנכנסים למערבולת של רגשות, שיקולים וחששות כפי שאתה אכן מתאר באופן חד כל כך. מחשבה אחת באה, חברתה עונה לנגדה והשלישית נוגסת בשניה ומביאה אותך חזרה לראשונה. בוקה ומבולקה.
ואני רוצה לומר לך שאתה בר מזל מאין כמוך. עליך לבדוק אם עשית מעשה טוב במיוחד שבזכותו קבלת את המתנה ולעשות שוב את אותו מעשה טוב בתקווה לקבל שוב ברכה כזו. אני מקווה שלא גורעים מזכויותיך בשמיים בגלל המתנה שקבלת. אתה בוודאי סובר שנתבלעה דעתי מחמת הנקיונות לפסח, אבל לא. אני רציני לגמרי.
תקופת האירוסין עוברת בדרך כלל על בני הזוג הצעירים תוך ריחוף על ענני צמר גפן ורודים ומתוקים. החיבה, החן, הברק בעיניים, התמיכה של המשפחה והחברים, החידוש וההתרגשות, כל אלה מביאים את הצעירים לאופוריה שדומה כמעט לשכרות. זה נהדר. זה מקסים. כוח האנרציה של תקופה זו הוא מתנע מצויין לחיי הנישואין, אבל מהר מאד הוא מסתיים והזוג הצעיר מתחיל לחיות באמת. לפתע הוא לא מבין למה היא מתרגזת כשהוא לא מתקשר אליה במשך היום, ולמה היא חייבת לקנות דווקא את הפסטה הכי יקרה במכולת הכי יקרה, והיא כועסת על מכסה האסלה שנשאר למעלה ועל כך שהוא לא חברותי מספיק עם ההורים שלה. לפעמים מדובר בדברים קטנים, לפעמים בדברים גדולים ובדרך כלל בדברים שנראים לאחד קטנים ואילו לשני גדולים מאד. האופוריה מתנפצת במריבה הראשונה והעולם קורס.
אז מה עכשיו? זהו? לרבנות? חס וחלילה. בעל ואשה חייבים לדעת איך להתמודד עם סיטואציות כאלה, וחסד עשה עמך הקב"ה שזימן לך התנסות כזו כבר בתקופת האירוסין. אני מקווה שלא תתן לטובה הזו לחמוק מבין אצבעותיך.
שתי דרכים לפניך כעת. התמודדות או בריחה. אופציית הבריחה היא נוחה ואופטימית. "למה להעכיר את האוירה? כל כך הרבה איכויות אני אוהב בה, אז יש משהו קטן שלא, אז מה? וגם זה, אחרי החתונה בוודאי דברים ישתנו אצלה או אצלי או אצל שנינו (כולם הרי אומרים שאחרי החתונה הכל שונה). למה לסכן את מה שיש לי? אם בעתיד זה יפריע, נוכל להתגבר על זה יחד מתוך אהבה ורעות". אפשרות הבריחה קיימת, אבל אתה למעשה נכנסת כבר לתחום ההתמודדות בעצם כך שזיהית את מה שטורד את מנוחתך ולא התעלמת. אין מנוס ידידי! מצאת נקודה כואבת – אל תתעלם אלא תתייחס לזה באותה הדרך בה היית עושה זאת לאחר החתונה. אם יש דבר שאני יכול להבטיח לך הוא שחיי הנישואין צופנים בחובם עבורך עוד התמודדויות דומות בעתיד עם רגשות פגועים וחוסר אמון. דווקא מתוך ההתמודדויות הללו יוצאים מחוזקים ולומדים אחד את השניה טוב יותר.
אז איך ניגשים לזה? איך מעלים נושא שחשוב לך לדבר עליו עם ארוסתך אך אתה חושש שהיא עלולה להיפגע? שאלה מצויינת שמחייבת מחשבה והכנה, אך בסופו של דבר, ידידי, אין מנוס, תצטרך לדבר ויפה שעה אחת קודם. אין לי יכולת וגם לא רצון להכתיב לך סדר פעולות. מדובר במרחב אינטימי ביניכם ותצטרך להמלך עם עצמך איך לנהל את השיחה. כדאי גם שתתייעץ עם אדם שמכיר אותך היטב ושאתה מעריך את שיקול הדעת שלו. עם זאת אציין כמה רעיונות וכיוונים שעשויים להיות לך לעזר:
- לפני השיחה, שב עם עצמך ותחשוב על 2-3 דברים שאתה ממש אוהב אצל ארוסתך, כולל דוגמאות ספציפיות בהן התכונות הללו באו לידי ביטוי. תהרהר בטוב הזה ותרשה לרגשות האהבה להתגבר בך.
- תפתח בכך שאתה רוצה לשתף אותה במה שאתה חש כלפיה ותתחיל מהדברים שאתה אוהב ומעריך. אל תסתפק בתיאור כללי, אלא תציין דוגמאות ותתאר מה זה עושה לך
- תבהיר לארוסתך שחשוב לך שהיא תהיה שותפה למה שעובר עליך, ולכן אתה לא נמנע מלהעלות נושא שמפריע לך
- לא כדאי לדבר על כמה נושאים יחד. זה כבר נראה כמתקפה וגם מקשה על התייחסות לגופו של עניין. תבחר נושא אחד מתוך אלה שהעלית כדי לדבר עליו.
- אל תדבר בסגנון של תלונה אלא בצורה של שיתוף חוויה שלך. למשל, לא לומר "את לא מתחשבת בי" אלא "כשאמרת שהיית עושה דבר למרות שהוא מפריע לי, לא הרגשתי טוב עם זה. הרגשתי שדעתי לא חשובה".
[פה באה התייחסות לנושאים ספציפיים ולכך שיתכן שהפרשנות של הפונה איננה בהכרח נכונה. חלק זה צונזר על מנת למנוע זיהוי]
קיימת גם אפשרות אחרת. שתגלה שהחששות שלך אכן תקפים ושקיימים ביניכם פערים בלתי ניתנים לגישור. במקרה כזה תשמח שגילית זאת כעת ולא אחרי החתונה. בכל אופן אתה אמור לצאת מהשיחה הזו חכם יותר ממה שהיית לפניה, ובשל יותר להמשיך בבירור עם עצמך. אם תצלח את המשוכה הזו, דע לך שהצבת אבן פינה יקרה מאד לבניין ביתכם העתידי. יתן ה' ותזכו להקים בית נאמן בישראל מתוך אהבה ואחווה ושלום ורעות.
בהצלחה רבה,
גרשון
[email protected]
נ.ב. הסתייגות לגבי נושא המראה החיצוני: בוודאי שאין טעם לדבר על כך עם ארוסתך. אציין רק שהתפיסה שלנו את המראה החיצוני של אדם מושפעת מאד ממה שאנו מרגישים כלפיו. יתכן שאם שאר הדברים יבואו על מקומם בשלום, אז גם הנושא הזה ירד מעל הפרק.