שלום וברכה
ברשותך הייתי רוצה להשתמש בשאלה שלך על מנת להתייחס לתופעה רחבה יותר שאני מזהה שפושטת אט אט אצל יותר ויותר חרדים. החלק הראשון יוקדש לנושא הכללי ולאחר מכן אתייחס ישירות ללוז העניין הנוגע אליך, בייחוד למשפט שכתבת: “למרות שאני לא חושש מאתגרים אני כן מרגיש שאני לא כל כך יודע מה בחורה מצפה ממני בכל מיני שלבים של הקשר”.
אתחיל כאמור בהתייחסות כללית – נדמה לי שאתה מציף דילמה שיותר ויותר מבני העולם החרדי מתנסים בה. ככלל, העולם החרדי מתאפיין באחידות תרבותית (או לפחות בשאיפה לאחידות כזו) בסממנים חיצונים כלבוש ובעולם הפנימי – ערכים ודעות (“השקפה”). יותר ויותר צעירים מוצאים את עצמם במקום אחר מזה שגדלו (ממגוון סיבות) ושיטת ה”מידה אחת לכולם” לא מתאימה להם. המרחב בו הם מוצאים עצמם אינו מוגדר ומובחן – מחד מבחינה תרבותית הם דוברים “חרדית” שוטפת ושורשיהם נטועים עמוקות בעולם בו צמחו, מאידך הם כבר לא ממש חלק ממנו וחשים – לפחות בחלקים ממנו – תחושת זרות. מעטים מהגרים בהצלחה לחברה הדתית-לאומית ורבים נשארים קצת תלושים בין עולמות.
בכל הקשור לשידוכים לעיתים הפיתוי הגדול הוא לנסות את המזל מתוך תחושה ש”כשזה יבוא זה יבוא”. לדעתי זו טעות. עבור מי שנמצא בתוך הזרם המרכזי שיטת “כשזה יבוא זה יבוא” עשויה אולי להתאים, אולם מי שנמצא בתוך המרחב המטושטש בין גבולות שאינם ברורים, הצעד הראשון והחשוב ביותר שעליו לעשות הוא מיפוי ודיוק של המקום שלו בעולם ולאחר מכן התכווננות לפלח האוכלוסיה שעשוי להתאים לו ביותר. אחזור ואדגיש, ישנו פיתוי גדול לשקוע בחיפוש חיצוני בתקווה שהפיסה המתאימה ביותר בפאזל תקרה בדרכך מאשר לעשות עבודה פנימית שמדייקת את המקום שלך בעולם אבל לעניות דעתי לא זה הדרך ולא זה העיר.
השאלה המתבקשת היא – כיצד מבצעים עבודת דיוק לשאלה כל כך כללית וגדולה?
התשובה לכך עשויה להיות באמצעות טכניקה ששלושה חוקרים (מייקל קרמר, אבהיג’יט בנרג’י ואסתר דופלו) זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2019 אימצו. הטכניקה הינה פשוטה – הסרת העמימות הכרוכה בשאלות גדולות באמצעות פירוק השאלות הגדולות והכלליות לסט של שאלות קטנות וממוקדות. זו פשטות גאונית שעשויה לעזור לנו בהרבה מאוד שאלות גדולות בחיים.
ובענייננו – בשלב הראשון כדאי לתרגם את השאלה הגדולה “מי אני ומה אני” לסט של שאלות קטנות ומעשיות:
• לאיזו חברה אני רוצה להשתייך?
• מה סולם הערכים החשוב לי ביותר?
• איזה בית אני רוצה להקים ומהם הדגשים המרכזיים בו?
כמובן כל אחד יכול להוסיף/לגרוע לפי שיקול דעתו ונטיית ליבו עד שירגיש שהוא מצליח לדייק לעצמו מיהו, היכן הוא נמצא ולאיפה מועדות פניו.
בשלב השני יש לתרגם את התובנות שהושגו בשלב הראשון ולהתכוונן לפי התשובות שכל אחד נתן לעצמו לשאלות הרלוונטיות לגביו. ולשאול שאלה פשוטה – היכן סביר להניח שאני עשוי למצוא את בת הזוג שמעוניינת בבית דומה?
*********************
באשר לשאלתך הנוגעת לטיב הקשר המצופה ממך, נדמה לי שבגילך זו שאלה שעשויה להיות רלוונטית גם בקשרים עם בחורות מבית חרדי. נוסחת ה5-6 פגישות ואירוסין שעובדת במגזר בגילאים צעירים לא מוכוונת כלל לקשר זוגי בשלב ההיכרות אלא לבדיקת היתכנות של בניית קשר זוגי בהמשך. אפילו תקופת האירוסין בשלב זה הינה בדרך כלל קצרה, וממוסדת בתוך מערך ידוע מראש של מנהגים. לעומת זאת בגילאים יותר מתקדמים יותר ויותר בחורות, גם חרדיות, מעוניינות לקיים קשר זוגי משמעותי לפני האירוסין.
לכן אני מניח שאם תצא עם בחורה חרדית על הקו התפר בדומה לך, סביר מאוד להניח שאף היא תצפה לאיזשהו מימד זוגי בקשר. במקרה כזה עצתי לך היא להציף את הנושא בשלב תחילת הקשר, להיות קשוב אליה ולנסות ולהבין את הצרכים והרצונות שלה (זה לא קל בכלל). אם תוכל להסתייע במלווה מקצועי טוב, מה טוב, אם לא, תהיה שם, בענווה גדולה. ובעיקר תהיה שם בשבילה לא משנה מה, זה ליבת הקשר וזה מה שהיא בעצם רוצה וצריכה ממך.
זווית נוספת שצריך לשים אליה לב היא ההקשר המורכב של שידוכים מסוג זה. במובן מסוים פרדוקס כרוך בעקבם – מחד, בשוק השידוכים כבכל שוק המוכר משתדל להבליט את הצדדים האטרקטיביים שלו ואילו הלקוח מנסה לבדוק את כדאיות העסקה עבורו, אלא שבשונה מכל שוק אחר – כאן שני הצדדים הינם גם מוכרים וגם לקוחות בעת ובעונה אחת. מצד שני, קשר רגשי כלפי הזולת יכול להתפתח רק כשאדם לא בוחן את האחר במונחים של שוק וכדאיות אלא רואה את האדם שבו לפני הכל. ויותר מכך, אף האדם עצמו לא יכול להתחבר רגשית אל הזולת אם הוא לא חש שהוא יכול להיות עצמו. ככלל, אין גורם מקרב יותר מחשיפה עצמית. ניתן לנסח משוואה – ככל שאדם יכול יותר לחשוף את העולם הפנימי שלו ולהביא עצמו באופן מלא לקשר כך באותו יחס יעמיק הקשר הנפשי שהוא חש כלפי הזולת. כמובן, מהלך שכזה נבנה לאט במהלך הקשר בהליך זהיר ורגיש ולא בהתערטלות נפשית פתאומית בשלבים התחלתיים.
לא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה ובעזרת ה’ אתה תעשה את שלך והקב”ה יעשה את שלו, בית והון נחלת אבות ומה’ אשה משכלת.
אשמח לשמוע ממך.
אליהו
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
שלום.נהנתי מאוד מתשובה .רציתי להביע דעתי ואפשר שזה דעה בדיוק כמו בתשובה רק שהיא במילים שלי..
קודם כל, לכל אדם יש בכלל בעיה למצוא את עצמו בעולם בכלל ,מה הוא ומי הוא ולמה הוא נוצר ואם אדם לא מוצא את עצמו הוא סובל ומשעמם לו מאוד ,ואז מתחילים לחשוב שזה בגלל שהוא מוגבל בעולם החרדי אבל האמת שגם אצל חילונים יש אותם בעיות ,וגרועות יותר .אבל נירא לי שגם בעולם חרדים אפשר למצוא עצמך ונירא לי שגם אם לאדם לא רוצה להיות פוסק הדור ,משגיח דגול או ראש ישיבה מסור וכו..הוא יכול לחשוב מחוץ למסגרת הזאת ויש אנשי עסקים חרדים ,פוליטיקאים,צלמים ,טבחים ,ומה שרק רוצים,אבל אם בחור מרגיש שרצונות שלו לא יכולים להתגשם בעולם חרדי הוא מתחיל לפזול החוצה.אבל אני, בתור בעל תשובה שראה את כל העולם ומגיע מכיוון שני אומר לך בחור רווק בודאות – אני מבין אותך שאתה לפעמים לא מוצא את עצמך בעולם חרדים אבל סמוך על בעלי תשובה ,מואד מאוד גרוע בעולם מחוץ לעולם החרדי ,ואני מדבר איתך על חלק עולם שהוא ניקרא מוצלח מבחינת מעמד וכסף ,וזה כולל שומרי תורה מודרניים ודתיים ושאר זרמים מחוץ לחרדים,ויהי לך שם אתגרים שלא חלמתה ולא כדי לך הצרות האלא וזה עוד בהנחה שאתה תצליח להכנס לאחוז הקטן של מצליחים שזה עוד לא בטוח אבל נגיד…אז מציאה לך מכל הלב למצוא אדם שיעזור לך לצאת ממשבצות שאתה נימצא שם ולמצוא משבצת שלך בתוך עולם חרדי כי רק כך תצליח .