שואלת יקרה וחשובה, שלום וברכה.

ראשית, אני רוצה לחזק אותך על אומץ ליבך. גם אם אינך נחשפת בשמך, עצם הביטוי העצמי והוצאת הדברים לאוויר העולם דורשים עוז רוח. עצם זה שאת מחפשת פתרון ומבקשת הכוונה מעיד על נפש גבוהה ושאיפה פנימית אמיתית להתעלות, וזה מרגש לקרוא כמה את חשובה לך! אין ספק שהתמודדות כזו יכולה להיות קשה, אך היא, כמו כל דבר קשה, הזדמנות לצמיחה ולבניית חוסן פנימי שילווה אותך לכל החיים, וכגודל העומק של הקושי, יגיע עומק הבנייה בעז”ה.

בין הפנים לחוץ, את מתארת אתגר זהות לפיו, יש פער בין הדימוי שלך בעיני הסביבה לבין מה שאת מרגישה בתוכך. מצד אחד את נתפסת כבחורה חסידית ויראת שמים, ומצד שני, את מרגישה שמעשייך אינם משקפים את הדמות הזו. את מתארת שזה כבר שנתיים כך, וליבי איתך על המיצר שאת כלואה בו, יחד עם ההסתרה, וההתמודדות עם הקונפליקטים לבדך.

אני רוצה להבהיר לך משהו: כולם מתמודדים, לכולם יש רגעי גאות ושפל, כולם חווים מצבים שהם היו מעדיפים לשכוח ולמחוק, ובכולנו יש רע וטוב. תשתדלי רגע להתמקד בעוצמה וביופי שיש בזה שאת כל כך רוצה למצוא את האמת שלך ולא לחיות בסתירות. הראי”ה קוק כותב: “הנאמן לעצמיותו- בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים- הוא עבד”. ר’ נחמן מברסלב גם כותב: “החיים האמיתיים הם חיים של אמת, ואין דבר קשה יותר מלומר מילה אחת של אמת”. מובן שלהיות אמיתי מבפנים ובחוץ עד הסוף זה מורכב. האמת הפנימית שלנו מאוד מבלבלת, ולוקח זמן לבנות עצמאות, ערכים ועקרונות משל עצמנו. זה תהליך נפלא של גילוי, ויחד עם זאת, חשוב להיות סבלניים גם לצדדים הפחות טובים שלנו יד למציאת הדרך לשליטה העצמית בכל תחום ותחום.

ניסיונות תמיד יהיו, והרצון לשמור על ערכים פנימיים לצד מציאות חיים מורכבת הוא לא פשוט, אבל הוא חלק מהתהליך המופלא שאנו עוברים, וחלק מהיצירה המיוחדת שכל אדם בונה ומתאמן עליו במשך כל חייו. האתגר שלנו הוא לא למחוק מהכוחות שלנו, אלא לדעת לאזן בין הדברים, ולדעת לאן הרצון המרכזי, ולאן המוח והלב שייכים. את בוודאי שמעת ומכירה את העיסוק הנרחב של הרבי מלובביץ’ בעצם הנשמה. ההבנה שבכל יהודי טמון “חלק אלוק מעל” היא עצמותו, זוהי המהות וזה כמובן, עניין שאי אפשר לבטל מהיהודי גם אם טבל בבוץ- אף על פי שחטא- ישראל הוא (סנהדרין, מג). חשוב לדעת שעצמותו, נקודת היהודי שבו היא עצמה תמיד תמיד שלמה. נכון, היא מכוסה לפעמים ב”תאוות” כמו שהגדרת, ומובן שיש עבודה לגלות אותה, וכמובן שככל שמכסים משהו יותר, יש יותר שכבות לקלף, אבל תמיד בפנים נמצאת השלמות. איננו נותנים לגיטימציה למעשים, ולא מקטינים את הבעיה הגדולה וההפסד שבעשייתם, אבל יש לנו אמונה ב”עושים”. תקבלי את עצמך על אף הנפילות. האדם הוא הבוחר, והזהות שלו היא לא הפעמים שבהם הוא נפל, אלא היכולת לקום מחדש, לבחור בטוב ולהגיע גבוה. זה כל הפואנטה! וכגודל המאמץ גודל העונג והשמחה. תתייחסי לזה כמו פיסגה או אתגר גדול שהיית רוצה לכבוש. אין משהו יותר מיוחד מזה, וזהירות! זה! ממכר!

יותר מכך, תזכרי, שבאופן שטחי, אף פעם לא מגיעים לעומקים של בחירה, ודווקא המקום של הקונפליקטים יכול להוות את ההזדמנות לצמיחה עמוקה, בנויה ועוצמתית- “בעולם הרגיל של המחשבה מוכרחים הפרינציפים להיות סותרים זה את זה, ודווקא מסתירתם יבוא הבניין הרצוי. הסתירה מביאה לידי הכרעה” (הראי”ה קוק). נראה שלא סתם נאמר ש”כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו” (סוכה נ”ב). חשוב להבין שככל שמישהו מתעלה רוחנית, הוא נתקל באתגרים גדולים יותר. אם הרמה שלך גבוהה, מן הסתם לא יאתגר אותך להתמודד עם אתגרים פשוטים 😉.

אם נתייחס ל”מעשים”, את מתארת מצב שבו החשיפה למדיה התחילה בהדרגה, וב”גניבה” מסוימת, והפכה להרגל שקשה לך להפסיק. זה תהליך טבעי כמובן של הרגל. מבחינה מדעית, כשחוזרים על תגובה התנהגותית, מחשבתית או רגשית מסוימת, נוצרים במוח מסלולים סינפטיים קבועים במוח. וככל שמתמידים בהם, המסלולים הסינפטיים הללו מתעבים ומתחזקים.

חלק מהאנשים עשויים אולי להתייאש, אבל לא מי שחזק ומחפש מוצא ופתרון.

תחשבי כמה תקווה יש בזה… זה בעצם אומר שאם תבני מסלול חדש של התנהלות, מתוך ערכים ועקרונות, זה יוכל להתעבות ולהיות חזק מספיק בשביל לאפשר לך לחיות בצורה נפלאה ועוצמתית ביותר, נכון מיוחד?

בתיאור שלך את מתארת נפלא איך זה מתחיל בקטן, וגדל לממדים שלא התכוונו אליהם. זה תיאור מדויק של מסלול ההרגלים שלנו שניצר הרע מודע אליו. החדשות הטובות הן- שבאותה הדרך אפשר ללכת גם הפוך, ולכל שורש רע יש שורש טוב מקביל. צעד קטן של חיזוק מביא לצעד נוסף עד שמשתחררים לגמרי.

איך אפשר להתחיל? ממש ממש בקטן. בלי שיפוטיות, עם הרבה כנות לעצמך. להגדיר זמן ללא מדיה, או זמן שבו לא נחשפים לתכנים מזיקים. לדוג’, להחליט שבלילה המחשב או הטלפון לא יהיו זמינים (גם אם זה נשמע מטופש שבזמן שאת ישנה את “מחליטה” לא לצפות, דעי לך שבעצם זה שאת בוחרת, את מתחילה לסלול נתיב עצבי חדש).

את מספרת שאת בחורה פעילה, מתנדבת, עוסקת בספורט וכדו’. זה מעולה ומאפשר לך מקומות לרחבות הנפש ולהגדלת הצדדים החיוביים שבך.

התנדבות מאפשרת לך לתת לטוב מקום של ביטוי אמיתי, והספורט יכול לאפשר לך להשתחרר ולא להיות עסוקה במחשבות הפחות מוצלחות. ככלל, חשוב מאוד שתנסי להגביר את הווליום של החוזקות שלך, ולתת כמה שפחות במה למקומות שסוחפים אותך למטה. נראה שאת בחורה מוכשרת וחושבת, תוכלי למצוא תחביב חדש לפתח, ותחומי עניין שאולי כעת יאפשרו לך ליהנות, ולעסוק בבניית המסלולים החדשים, אבל בעתיד גם עשויים להתגלות כמשמעותיים עבורך.

חשוב לי להתייחס לנקודת התמיכה והחשיפה שאת מדברת אליה. זה אכן מורכב. את רוצה לוודא ששמך הטוב לא ייפגע, או לשמור על פרטיותך. זה אכן חשוב. ויחד עם זאת, הבדידות וההתעסקות העצמית בקשיים הללו יכולים לאתגר, וחשוב למצוא את הדרך לקבל תמיכה, גם אם לא באופן ישיר. תוכלי למצוא חומרים תורניים ומחזקים- ספרים או הרצאות שיכולים לתת לך כיוון, לפנות לתמיכה אנונימית- יש היום הרבה מענה אנונימי שניתן לגשת אליו, אם זה דרך האתר שלנו, או דרך אנשי חינוך תורניים שניתן להתקשר אליהן בעילום שם ולבקש כיוונון ועצה. אפשר להתעניין באנשים שעוסקים בהתפתחות אישית גם בתחומים אחרים, רק כדי לקבל השראה מאנשים ששינו את חייהם, גם אם זה בתחומים אחרים של התמכרות, וללמוד כיצד לעשות זאת צעד אחר צעד (כיום, יש הגדרה לכל כך הרבה סוגים של התמכרויות שלא היינו מעלים על דעתנו שקיימת הגדרה לגביהן; לאוכל, התמכרות לקריאה, לידע… כלומר, עצם ההרגל זקוק להתייחסות ולעבודה של שליטה עצמית). וכמובן, גם אם את לא יכולה ללכת לטיפול, נסי לחשוב ולמצוא אפשרות של תמיכה שיש בה פחות סיכון עבורך; אולי יש חברה טובה, חברה שאת מכירה ממעגל פחות קרוב, או דמות רוחנית שתוכלי לדבר איתה באופן כללי על חיזוק עצמי.

בתהליך, תמיד יהיו נפילות, וטוב שתבטחי את עצמך בעוגנים שסיכמנו לעיל. ויחד עם זאת, את מתארת תופעה שחשוב להתייחס אליה; הרגשות הקשים לאחר כל פעם שאת נופלת מביאים אותך לעצבות ולתחושה של חוסר מוצא. אבל במקום לתת להם לשבור אותך, אפשר לראות בהם מצפן פנימי שמראה לך כמה את שואפת לטוב. החידושי הרים אמר: “אין יאוש בעולם כלל- אלא למי שלא רוצה להשתנות”. העובדה שאת חשה חרטה היא הוכחה שהנשמה שלך חיה, שהיא מבקשת לעלות. כל עוד את רוצה שינוי- הוא אפשרי. גם אם היו מעידות בעבר, הן לא מכתיבות את העתיד שלך כל עוד את עומדת בדרך שלהן ובוחרת מחדש!

נסי לשנות את השיח הפנימי, ובמקום לאמר “אני נכשלת”- “אני בתהליך”. נסי לתעד הצלחות קטנות ולהיות “דרמטית” לגביהן, תני להון מקום של כבוד, כל שליטה שווה לחגוג. אל תיבהלי מנפילות, תמיד כיף להיזכר בילד הקטן שלא אומרים לא שהוא לא ראוי ללכת כשהוא נופל שוב ושוב, אלא מעודדים אותו לקום ולנסות שוב.

לבסוף, את מבטאת את החשש שהעבר שלך יפגע בחיי הנישואין. זה נושא שלם שאפשר להרחיב עליו מנקודות מבט רבות. ובכל זאת, ננסה באופן נקודתי להתייחס לנקודות המשמעותיות.

את צודקת שצפייה בתכנים לא טהורים מקשה על פיתוח קשר טהור ובריא. יחד עם זאת, ב”ה את מתעסקת כרגע בטוב שבך ובבניית המסלולים החזקים שלך, בבניית אישיות חזקה, עקרונית, ערכית ומוסרית. את מוצאת דרך לטוב ולטהור, ואם כך, את יכולה להצליח לבנות חיים קדושים ובריאים. לפעמים אנו מחפשים מענה לצרכים שלנו בצורה לא טובה, אבל כשתתחזקי, תוכלי לעסוק וללמוד על קשר בריא ואמיתי- שלך עם עצמך, שלך עם הסובבים אותך ושלך עם ה’. ככל שתביני יותר על קשר מתוך אהבה אמיתית, כך תפחיתי את הפחדים שלך, ותוכלי לראות שאהבה אמיתי היא לא רק גופנית. את בוודאי מבחינה שמה שראית במדיה זה דמיון, וקשר אמיתי נבנה על חיבור עמוק הרבה יותר.

ביחס למקום של תשובה, אומר הרב פינקוס, כמה עוצמתית היכולת של הקב”ה למחוק חטאים שלמים, מה שאדם רגיל לא יכול לעשות. האדם לא חוזר בתשובה, אלא מבצע שלבים מסויימים, משקיע בבחירות ובהובלת הלב, אולם עקירת המציאות הלא טובה היא משהו שרק ה’ יכול לבצע, ויש בכך הרבה נחמה שגם מה שנראה בלתי אפשרי, לא נבצר מה’ לעשות. תתחזקי באמונה שלמה שה’ מוביל אותך. תפילות והתחזקות בצניעות ובלב טהור עשויים לשנות את המציאות מקצה לקצה, ובעז”ה תמצאי בעל שיתאים למעלותייך הרוחניות ותצליחו לבנות בית נאמן.

לסיכום, אני לא יכולה שלא להתייחס לגילך הצעיר, ולעובדה שלמרות הגיל הצעיר את מתעסקת בשאלות כה עמוקות ובוגרות. ניתן ללמוד מזה על יכולותייך העצומות להפריד עיקר מטפל ולהצליח לראות בצורה מפוכחת איפה את ממקמת את היעדים שלך. וגם, כמה החיים עוד לפנייך, יש לך לחיות הרבה יותר משחיית כבר, ובעז”ה אני בטוחה שהרוחניות שספגת בבית, והחקר חסר הפשרות שלך יובילו אותך ותמלאי את השנים הללו בטוב ובטוהר מזוקקים.

אני מקווה שניתן לך כיוון, אפילו חלקי, ואני פה כמובן אם תרצי להעמיק…

בתפילה להצלחתך והגשמתך בכל,

יראת