קטגוריה: דיכאון

יש לי נפש מאוד חלשה אני מפחדת כמעט מכל דבר בוכה כמעט מכל דבר קשה לי כמעט בכל צעד בחיים אני לא סיפרתי את זה לאפ אחד כי אני מתביישת בזה ממש וגם כי יכולים לנצל את זה ולדרוך עלי אבל מה אני יכולה לעשות? אני מרגישה שאינלי כוחות נפש...

אני בחורה בת 18, חרדית מבית טוב ולומדת בסמינר. אני מאותן בחורות שתמיד הסגנית תמצא על מה להעיר להן שלא עומד בתקנון, תמיד הייתי במרכז החברה, מלאת שמחה ואנרגיות,ותמיד גם..בחורים היו מתחילים איתי. השתדלתי להיות חזקה ובאמת רוב שנות הנעורים הצלחתי בזה,אבל לפני שנה הכרתי בחור גדול ממני שהתאהבנו אחד...

לימדו אותי שה הוא טוב.. וגם אם זה לא נראה לנו ככה.. והשאלה שלי היא כזאת.. אדם שעבר תופת.. ושאני אומר תופת אני מתכוון לאונס וחיים שהם אינם חיים... איך הוא יכול להאמין בה'? עם הוא מאמין בה' זה אומר שה' העביר אותו את הדרך הזאת.. ועם ה' העביר אותו...

ראית כל כך הרבה דברים בחיים שלי שאני רוצה לשכוח, יש לנו אינטרנט בבית חופשי ואני גלשתי עוד לפני שהבנתי מה שאני רואה. ראיתי סרטי עבה, אפילו היה לי קשר מסוים עם איזה בחור מאחת הישיבות הכי הכי נחשבות. אין לי את מי לשאול!, מה אני אמורה לעשות? איך אני...

אני בדיכאון עמוק אני כבר לא מחייכת כמה שנים בשנה האחרונה זה התעצם כי קראתי והתחדשו לי דברים על חיבוט הקבר ועל הדברים הנוראים הללו ומאז אני בחרדות כל הזמן אני בקושי יוצאת מהבית ולא עובדת ולא לומדת וההורים שלי חסרי אונים מולי עד לא מיזמן היה לי התקפות היסטריה...

אני רוצה להיות חזקה על מנת לתמוך בביתי והיא מבקשת זאת ממני ,אך אני עוטפת אותה בדאגה ועצות ובכך מזכירה לה שהיא חולה ,והיא אמרה לי שבפעמים קודמות היא התרחקה ממני בגלל זה ובמקום לקבל עזרה נפשית ממני היא הייתה לבד . מצד שני כולי בחרדה עצבות תסכול ותחילת דיכאון...

אני פחדן פחדן פחדן פחדן אני מפחד להיות אני גם כשהסביבה היא אחרת הפחד השתלט עליי אני מוצא את עצמי מפחד להגיד את דעותיי כי אני יודע שזה. לא מתאים פה אני מפחד שלא יואהבו אותי וזה לא שהמצב אחר עכשיו אין לי חברים לפרוק המשפחה שלי רחוקה מלדעת מה...

יצאתי עם כמה בחורים למטרת חתונה, ואני לא מרגישה רגש לאף אחד,בעבר היה בחור שמאוד אהבתי אז אני יודעת שאני יכולה להרגיש אבל כרגע גם אם לפי השכל זה מתאים אני לא מצליחה להרגיש שום דבר.. ואני מפחדת להתחתן עם מישהו כשאני לא מרגישה אליו דבר.. מה לעשות?

אני מרגישה כל כך בודדה. עם אנשים אבל לבד. אין בסוף כלום, כולנו לבד? בסוף יום אתה לבד, יש אפשרות אחרת?

אני נשואה ויש לי ילדים, ולאחרונה, התחלתי להבין שהורשתי להם "ירושה כבדה" - את הדכאון שלי, שכנראה יש בו גם מרכיב ביולוגי. אמא שלי הייתה בדיכאון חמור לאחר כל לידה ובכלל, וכמה שהיא ניסתה לא ממש הצליח לה לצאת מזה, כך שהילדות שלי הייתה... נו, צולעת מאד. די מהר הבנתי...