The Butterfly Button
מתקרבת לאלוקים ומקבלת מכה?!

שאלה מקטגוריה:

אני בת 23,באה ממשפחה חוזרת בתשובה,הייתי במסגרות חרדיות אבל איכשהוא החלום סוג של התנפץ כשהייתי שם.בינתייים בחיי הספקתי כבר להתחתן ולהתגרש ולגור יחד ללא חופה ידוע לי שזה חיים פיראטים ואני מכאיבה לריבונו של עולם כל יום.ואני אף פעם לא שלימה עם זה
השאלה שלי היא למה בכל פעם שאני מנסה להתקרב לקב"ה אני מקבלת מכה אחרי מכה?מעולם לא היה לי את מה שכולם מכנים "אורות"
למה לעומת אחרים שחוזרים בתשובה הם קודם מקבלים את הכלים להתמודד ואחר כך מקבלים נסיונות כמו שקוראים לזה ואצלי זה מלחמות ונסיונות מתחילת הדרך רק מעצם מחשבה והתעוררות?! למה אני עוברת את כל מה שאני עוברת בדרך קשה כל כך? מרגיש כאילו הקב"ה לא אוהב אותי

 

תשובה:

בס"ד

אור יקרה!

מבין השיטין של דברייך, עולה אמונה גדולה בבורא עולם. נראה שאת יודעת שהוא שם בכל צעד מצעדייך, את חשה את רצונו ואת התנהלותו אתך, ודברייך הכואבים מדברים אליו מתוך תחושת נוכחות ושייכות.

אז ראשית קבלי את הערכתי הגדולה לכך. אמונה חזקה כמו זו הניכרת מדברייך, אינה דבר מובן מאליו. גם אנשים שנולדו בסביבה דתית, עמלים ימים רבים להשיג מעלה זו שאת כבר השגת.

מעבר לכך, את מציגה מסכת חיים כואבת שעברת בעקבות רצונך להתקרב לבורא העולם. הנך רק בת 23 וכבר חווית נסיונות שלא היו מביישים אדם בא בימים. הצעדים שעשית מתוך רצון להתקרב לבורא העולם, ערכם לא יסולא בפז. הרבה יותר נוח היה "ללכת עם הזרם", ללכת בדרך הסלולה בה צועדת משפחתך וסביבתך, ללכת בדרך אליה חונכת, ולזרום עם החיים הנעימים של "להיות מקובלת ושייכת". תחת זאת חתרת אל חיפוש בלתי נלאה אחר האמת, ניסית בכל כוחותייך להיאחז במה שנראה לך נכון באותה עת, וזאת גם במחיר כואב של נתק עם סביבה מוכרת ואהובה. אין ספק כי צעדים אלו, מעבר לכך שהם מצביעים על אישיותך החזקה והאמיתית, מציבים אותך כבעלת זכויות גדולות מאד בישיבה של מעלה.

ואז הגיע המשבר הגדול. עולם שנראה לך אמיתי ואשר נתת בעבורו הכל, איכזב אותך. הנישואין הכושלים ו"החווייה החרדית" שחווית, ניפצו בעבורך אשליה של תום וטוהר אליהם נכספת והשתוקקת. אך טבעי הוא, שבמקרה כזה תחושי קושי להמשיך ולהחזיק באורח החיים המאכזב. היה אף צפוי כי תמרדי ותאמרי שבעקבות האכזבה, את "לוקחת רברס" וחוזרת לחיים הדומים לאלו שמהם באת. תחת זאת אני שומע בדברייך כי קשה לך עם זה שמגורייך עם החבר "מכאיבים לבורא עולם", וכי את מגדירה תקופה זו כ"חיים פיראטים". היש לך אהבה גדולה מזו לבורא העולם? למרות "הבעיטות" והנסיונות שחטפת, את עדיין דבקה בו וכמהה אליו, היש לך בעלת אמונה גדולה מזו?

אגלה לך סוד: גם לכאלו אשר נולדו דתיים או חרדים, ו"ינקו" את אורח החיים הדתי עם חלב אמם, ישנם רגעי משבר. החיים אינם קלים והקשיים צצים מכיוונים שונים. ישנם המתקשים מבחינה כלכלית, ישנם המתקשים מבחינה אמונית ויש המתקשים מבחינה חברתית. המכנה המשותף לכולם הוא הקושי להמשיך ולהאמין. הקושי להמשיך ולהתפלל מדי יום אל אבינו הרחום והחנון המשגיח על כל אחת ואחד מאיתנו בהשגחה פרטית, כאשר הצרות והקשיים מסביב רק מתגברים. זהו קושי אמיתי שרבים נתקלים בו. מנקודת מבטך נראה לך, כי רבים בסביבתך "רכשו כלים" להתמודד עם קשיים אלו, אך פעמים רבות "הכלים" הם רק מן השפה אל החוץ. החזות הדתית והאמונית ניכרת כלפי חוץ, אך בפנים נמצאת הנפש המתייסרת ומתחבטת יום יום בלבטים ובקשיים.

בפרשיות ניצבים-וילך, משה רבנו המצווה לפני מותו את עם ישראל להמשיך ולאחוז במסורת, מזהיר אותם כי תבוא תקופה של "הסתר פנים". תהיה זו תקופה שבה לא נראה את השכר והעונש במציאות, יהיה מצב של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ויראת השם תיחשב לדבר שפל. גדול הנביאים משתמש במילים קשות כלפי תקופה זו, ואף מזהיר כי יהיו בה תופעות של "אף, חמה וקצף גדול". דברים נוראים יתרחשו בעולם, בלי שייראה שיש לבורא העולם קשר לכך. הטובים יסבלו, הרעים יעלוזו, ולתופעות שליליות ובלתי-מוסריות תהיה עדנה. ואת כל המסכת הגדולה והכואבת הזאת, מסיים משה במילים הבאות: "הנסתרות לה' אלוקנו והנגלות לנו ולבנינו לעשות את כל דברי התורה הזאת". לאמור: השגחת ה' בעולם אינה מוטלת בספק, אך אנו כבני אדם איננו צריכים ואיננו יכולים להבין אותה. כל המוטל עלינו הוא, להמשיך בתמימות להאמין באלוקים ולקיים את דברי התורה הזאת. גם בעיתים בהם נראה שהכל רע, גם כאשר נראה כי דרישותיו של הקב"ה אינן צודקות ואינן הגיוניות לקיימן במצב הנוכחי, עלינו להמשיך עם התמימות וקיום התורה, וסוף הטוב לנצח.

אור יקרה, תקופת "הסתר הפנים" מכה בך כעת במלוא עוזה. את חווה אותה בכל העוצמה והקושי ונראה כי אין "אורות" באופק. אך זכרי כי הקב"ה מנסה רק את הטובים ואלו הקרובים אליו באמת. גדולי האומה החל מאברהם יצחק ויעקב וכלה בשופטים ובמלכים, חוו כולם נסיונות וקשיים. זהו חלק מהמסכת אותה צריך לעבור מי שקרוב אל ה', אך כאשר הוא מצליח ועומד בניסיון, שכרו הרבה מאד. את ההזדמנות הזו לעמוד בניסיון, לא כל אחד מקבל. ישנם כאלו שאלוקים אינו רוצה בהתעלותם, הם מקבלים "חיים יפים וטובים" ועוזבים את העולם בדיוק כפי שבאו. לעומת זאת, מי שה' באמת חפץ בו, הריהו שולח לו נסיונות ומצפה לעמידתו בהם כדי שיוכל לגדול ולהתעלות. לא סתם כתב שלמה המלך במשלי "אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן-יִרְצֶה" (משלי ג׳ – פסוק י״ב), הנסיונות הקשים מראים את קרבתך לאלוקים, ובעקבות אמונתך בו, כנראה לא בכדי…

מאחל לך שתחזיקי מעמד בניסיון העובר עלייך, המשיכי לצפות לאלוקים, ואין לי ספק כי הישועה במהרה בא תבוא. רק תזכרי לא לכבות את הגחלת, ולהשאיר פתח של תקווה כפיתחה של מחט, ופתח האולם במהרה ייפתח.

בהצלחה רבה

דניאל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגיש את קדושת השבת
כשהייתי צעיר, כל שבת היתה רוממות, וקדושה, והרגשתי ששבת זה משהו שאני מחובר אליו היטב, אבל מלפני כחצי שנה בערך, הפסקתי להרגיש את ה'שבת עדן הנפשות'. בהתחלה חשבתי שזה זמני,. אבל ככל שעבר הזמן התחלתי להרגיש שאני כבר לא מחובר לשבת קודש,. אני רוצה להרגיש חיבור עמוק לשבת,. אני רוצה...
הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה"אלא ש" הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של "ללכת לישון בזמן". אין אוכל לפני החג. האוכל...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן