דלג לתוכן
אני מגיעה ממשפחה שמתנגדת מאוד לפאה, כל חיי שמעתי שפאה זה חטא, ומבחינתי זה איסור חמור ומי שהולכת עם פאה תתן על כך את הדין בשמיים, מחטיאה וכו׳
מצד שני זה לא באמת איסור חמור אם כ"כ הרבה נשים יראות/נשות רבנים וכו׳ חובשות פאה, הרי מעולם לא היה ניתן היתר ללכת עם מכנס או עם גופיה כי זה אסור. נקודה. ואם פיאה זה דבר כ"כ מקובל בחלקים גדולים של הציבור אז זה לא באמת אסור… מה לעשות? רוצה לעבור לפיאה אבל לא רוצה להרגיש חוטאת….
שלום לך שואלת יקרה,
אשריך מה טוב חלקך שאת חותרת לאמת הצרופה.
השאלה שלך ייחודית לא רק בגלל הנושא, אלא גם בזכות האופן שבו את מנסחת את הסיום שלה: "לא רוצה להרגיש חוטאת". איזה ביטוי נפלא! את מרגישה את החטא, ורוצה למנוע מעצמך את ההרגשה. אשרייך.
ברור לך ולי שהאתר אקשיבה אינו פוסק הלכה.
אי לכך התשובה לשאלך אינה פסק הלכה!
התשובה היא ברור של העניין אתך, עם הידיעות שלי, הידיעות שלך, ולבסוף כמו בכל בחירה יהודית, ו"בחרת בחיים" שייך לאדם עצמו מול עצמו וקונו. את מחליטה כיצד תפעלי.
יש פוסקים רבים שהתירו לאשה נשואה ללבוש פאה, יותר ממאה ועשרים פוסקי הלכה בכל הדורות, מכל החוגים והעדות (תוכלי לראות בקישור המצורף http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/poskim.pdf ).
אין זו מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, כי יש מהאשכנזים שאוסרים לבישת פאה, ויש מהספרדים שמתירים. מה שמיוחד בפולמוס ההלכתי בנושא הפאה הוא האסמכתאות שיש לכל פוסק. כל פוסק מצדד לאסמכתאות הלכתיות, שיש בהם הצדקה טוטלית לרעיון ההלכתי שהוא מייצג.
אי לכך בפועל בנות ישראל נוהגות במנהג כיסוי הראש בדרך של מסורת.
רוב בנות ישראל ממשיכות דרך אימהותיהן וסבתותיהן. הן רואות בהליכה בעקבות האמהות דרך נכונה, ומקבלות על עצמן את ההלכה כפי שאימותיהן, קבלו על עצמן.
יש קבוצות שומרות מצוות, בעיקר חוזרות בתשובה שלא מקבלות את הכיסוי באמצעות פאה כפתרון הלכתי, מאחר והפאה דומה לשיער. הנימוקים שלהן לעיתים אישיים ונובעים מתחושה, ולעיתים הלכתיים ונובעים מברור הלכה.
מניסיוני עם נערות חוזרות בתשובה או מתחזקות, כחלק מתהליך קבלת עול מלכות שמים שלהן, באופן עמוק וטוטלי, רובן מתחברות אך ורק לכיסויי ראש שאינם פאה נוכרית, ולא תמיד מעניינת אותן גרסת הפסיקה.
אם תעמיקי בנושא עם אחד מבני המשפחה אביך או אחייך שנשותיהם מכסות ראש לא באמצעות פאה, תפגשי עין בעין את הפוסקים המצדדים לכל צד ורעיונם הטמיר.
אם כך מדוע הבלבול?
הבלבול נובע בעיקר בדורות האחרונים כשפאה התפתחה לכיסוי עם שיער טבעי ועם גזרות טבעיות כשיער ואורכים גדולים וכו'.
אני עדיין זוכרת את הפאות של אמא שלי לפני כארבעים שנה.
היו בארץ כמה גזרות כלליות של פאה. כמה צבעים קרובים לצבעי השיער הכלליים, ודוגמאות בודדות.
הפאה נראתה ממש ככובע העשוי משיער סינטטי.
היום הכל התפתח…. וזו מציאות שגררה פסקי הלכה נוספים, לאלה העקרוניים. כך שגם הפוסקים המצדדים לכיסוי ראש באמצעות פאה, מגבילים ומסייגים את המראה הכללי שלה.
בפועל נחזור אליך,
אינך רוצה להרגיש חוטאת.
נפלאה שכמותך!
עצתי לך לשתף אמא, אחות, גיסה משהיא מבנות המשפחה שתוכלי לשוחח אתה פתוח בנושא. וללבן את המחשבות, ולשקף את הרגשות.
השיחה הזו מאוד משמעותית עבורך לפני הכל למען הרגשותייך.
לו יצויר שתקבלי גיבוי מהמשפחה ללכת לפי דעת הפוסקים המתירים כיסוי ראש באמצעות פאה, תוקל עליך ההרגשה בבחירה, ולא תרגישי חוטאת.
מנגד, יתכן שבשיחה עם קרובת משפחה תגיעי למסקנה ששווה לך להמשיך את דרך המשפחה, ותתחברי מחדש לרעיון כיסוי הראש לא באמצעות פאה.
הכל בידיים שלך ובלב שלך,
מעריצה אותך מאוד,
עפר אני לרגלייך,
תקוה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
4 תגובות
משהו שדי מסקרן אותי-למה את רוצה דווקא עכשיו לעבור לפאה? אם נישאת ומן הסתם לאישך ולך היה ברור באיזה אופן תכסי את ראשך, למה את מרגישה צורך לשנות?
משהו שעוזר לי בהתמודדות למול צניעות וחברה בכלל: לאחרונה אני חושבת הרבה על כמה החיים הם ארעיים. כמה אנחנו בתוך סצנה של שחקנים, היו פה הרבה לפנינו ויהיו פה הרבה אחרינו. מסיבוב בבית קברות עתיק, קראתי בעניין את הכתוב על המצבות, היא הייתה בעלת חסד, היא הייתה יראת שמים והצניעות הייתה נר לרגליה, וכך חיו הרבה אנשים עם החלטות עם בחירות שלבסוף הייתה להן תכלית אחת-מה שנשאר בסוף. אני אישית גם גדלתי בבית שמאוד מתנגד לפאה. אני מרגישה שזה כל כך בנפשי ושמי שמצליחה לראות 'אמת' כמו לדוגמה חוזרות בתשובה שלא מתבלבלות מנורמות חברתיות של הציבור החרדי (ואני מעריצה שלהן!) הן מצליחות לראות את הדבר הפשוט מכל-ששיער לא מכסים בשיער. אני לא שופטת בזה ח"ו את ההולכות עם פאה אבל אני כן רואה אותן כשבויות של הנורמות החרדיות. (ולכל אחד בכל מגזר יש את הדברים שהוא שבוי בו. אני לא מוציאה את עצמי מהכלל).
האח הקטן שלי פעם בתמימות שאל אותי אם יש לי גרביים הוא ראה את הגרבי רגל (ואני הולכת ב"ה עם 50 דנייר…מדי פעם גם עם גרבי כותנה) ופתאום קלטתי שפה אני שבויה. רגל לא מכסים בצבע של רגל. אני עדיין עושה את זה לפעמים אבל האמת ברורה לי, פשוטה. עם אמת אין עניין להתווכח רק שלצערי/נו הרב, הנורמות שנכנסו בתקנונים של בית יעקב שבחלקן היו מועילות, היו גם בחלקן מנוגדות לאמת הפשוטה והטהורה.
תחשבי עליך, על התכלית, על ה'למה' אנחנו פה, מה יהיה כשנגיע לעולם הבא להיות עם כל אימהות האומה, מה יכתבו על המצבה שלנו, תבחרי מתוך 'בחירה' ומה שמאוד עוזר זה לפעמים לשבת ולדבר עם ה'. כי לדבר עם מישהו זה תמיד מוגבל ותמיד לאנשים יש גבול לכמה הם יכולים לעזור לך לגעת באמת אבל כשמקשיבים לאמת הפנימית מתוך שיחה פשוטה עם ה', הוא פשוט שולח תשובות. בדוק.
בהצלחה
שואלת יקרה וחביבה, את כנראה לא מודעת שיש מסע פרסומת אדיר נגד פאה. ספרים, חוברות, עלונים, מה לא. מכל הבא ליד. משקיעים בזה מליוני שקלים, כבר עשרות שנים, למרות שזה לא ממש עוזר ורוב הנשים בציבור החרדי הולכות עם פאה, זה בכל זאת משפיע על הנשים בשולי החברה: חוזרות בתשובה, מתחזקות, ספרדיות תמימות, וכאלה שפשוט לא יודעות לקרוא….
ברשת האינטרנט את יכולה למצוא בחיפוש פשוט הרבה חומר לקרוא, ואת תראי בעצמך שכל מה ששמעת וקראת עד היום, פשוט לא נכון. הרבה רמאויות, הטעיות, המצאות בשם רבנים,
אומרים שספרדים אוסרים ואשכנזים מתירים, טעות. יש יותר מ30 רבנים ספרדיים שמתירים. ביניהם הרב שלום משאש, שהיה מגדולי הדור שנפטר לא מזמן, רבה של העדה המרוקאית שהיא המגזר הגדול ביותר בציבור הספרדי.
אומרים שהתירו רק פאות "קש", טעות. מסתכלים על הפאה של הסבתא, שלא עברה חפיפה במשך 50 שנה… כל אחת יודעת, שפאה שלא עוברת חפיפה במשך כמה חודשים, הופכת לקש, ובוודאי פאה ששכבה על הראש במשך עשרות שנים ללא חפיפה. אבל אם תסתכלי בספרים, שו"תים וכאלה, את תראי בעצמך שכל הפוסקים דיברו על פאה יפיפיה, שנראית ממש כמו שיער, אף אחד לא דיבר על "קש", ואפילו בגמרא ובראשונים זה מוזכר בתור תכשיט.
אומרים שצניעות זה כיעור, טעות. מותר לאשה להתייפות כמה שהיא רוצה, ובלבד שזה יהיה בגדרי הצניעות. מה הם גדרי הצניעות? לכסות את כל מה שצריך לכסות, ולא לבלוט ולהיות יוצאת דופן… פאה למרות שהיא מוסיפה יופי, היא מותרת כי השיער מכוסה תמיד. אם הפאה מגיעה עד אמצע הגב, היא אסורה כי זה מאוד בולט. זהו, כללים ברורים ופשוטים…
נשים רבות מתבלבלות מכל החומר הפרסומי, וחושבות בטעות שמצווה גדולה להיות מכוערת, וללבוש בגדים כהים ופשוטים שנראים כמו אוהל גדול, אבל מה יוצא מזה? הן עצובות ומדוכדכות מהמראה שלהן, הבעל גם הוא לא מרוצה ופוזל לצדדים, שלום הבית מתערער…
אין אשה אלא ליופי, אמרו חז"ל, ויש המון מקורות שמדברים על כמה האשה צריכה להיות נאה וחסודה ולהתלבש בטוב טעם. אל תכניסי לראשך שטויות שמתפרסמות בציבור. העיקר זה להיות צנועה, לכסות הכל, לכסות את הברכיים ולא ללכת עם חצאית מיני, לכסות את כל השערות , ולא ללכת עם פאות ארוכות מאוד שמושכות תשומת לב.
הקב"ה לא אומר לנו לסבול בעולם הזה – אלא להנות בעולם הזה לפי הכללים שהוא קבע. אל תקשיבי לכל מיני נשים ממורמרות ועצובות שהחליטו להיות מכוערות ורוצות לכפות זאת על כל הנשים החרדיות.
דוגמא קלה לכל מה שכתבתי, זאת המגיבה בשם תמר. הרי בתשובה שיש באתר, נאמר במפורש שיש הרבה מאוד פוסקים שמתירים פאה. מה כותבת על זה המגיבה? "אלה שהולכות עם פאה הן שבויות של נורמות בציבור החרדי…" ועוד: "דבר פשוט, שיער לא מכסים בשיער"… הלו, את מבינה יותר טוב מכל גדולי עולם שהתירו פאה, וקבעו שאפשר לכסות שיער בשיער? את פוסקת הלכות? אלה שהולכות עם פאה הולכות לפי הרבנים שלהן, הן לא שבויות של שום דבר!
במסווה של קדושה ויראת שמים, המגיבה מזלזלת בכל גדולי הדור… פשוט חבל.
היא דיברה גם על גרביים. לפי רוב הפוסקים המקובלים, גרביים הם רק "מנהג" ולא חיוב מעיקר הדין, כי כך פסק המשנה ברורה. במקום שלא הולכים עם גרביים, לא צריך גרביים בכלל (ראי ספר מעדני שלמה מהרב שלמה זלמן אויערבאך. ראי ספר ילקוט יוסף בהערה, שמעיקר הדין לא צריך גרביים). במקום שהולכים עם גרביים בצבע רגל, אז ההלכה כפי המנהג. אם זה שקוף, וכך הולכות כולן, אז גם בזה ההלכה כפי המנהג, כי האיסור הוא רק להיות יוצאת דופן, ובאופן עקרוני מותר גם ללכת בלי גרביים בכלל, והעיקר שהברכיים תהיינה מכוסות.
מדברים הרבה על ה"אמהות", האמהות הקדושות היו נראות אחרת לגמרי מהיום… לא חצאית ולא חולצה, לא נעלי עקב ולא שום דבר שמזכיר את פריטי הלבוש בימינו. אנחנו כל כך שונות מהאמהות, למה נזכרים באמהות פתאום כשמדברים על כיסוי ראש?
והאם אנחנו צריכות להתלבש כמו האמהות, שחיו בארצות ערב והתלבשו בהתאם?
מותר לך להתלבש יפה, מותר לך לכסות את הראש בפאה, ותהיי שלימה עם עצמך, כי זה מותר ואין שום בעיה עם זה, ובשמים לא יתבעו אותך על זה, אבל כן יתבעו ממך את הצניעות הפשוטה, לא להסתובב יותר מדי בחוץ, אלא רק לפי הצורך, "כל כבודה בת מלך – פנימה".
בהצלחה!
בס"ד
שלום רב לשואלת
צריך לזכור (כפי שכתבה העונה) שפאה ארוכה או מושכת את העין אסורה גם לשיטתם של המתירים פאות קש וכיוצא בזה
במקרים רבים, אדם בתוך תוכו יודע את האמת, ולפעמים היא כואבת, היינו לא כפי שנוח לו,
אם תשבי עם עצמך ותחשבי על הניסוח שנסחת "אבל לא רוצה להרגיש חוטאת", תראי שאת בעצם יודעת את האמת, אבל בכל זאת קשה לך להתגבר על
היצר ואת מחפשת עצה כיצד לעשות נגד האמת אבל בכל זאת להרגיש טוב, ואז את אומרת לעצמך כל כך הרבה נשים לא טועות,
דעי לך שלכל הנשים האלה (היינו שעושות באיסור – בלי להכנס להגדרות) יש יצר הרע כמו שלך
דעי לך גם שגדולי הדור יש מעט, ואנשים צדיקים יש קצת יותר, ואנשים רגילים עוד יותר, ופורקי עול – הכי הרבה, תראי כמה חילונים יש וכמה שומרי תורה ומצוות, האם בגלל שבעוה"ר יש הרבה מחללי שבת נאמר שח"ו אולי הם צודקים ?, האם בגלל שנשים רבות (כולל נשות אברכים חשובים) חובשות פאה יפהפיה (ובעלם הצדיק אפילו ראש ישיבה אינו יכול עליהם) סימן שזה מותר, הרי ההלכה אינה נקבעת לפי כמות הפושעים
ולגברת אהובה – אחר המחילה – "חוזרות בתשובה ומתחזקות … וספרדיות תמימות וכלה שפשוט לא יודעות לקרוא", ניסוח זול ומתנשא, דוווקא אלו, הן היחידות שהיצר הרע אינו "מסובב אותם על האצבע", היחידות שלא מפחדות מה תאמר החברה או איך אני אראה בחתונה, כיוון שהם היחידות שזרקו את כל מה שהורגלו אליו והחלו להביט לאמת בפנים!!!, הרי גבר מצווה ולא תתורו, ומי שמתלבשת יפה בחוץ (גם אם 1000 פוסקים יתירו לה, שהרי הם לא רואים מה היא עושה בפועל עם פסק ההלכה שלהם) הרי בוודאי ובוודאי רוצה שיסתכלו, ולא רק נשים … צריך להיות מעשיים, גבר שלא מתלהב מיופי של אישה הוא לא צדיק – הוא חולה נפש!!! כך נברא הגבר, ומצד שני כל המסתכל באצבע קטנה של אישה … כאילו מסתכל… והוא לא ינקה מדינה של גיהנום, ולכן גבר צריך להשפיל את עיניו בפרט כאשר הוא הולך ברחובות המטונפים בחוסר צניעות, והרי ברור לכל דעת שככל שהנשים ברחוב יפות ומושכות (סליחה על המלה שנאמרה כדי שדברי יובנו היטב) כך קשה לגברים יותר לשמור על העיניים, על המחשבה ועל קדושת הברית ורבים מהם נכשלים בכך, (וגם מיליון דפי גמרא של הבעל ראש הישיבה והילדים הצדיקים לא יצילו אותם מלתת את הדין כיצד הכשילו את עם ישראל). אני בטוח שנשים אלו יודעות בסתר ליבן היכן האמת, אבל כידוע שלאשה קשה מאוד לוותר על היופי, וכן קשה לא פחות ללכת נגד הזרם, מה יגידו לה חזרת בתשובה פתאום ?! (הלוואי!!!), אבל מסתבר שזו העבודה המוטלת על האשה, אשה אמיתית לפי התורה צריכה להיות יפהפיה לבעלה (ולא לבושה סחבות בבית כפי שרבות עושות בשונרן את המלבושים היפים והמגרים לרה"ר…) וזו אינם נחלתן של "חוזרות בתשובה ומתחזקות ספרדיות תמימות שאינן יודעות לקרוא … אלא של כל מי שרוצה לעשות רצון ה' באמת ואכפת לה מאחריתה.
תזכו למצוות
דוד
לשואלת היקרה, שלום וברכה.
קיים בלבול רב בנושא הזה, והמון אינפורמציה שגויה מודפסת בעלונים וספרים וחוברות, והרצאות ביוטיוב, כך שמאוד קשה לדעת את האמת – כי למי יש כח לפתוח ספרי שו"ת עתיקים ולהתעמק בתשובות הפוסקים.
וזאת הסיבה שאת מרגישה "חוטאת" – כתוצאה מכל מסע הפרסום נגד חבישת פאה. דעתם של הפוסקים המתירים מועלמת ומושתקת, ואף מסולפת בעליל. מה תעשה הבת ולא תרגיש חוטאת, כשאין מי שמתיר?
המסר המועבר במדיה התעמולתית הוא "אלה שלובשות פאה, עושות ככה בגלל הלחץ החברתי למרות שזה אסור, גם רבניות שחובשות פאה עושות זאת נגד רצון בעליהן…"
חלק מהם מדקלמים סיסמאות כמו "לספרדיות אסור ולאשכנזיות מותר…" כאשר הפוסק הראשון שהתיר פאה היה ספרדי, ומשפחתו גלתה בגירוש ספרד לאיטליה (הגאון רבי יהושע בועז, בעל ה'שלטי גיבורים').
אם את רוצה לדעת מה האמת? האמת היא שיש עשרות רבות של גדולי עולם שהתירו חבישת פאה, החל מלפני 500 שנה ועד ימינו אנו. והם לא התירו פאות "קש" אלא פאות העשויות משיער אמיתי ונראות כמו שיער, כך עולה מעיון בכל ספרי המתירים והאוסרים גם יחד מלפני חמש מאות שנה…
הסיבה שהאוסרים אסרו היתה בגלל שהפאה נראית כמו שיער רגיל, והרואה יטעה ויחשוב שאותה אשה איננה מכסה את הראש!
כמו כן במצרים נמצאה מערת קבורה ובה פריטי לבוש עתיקים מלפני 3400 שנה, ביניהם גם פאה נכרית, היא כיום מוצגת במוזיאון באיטליה, ואיך נראית פאה מלפני כל כך הרבה שנים? (אלפי שנים!!) נראית בדיוק כמו שיער טבעי אמיתי!
זה נכון, שפאה ארוכה מהרגיל וחריגה, אסורה משום חוסר צניעות. אבל זהו דבר דינמי ומשתנה לפי הזמן ולפי המקום. במקום בו נשים רבות לובשות פאה באורך מסויים, והוא הפך לנדוש, כבר אין בו אלמנט של חוסר צניעות.
בפאה יפהפיה אין שמץ של איסור, כי ביהדות אין מושג כזה שבגד יפה אסור בגלל שהוא יפה, ואין מושג כזה שלאשה אסור להיות יפה. אסור לה להתבלט בבגדים חריגים, אבל בהחלט מותר לה להתייפות!
כאשר הקב"ה ציווה על הגברים "ולא תתורו", הוא לא התכוון שהגברים ידאגו שכל הנשים ברחוב יהיו מכוערות, וכך לא יהיו להן הרהורים… הוא התכוון שיהיו נשים יפות, והגברים יכבשו את היצר ולא יסתכלו!
וזה מפורש בחז"ל: בתענית דף כ"ג, מסופר על אשתו הצדיקה של אבא חלקיה (שירדו גשמים בזכותה), והיא יצאה לקראתו מקושטת, עד לפתח העיר, כדי ללוותו לביתו. החכמים תמהו: הכיצד? הרי היא מכשילה אותנו? לימד אותם אבא חלקיה: כך צריך לעשות, כדי שלא אתן עיני באחרות, אלא בה…
וכן במקומות אין ספור בחז"ל מובא שהנשים התקשטו ברשות הרבים, ויש על זה פרק שלם – במה אשה יוצאה (מסכת שבת). היה להן גם קישוט גדול ובולט – "עיר של זהב". ומעולם לא מצינו בחז"ל שאסרו זאת.