שלום וברכה, וחודש טוב.
הרגשתי את הכאב העולה מכל שורה, וברשותך נעשה סדר בין הדברים, מאחר שעלו נושאים רבים.
נתחיל בסוגיית השידוכים.
אין ספק שתקופת השידוכים היא מאתגרת. האתגר בה מתעצם כשהחברות כבר על עלו על קרון הרכבת, דוהרות בחייהן, ואת ‘תקועה’ עדיין ברציף. נכון שאפשר לפזר הרבה דיבורי אמונה, אבל אמונה היא עבודה, וזה קשה כששום דבר לא מתקדם באופן הנראה לעין.
למרות זאת, יהיו כאלו שיתארו את חווית ההמתנה כמשהו חיובי ומקסים, ואחרות כמשהו קשה ומתיש. במה ההבל? לרוב באדם עצמו ובהרגשתו האישית. האם הוא מגיע לתקופת השידוכים מוכן, יודע מה משמעות התקופה, ומסוגל לנצל אותה כראוי.
אין לך מושג כמה זמן תעמדי בצומת הדרכים הזו. האם שווה לך להעביר משקל מרגל לרגל, ולהרגיש בעמדת המתנה, או שאולי את מסוגלת למרות הכאב למצות את הזמן והימים? אולי לנצל את הזמן לרכישת מקצוע, ללמוד קורס חוויתי, למציאת חברות נוספות וחדשות? הרי את ממילא נמצאת בנקודת זמן זו, לפחות תרוויחי ממנה ‘שכר לימוד’. תלמדי יותר להכיר את עצמך, את אופייך. תכיני לבעלך אשה טובה יותר.
את מרגישה כמו עלה שאף אחד לא צריך. אולי תיזמי משהו שיתן לך חשיבות בעיני עצמך, וישנה את ההרגשה שלך? הנישואין לא יהפכו אותך לשווה. לא ישנו אותך לחשובה. רק את תכלי להפוך את ההרגשה, בעזרת עבודה מבפנים. שבי עם עצמך ותחשבי מה יכול לייצב אותך יותר, לתת לך תחושת שיכות בעולם, לטעת בך הרגשת חשיבות וחיוניות.
תרשי לי להזכיר לך, ככה בקטנה, שנישואין זה לא ערובה לאושר. לא כל נשואה היא מאושרת, ולא כל מאושרת היא נשואה. אושר זו מידה, בדיוק כמו קנאה. היא דורשת עבודה עד שהופכת לקניין. זו ההזדמנות שלך, וזה השמן שלך להשקיע בכך, כדי שבאמת תוכלי להגיע לנישואין מאושרת, ומשם רק להמריא, בע”ה.
נכן שהתחושה, בהיעדר הצעות קונקרטיות, היא לא קלה. מצד שני – את זקוקה רק לאחד. אדם אחד אליו תינשאי. חשוב לזכור שאין מושג של שכחה אצל הקב”ה. גם אם את לא מוכרת, גם אם ההורים לא מספיק פעילים בנוגע לשידוכייך – הקב”ה זוכר שאת ממתינה להקים את ביתך, וזה יקרה בע”ה.
איזו השתדלות את כן את יכולה לעשות, בינתיים, מלבד להתפלל?
לפני הכל – לחשוב איך את יכולה להנגיש את עצמך לשדכנים פוטנציאליים. זה קצת בעייתי, מאחר ועמדתך כלפיהם חשדנית ושלילית. אין לי מושג למה, אבל כך את רואה את עולם השדכנים. במבט כל כך עוין, קשה לגשת להצעות, גם אם הן רלוונטיות, וחבל. יש כל כך הרבה שדכנים מעולים. אינך צריכה להמתין לשיחות של אמא שלך. את בגיל שיכולה להתקשר בעצמך לשדכנית, להציג את עצמך, ולתאר מה את מחפשת (חשוב להיות ריאלים, ולא לחפש את המושלם שלא נברא. זה רק במאמר מוסגר).
מעבר לעולם השדכנים, כל אדם, כמעט, יכול להיות שדכן פוטנציאלי. שידוכים רבים נעשים ע”י חברות מהלימודים/ מהעבודה, שכנים, קרובי משפחה, או סתם ממשקים. את יכולה להזכיר את קיומך מדי פעם לקרובות משפחה או חברות. לא באופן מביך, אבל כן באופן מייצג. לפעמים צריך רק להסב את תשומת הלב לכך.
אני חייבת להתייחס לעוד נקודה, אותה הבלעת בין המילים: הביקורת אותה את סופגת מאבא שלך.
אני לא מכירה אותך, ואני לא יכולה לשמוע את תגובותיך, לכן אני רק מניחה כאן שאלות שיהוו בעבורך חומר למחשבה:
האם הדמות הגברית שבבית (האב), שממנה את סופגת ביקורת, לא מקשה עלייך בהחלטה להנשא? האם את לא חוששת שבעלך ינהג באותו האופן? האם את מצליחה לערוך הפרדה ברורה בין אביך לבחור איתו את נפגשת?
יתרה מכך, האם את מצליחה להפריד בין הביקורת שאת סופגת מאביך, לבין האישיות והיכולות שלך? האם את יודעת להחמיא לעצמך על מה שכן קיים בך? להעריך את עצמך על כך? לקחת את דבריו של אביך ולהניח אותם במקום הראוי והצדדי שלהם?
דברים אלו יוכלו להיטיב עמך, ללא קשר לנישואין, ובוודאי שגם לאחריהן. ככל שתלמדי להעריך את עצמך ביחס לכוחות וליכולות שלך, בלי קשר לנתונים החיצוניים- יקל עלייך לעבור את התקופה בקלות, להבנות ממנה, ולהפוך אותה למקפצה בעבורך לחיים טובים יותר
בהצלחה רבתי,
תמי
tammy171986@gmail.com
דלג לתוכן
5 תגובות
תשובה חזקה!
תודה גם בשמי.:)
הרגשתי כאילו השורות נכתבו על ידי. אחד על אחד . הכל כולל הכל !!!!!!!
אני כל כך מבינה לליבך …
היי, אני לא יודעת אם יצא לך לראות את התשובה שלי..אני מקווה שזה יעזור לבנות אחרות.
קודם כל, תדעי לך שאת לא לבד, יש כל כך הרבה בנות שלא יודעות איך לגשת לעולם השידוכים, איך להשיג פגישות עם בחורים, גם אין להן אנשים שיבררו בשבילהן על הבחור. בסמינר מלמדים אותך הכל על שידוכים אבל את הדבר הכי בסיסי של איך לגשת לזה? איך להתחיל למצוא פגישות? קצת מפספסים. מה אני אגיד לך? ברוך ה’ גם על זה. כל מה שקורה זה הכל לטובה גם אם זה כואב לך. את לא רואה את כל התמונה, וזה בסדר גם לבכות ולהתמרמר קצת על החיים שלמה דווקא אני נמצאת במצב הזה, מה עשיתי לא בסדר? אבל תזכרי שאבא אוהב אותך ורוצה את הכי טוב בשבילך כי את הבת שלו! גם אם את לא מעריכה מספיק, גם שאת טועה, עדיין הוא רוצה בטובתך. אז ברוך ה’ אין לך שדכנית, ואין לך מי שמברר בשבילך וגם המשפחה לא עוזרת לך ולא מבינה בזה, אבל ויש אבל גדול, יש לך קודם כל את אבא שבשמיים את אלוקים, הוא השדכן הכי טוב בעולם, הוא מכיר אותך הכי טוב ויודע מתי הכי נכון לך להתחתן ועם מי, ולא רק זה יש לך גם את עצמך וזה גם הכי טוב. את לא צריכה לחכות לאנשים שיעשו בשבילך את העבודה, את יכולה גם לבד. אל תחכי שיעשו בשבילך, תקומי ותעשי לעצמך, צריך גם השתדלות. אני מבינה שקשה להאמין בשדכניות ובצדק את רק אומרת להן שם ושם משפחה והן כבר אומרות לך “יש לי מישהו בשבילך” שלא נדבר על השקרים, על אותן בנות שמעניין אותן רק הכסף שלך, אבל מזה אין לך מה לדאוג ולמה? כי יש לך את ה’ והוא איתך תמיד ובעזרתו את תקבלי שדכנית טובה שתעזור לך למצוא את הבחור בשבילך. מה שתחשבי שה’ יכול לתת לך זה מה שתקבלי, כמובן שצריך גם תפילות. אז עכשיו תתפסי בשתי ידיים את העלה שנדף ברוח, תתפללי ותבכי לאלוקים שיעזור לך למצוא את השליחה שנכונה בשבילך וזהו תאמיני שתקבלי את הכי טוב, תתקשרי לשדכנית שנראת לך נורמלית מה שנקרא חח, אל תדאגי ה’ כבר יכוון אותך אלייה, תגידי לה בדיוק מי את ומה את מחפשת בבחור וזהו תחפרי לה כמה שצריך עד שהיא תמצא לך מישהו, תבקשי מספרים עליו. אל תתביישי, תבקשי מהמורה שלך מסמינר לברר או מאמא של חברה, מכל בן אדם מקצועי שנראה לך שיודע לעשות בירור ותמצאי את הבחור שנכון בשבילך בעזרת ה’. עכשיו עוד דבר, תפסיקי פשוט תפסיקי להשוות את עצמך לבנות אחרות, הדשא של השכן לא ירוק יותר! לא כל הנוצץ זהב. אז נכון כולן מסביבך התחתנו עם ילדים נראות מאושרות אבל את לא יודעת מה באמת קורה אצלהן בבית, את לא יודעת מה עובר עליהן ביום יום ועם מה הן מתמודדות. אני אישית מכירה מישהי ממשפחה טובה, עם מעמד, כסף, הכל ההורים נותנים לה ויותר מזה היא קיבלה יופי מאלוקים וגם אופי באמת זה נראה שיש לה הכל בצורה הכי טובה ובאמת יש לה, והיא יצא לשידוך עם בחור ממשפחה נחשבת שגם לא חוסר לו כלום ולהגיד לך שהיא מאושרת? אני לא יכולה להגיד לך, אין אהבה בינהם ומי שרואה טוב רואה שהיא לבד בתוך כל הקשר בינהם, היא לא רצתה את הבחור והכריחו אותה להתחתן..אז באמת שאין מה לקנא באנשים אחרים, את לא רוצה את החיים שלהם, מה שקיבלת מאלוקים זה הכי טוב בשבילך. וקצת פרופורציות החיים הם לא רק להתחתן או למוות, בסופו של דבר הגענו לכאן כדי לתקן את עצמו. לפני החתונה ולפני הכל, אנחנו רוצים להיות מאושרים בחיים, לדעת שאחרי 120 שנה חיינו את החיים בצורה הטובה ביותר, שפעלנו נכון ובעיקר להרגיש סיפוק.
אז צדיקה שלי, תורידי לחץ תשחררי מהמרדף אחרי הרצון להתחתן כבר, תתני לאלוקים לעשות את העבודה, תלמדי גם להגיד תודה על מה שקשה לך והכי חשוב תדברי עם אלוקים, תסבירי לו בדיוק מה את מרגישה, מה היית רוצה, תבקשי ממנו שיעזור לך, אל תעשי איתו תנאים וזהו לכי עכשיו לפנק את עצמך כי מגיע לך, תעשי רגע משהו טוב בשביל עצמך.
תגובה מחזקת מאוווד תודה רבה!!
אני גם מזדהה