The Butterfly Button
מתוסכלת ומותשת משידוכים

שאלה מקטגוריה:

שלום,קודם כל רציתי להודות לכם באמת על כל מגוון התשובות שניתנות כאן בכל תחומי החיים, התשובות נכתבות ומנוסחות ממש ברורה ומחזקת ופשוט לקרוא את התשובות בשקיקה.. כאילו דיברו אליי.. אז באמת המענה שלכם כל כך עוזר ומרגיע לפעמים.. כי הוא נותן לך את מה שרצית פשוט לשמוע.. הכלה ואמפתיה לבעיה שלך וייעוץ בונה ונעים..
ואחרי כל ההקדמה וההודאה לצוות הנפלא.. חח.. אגש לשאלה שלי שכבר תקופה לא קצרה מעסיקה ומציקה ליי.. ובכן אני בחורה בת 22, (עודמעט 23) שנמצאת בשידוכים מגיל 20 בערך.. שהתחלתי אז לצאת.. ויצא לי לצאת כבר עם לא מעט בחורים.. ואני מנסה כל הזמן לעודד את עצמי שזה בסדר וזמני.. וכל אחד מקרב אותי אל האחד האמיתי.. ובאמת שמשתדלת להתחזק ולהמשיך להתפלל ולקוות אל השם שיודע מה הוא עושה איתי ומשגיח עליי.. מנסה בכל כוחי לא להתייאש ולהמשיך להאמין בענין הזה של השידוכים.. אבל קשה לי מאדד.. כי כמה כבר הלב שלי יכול לצפות מחדש ולהתאכזב מחדש… ודווקא בפעמים שאני הייתי מעונינת להמשיך וכבר התעוררה בי תקווה והתלהבתי .. דווקא אז ה”לא” הגיע מהצד השני.. וזה קרה לא פעם ולא פעמיים.. אבל ברוך השם שהתשובה הגיעה ישר אחרי הפגישה הראשונה.. ככה שתודה לאל לא היה לי זמן לזכור אותם.. ושכחתי מהם.. אהל עם כל זה אני מתחילה להרגיש דכדוך מהשידוכים ושכבר אינלי חשק לצאת ולצפות.. פשוט אין לי כוחות לזה.. נמאס לי שוב לעבור את אותו לופ עם עוד בחור ועוד בחור…. זה מתיש אותי נפשיתת… מפחדת כבר להגיע באפיסת כוחות לאחד שבאמת מיועד עבורי… כי כבר מרגישה שהלב שלי מחסן.. והלב שלי אנושי הרי בשר ודם.. שכל פעם שיש הצעה שוב הלב מתחיל לצפות ולהתרגש ולקוות.. אבל כמה אפשר.. השם יעעזור לי.. כבר הגעתי למצב שאינלי כח לברר כל כך.. רק שומעת פרטים כללים. לצאת ידי חובה.. ויוצאת בפועל בשביל לבדוק.. מצד שני הדבר הזה מעייף אותי נוראא… כל פגישה מצריכה ממני הרבה כוחות נפש.. אבל שלא אשמע רק מתלוננת אני באמת מודה להשם שכל הפגישות שהיו לי עד עכשיו הסתיימו אחרי פגישה אחת ולא יותר.. שזה חסך לי המון עוגמת נפש מיותרת.. חוץ מאחד שזה נחתך בפגישה שניה..
אז שורה תחתונה אני שואלת באמת בכאב ומחוסר כוחות כבר.. מה אפשר לעשות במצב הזה כמו שלי?? שעם כל הרצון הטוב.. שהוא פשוט למצוא את זיווגי הפשוט בדרך פשוטה.. זה מה שבסה”כ ביקשתי.. ןבפועל כל כך קשה למצוא אותו… מתוסכלת ממשש.. (שלא להוסיף על כל זה שמרבית מחברותיי לסמינר נשואות כבר ב”ה פלוס ילד.. דבר שמוסיף תסכול על כל העניין..)
מקווה שהצלחתם להבין בין כל המילים את הרגשתי וכוונתי בענין..
תודה רבה מראש על המענה! אתם מחיים נפשות ממש! 🙂

תשובה:

שואלת יקרה כל כך:)

אילו מילים אוכל לשלוח אליך, יקרה, כאלה שבאמת יהוו מגדלור לגעגועיך. קו חוף לאינסוף תוחלת לב.

ההמתנה הזו. שאין אתנו נביא שיבוא ויאמר באיזה רגע בדיוק היא תגיע אל קיצה, אל אותו רגע נכסף ועלום.

את הולכת בדרך למשאת נפשך. רואה אנשים שהתחילו את הדרך איתך או אחריך וכבר נמצאים בנקודה אליה את שואפת להגיע ואין אתך איש יודע עד מה שיאמר לך- “את יודעת יקירתי, בעוד שנה מעכשיו, כבר תהיי נשואה..”

ההיעלם. חוסר הודאות. הערפל.

והדרך..

אינסוף של אנרגיות. של צפיה והתרסקות. פעם אחר פעם אחר פעם. מה באמת יכול לתת את הכח? את האמונה שזה יבוא? והאם בשקט בשקט את יכולה לשמוע את השאלה המהדהדת בהחבא, כי אסור לומר אותה בקול- האם, בכלל זה יבוא?

ובכן אהובה.

אינני יכולה לשלוח מילים שתוכלנה להכיל את כל גודלו ומשקלו של מסע הגעגועים הזה.

אינני ראויה לכמת ולקמט את הדבר הנשגב הזה לשורות מחשב או לכל דבר שהוא.

אני מסוגלת לקרוא על שירת הגעגוע של זוג הציפורים בסיפוריו של ר’ נחמן מברסלב ולחוש מתוך הכתב ומתוך ספר חיי עד כמה כואב וקדוש הוא אותו געגוע ועד כמה נעלם הוא ממגע יד אדם ומחשבותיו.

עם זאת,

דבר אחד בו ברור מאוד.

יש לו, למסע הזה, תכלית ומטרה ברורים. עם דרך ממוקדת. עם כוונת מכוון.

יש סיבה להמתנה הזו. היא לא ריקה. היא לא זמן מת.

המסע הזה, עם החלל הריק שבו, הוא חלל עם תוכן. תוכן שנבנה בך מעצם ה”כלום” שבו. מעצם היותך ממתינה.

הערפל-

לא בכדי נגלה מתוכו האלוקים. לא בכדי נסעו בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלי זמנים ברורים. בלי לדעת מתי. עד מתי ואם.

היכולת שלהם להיות לעם נבחר נולדה מהמקום הזה בו למדו לנשום אל חוסר הודאות ואל האמונה.

הימים האלו, העוברים עליך- אינם מותירים אותך אותה האחת שהיית בטרם עברו עליך. עומקים חדשים מתפתחים בך, עד ליעוד שנועדת לו. כלי מזומן להמשך חייך. לתפקיד שקבלת עלי אדמות.

בדיוק כמו געגועי האמהות לצאצאים. כמו נסיונות האבות בטרם נחלו מנוחה. הדרך בנתה את הכוחות של אבות האומה והאומה כולה לאורך שנים ארוכות ועתירות התמודדות, הפכה את העם שלנו להיות מה שהוא. עם הכוחות המופלאים והבלתי נתפסים שלו.

ואיתך. כחלק ממנו.

ובדרך,

במסע הזה, בנקודה בה את עומדת בערפל מול עצמך, מול הבורא, בתהליך ההתהוות הזה. ההכנה אל הטוב- זה הזמן להטות אוזן להקשיב.

מהם הקולות שעולים מתוכך?

האם את חשה ראויה לאהבה? ראויה לטוב שיבוא? האם את מאמינה שהשם הטוב יכול להזמין אל חייך טוב שאפילו לא ידעת לחלום עליו? האם את מאמינה שזה יבוא? האם את רוצה בזה? אולי יש לו פחד סמוי שם בפנים? שרוצה אבל גם חושש?

ולכל שאלה, יש תשובה אמיתית, שהיא שלך, בתוכך. את יכולה להקשיב פנימה-

לשמוע בסבלנות את השאלות. להבין לליבך. להאמין בו. לחבק ולחזק אותו עד שיחוש ראוי ושלם מבפנים. שהשם רוצה טוב עבורו. שהטוב הזה יבוא.

עד שיחוש שלם עם הרצון שלו שלם עם עצמו. או אז- ההשתקפות של השלמות הזו, הפנימית- תאיר ותזרח גם במציאות.

כברת הדרך העמוקה הזו עם עצמך, תקדם, יותר מן הכל את ההתבהרות החיצונית. תגלה סוף סוף את קצהו של החוף אבל גם הדרך אליו תרגיש שלמה ובטוחה יותר.

אתך בתפילה לשמחת לבך, בקרוב ממש ומתוך שלווה פנימית ובחירה,

מאמינה אתך ביחד ויודעת שיבוא,

אל על פי שהתמהמה מעט.

בכל זאת, בקרוב, יבוא.

באהבה רבה,

דקלה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני ספרדיה והוא בחור חסיד זה יכול לקרות ביננו?
אני בקשר עם בחור חסיד ואני בחורה ספרדיה מכירים ועכשיו מדברים על חתונה כן כיף לנו כן שומרים עלינו אבל מהצד שלי אני מפחדת ולכן לקחנו הפסקה של חודש לא מדברים אני לא יודעת מה לעשות אני מפחדת לאבד אותו מצד אחד מצד שני זה לשנות את החיים שלי לגמרי...
איך לשכוח בחור מהעבר?
קודם כל תודה ענקית על עצם קיומכם! תודה על ראיית הצורך והענקת האפשרות להיעזר ולקבל אוזן קשבת (גם אם אוזן ווירטואלית ;). האפשרות לשתף באנונימיות היא כל כך חשובה ונחוצה בתחומים רבים, והעזרה שלכם יכולה להציל נפשות כפשוטו. ועכשיו לענייננו, אני נמצאת שנתיים בתקופת השידוכים. במהלך התקופה הספקתי לחוות כמה...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
האם הנפילות שלי בגדר הנורמלי? זה בעיתי להתחיל כך שידוכים?
תודה רבה רבה על האתר הנדיר באיכותו ובסוגו, אתם עושים עבודת קודש מדהימה! יישר כוחכם! אני בחור ישיבה ליטאי מאחת הישיבות הטובות בארץ (בהמשך תבינו למה זה רלוונטי). כבר שנים שאני נופל בצפייה במראות אסורות באינטרנט, סרטים, סרטונים תמונות וכו’. זה התחיל לאט בגיל מאוד צעיר (12 כמדומני) והמשיך לאט...
אני לקראת שידוכים ודואגת מאד
שלום וברכה לצוות האתר המדהים הזה, אין לי מושג מי המקימים שלו אבל אני מקווה שהם מודעים לזכויות העצומות שלהם. יש נושא שמטריד אותי כבר הרבה מאוד זמן ואני לא יודעת למה רק עכשיו חשבתי לשאול כאן… עד עכשיו רק דנתי בזה עם חברות ולא מספיק לעומק. העניין הוא כזה:...
האם כשאתארס אצליח להיות יותר שמחה?
גמרתי סמינר מהמצוינים בארץ. כיום עובדת מעט במשרה חלקית. גרה בבית שלא קל לשהות בו. כבר כחצי שנה בשידוכים. רב החברות שלי נשואות. פעם היו אומרים עלי שאני בת שמחה. כיום אני רוב הזמן בעצבות, מרגישה שהחיים קשים. בימים שלא הולך טוב בעבודה אני מרגישה בזבוז בעולם, למה לחיות סתם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן