The Butterfly Button
מרגישה שצריכה לבדוק ולנסות למרות שנולדתי חרדית

שאלה מקטגוריה:

הי אני נשואה עם פעוט ב"ה בתור ילדה ונערה הייתי מאוד מופנמת, מרצה, עושה מה שצריך, מצטיינת בלימודים. לא עסקתי ברצון שלי, במה אני מרגישה, אל התנאים בהם גדלתי. בתור בחורה הרגשתי שכן בחרתי להתחתן ולהקים בית חרדי מאוד מתוך אהבה ורצון. אבל התברר לי שכנראה לא הייתי עדיין מחוברת לעצמי ולכן אני כרגע לא מרגישה יציבה לא מרגישה שרואה את עצמי ממש אמא למשפחה חרדית גדולה, אני כמובן הולכת למטפלת רגשית אבל בלב יש לי מן רצון כזה לנסות ולהעז. כלומר – תמיד אני שומעת סיפורים של חוזרים בתשובה איך היה להם חיים נוצצים והם עזבו הכל ובשכל אני מבינה אבל ברגש בא לי גם קצת לנסות פעם אחת. כמובן לא חושבת על זה בצורה מעשית, והאמת שרוב הדברים בעולם החילוני באמת דוחים אותי מאוד. רוב;) כי יש דברים שבהחלט קשים לי בהלכה (גם בגלל חרדות ובעיקר מחוסר חיבור רגשי כנראה…). בכל מקרה הרגש הזה קיים, ואני יודעת שלא אממש אותו. השאלה מתי ואיך אוכל להרגיש שאני בוחרת בדרך שלי?! שאני עושה מה שבאמת טוב לי? אני מניחה שככל שאתחבר קודם לרגשות שלי ולרצונות שלי זה יקרה מעצמו, אבל אולי יש לכם תובנה בשבילי… תודה, קיצרתי מאוד מקווה שמובן

תשובה:

בס"ד

שלום אישה יקרה,

כילדה ונערה מילאת את הדרישות של החברה שאליה נולדת, ללא נתינת מקום למה שאת רוצה ומרגישה לגבי הדברים. למרות שהקמת בית חרדי מתוך אהבה ורצון ויש לך משפחה צעירה בתחילת דרכה, אין לך הרגשה של יציבות ואינך רואה את עצמך, בעתיד, כאם למשפחה חרדית גדולה. כעת, את רוצה לבחור בדרך שלך, לעשות את מה שבאמת טוב לך, מתוך חיבור לעצמך ולרצונותייך.

הרצון הזה שלך הוא טוב ונכון. הוא מראה על כוחות של אמת וחיות שקיימים בך. כוחות אלו חשובים ונחוצים כדי לכוון אותך בדרכך כך שתגיעי למקום הנכון לך – בינך לבין עצמך, בינך לבין הסובבים אותך ובינך לבין הקב"ה.

נולדת למשפחה חרדית. אלו תנאי הפתיחה שלך. כילדה וכנערה פעלת מכוח ההרגל ומהרצון לרצות את המערכת שבה גדלת. דבר זה תואם את הצורך הראשוני החזק של כל ילד להרגיש שייך וחלק מהחברה שהוא נמצא בה. זהו שלב התפתחותי חיוני בתוך תהליך ההתפתחות של כל אדם אבל הוא רק שלב אחד. אחרי שלב זה מגיע גיל ההתבגרות שבו המתבגר שואף לעצמאות ולהגדרה עצמית. בשלב הזה חשוב למתבגר לבחור את הבחירות שלו ולהתוות את דרכו הייחודית בעולם. זהו גיל סוער ומאתגר שבו המתבגר מחפש את דרכו ולומד להכיר את עצמו, פעמים רבות, דרך חיפוש אחר חוויות מסעירות שיפגישו אותו עם אזורי הקצה של עולמו ויפתחו בפניו מחוזות חדשים. יחד עם זה, הוא עסוק בשאלות הנוגעות בשאיפותיו וערכיו – "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? מה חשוב לי בחיים? במה אני מאמין?".

השלב הזה אינו קל אבל זהו שלב חשוב והכרחי בהתפתחות האישית של כל אחד. מי שלא עובר אותו בשנות העשרה של חייו, צריך לעבור אותו אח"כ. שלב זה חשוב כי הוא הופך את האדם מנגרר ותלוי לעצמאי ובוחר. האדם הוא הבחירות שלו. דרך הבחירות שלו, הוא לוקח אחריות על חייו ומממש את עצמו. דרך הבחירות שלו, האדם חש שהוא מקבל את חווית החיים במלואה. מה שאת מספרת על עצמך מזכיר לי את השלב הסוער והמטלטל הזה. האתגר שלך בשלב זה הוא להגיע למצב שבו תחיי את חייך מתוך ידיעה שאת בחרת בהם ובוחרת בהם בכל פעם מחדש, שהם טובים בשבילך ושווים את המחירים שכרוכים בהם. זוהי איכות חיים בסיסית וחשובה.

בנוסף, לאתגר הזה שקשור לשלב ההתפתחותי שאת נמצאת בו, אני מניחה, אם הבנתי נכון ממה שרמוז בדברייך, שההתמודדויות של משפחה בתחילת דרכה, תורמות גם הן לחיפוש אחר המרגש והשונה שלקוח מעולמות אחרים. התמודדויות אלו, שהזכרת בדברייך, שקשורות בחרדות ובחוסר חיבור רגשי, צריכות לקבל מענה וטוב שאת מטפלת בעצמך במסגרת של טיפול רגשי. קרוב לוודאי שאתגרים יומיומיים אלו מחזקים את הרצון שלך להתנסות בחוויות מהעולם שבחוץ שבסיפורים נשמעים כל כך נוצצים ומרגשים.

מה שמתבקש שאומר לך עכשיו הוא שהסיפורים האלו הם חלקיים. הם לא מביאים את התמונה השלימה – את הריקנות, את מפחי הנפש, את הבדידות. למרות שדברים אלו נכונים, לא אומר לך אותם. אני רוצה לומר לך משהו אחר:

כמו שכתבתי קודם, מאחורי הרצון להעז ולהתנסות בחוויות נוצצות שחסרות לך בחיים שלך, יש רצון נכון וחשוב – הרצון להכיר את עצמך, להביא את עצמך לידי ביטוי, לבחור ולקחת אחריות על חייך, לנווט אותם למקום שטוב לך בו. לדעתי חשוב לתת לרצון הזה מקום.

אני מציעה לך לבחון את עצמך בדמיון. למחשבות אין גבולות. הן יכולות לקחת אותך לכל מקום, גם לירח. קחי לך זמן של שקט עם עצמך ותשאלי את עצמך "לאן אני רוצה לקחת את עצמי עכשיו?". תרשי לעצמך לחלום ולדמיין. אל תיבהלי. לאורך כל המעוף על כנפי הדמיון, תשאלי את עצמך – "מה החוויה הזו נותנת לי? למה זה חשוב לי?". תרשמי לעצמך את המסקנות שלך. כך את לומדת מהם הצרכים שחשובים לך. צורך הוא אף פעם לא דבר שלילי. הצרכים שלנו נובעים מכך שאנחנו בני אנוש. נבראנו חסרים וזקוקים לכל מיני דברים, למשל – עניין, התרגשות, נוכחות, הבנה, הערכה ועוד צרכים רבים. השאלה החשובה היא באיזה אופן אנחנו משיגים את הצרכים האלו. לכן, כשאת 'נוחתת חזרה בכדור הארץ', אל חייך האמיתיים, תשאלי את עצמך "איך אני יכולה לקבל את הדברים האלו בתוך החיים שלי?".

תרגיל נוסף שאני מציעה לך לעשות: תדמייני את עצמך במקום בו אינך מחוייבת לכללים חברתיים חיצוניים. ראי את עצמך משייטת בעקבות רצונותייך.

תשאלי את עצמך "מהם הגבולות שלי? איפה אני רוצה להציב אותם? מהם הערכים שאני מאמינה בהם ושחשוב לי שיקבלו ביטוי בחיי?".

כך את לומדת להכיר את ערכייך האישיים, שלא מוכתבים לך מבחוץ. זוהי הזדמנות טובה לבחון עד כמה ערכים שונים ששגורים על פיך הם אכן חלק ממך.

תיתכן מציאות של קונפליקט בתוכך בין רצונות וחשקים לבין ערכים שאת מאמינה בהם. חשוב לפגוש את המקום הזה ולעמת את הערכים האלו, עד כמה הם עומדים במבחן הרצונות הפנימיים.

אל תיבהלי. ייתכן שהמפגש עם המציאות לא יהיה לך נעים. ייתכן שתופתעי או תתאכזבי מכך שערך מסויים שבעיקרון נחשב מאוד בעינייך, לא עומד במבחן רצונותיה של הנפש.

יש לך כאן הזדמנות פז לבחור. הבחירה היא לא חד פעמית. זהו תהליך שיש בו רצף של בחירות. כל בחירה תדייק אותך לגבי מה שנכון לך ותפגיש אותך עם המקום האמתי שלך. כך את מתקדמת אל המקום שאליו את רוצה להגיע. עוד שאלה שחשוב שתשאלי את עצמך "היכן אני רואה את עצמי בעוד 5 שנים? בעוד 10 שנים? בעוד 20 שנה?". תבדקי האם יש קשר בין הרצונות, הדרכים האפשריות למילוי שלהם, הערכים והיעדים שקבעת לעצמך. תבדקי עד כמה הכיוונים שאת מעלה הולכים ביחד עם מציאות חייך המשפחתית והחברתית. תבדקי מהם המחירים שעלייך לשלם בדרך הזו. תשאלי את עצמך האם את מוכנה לשלם אותם. זוהי הדרך לחיים של בחירה ולקיחת אחריות על הבחירה.

בהצלחה בדרכך החשובה

פנינה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה אני אמורה להגיב על הטענות נגד החרדים?
מה אני אמורה כחרדית ליטאית טובה , ירא"ש, רצינית, משתדלת, רוצה להקים בית של תורה יכולה להגיב כשאני רואה סירטונים של איש תקשורת שמאשים את החרדים בסחיטת כספים,בהאשמה חמורה בנושא הגיוס בכך שהם לוקחים תקציבים אבל לא מתגייסים, התבלבלתי ביותר. וברור שלי שאני נשארת חרדית ושזה לא אמור להזיז או...
החומרות מכניסות אותי ללחץ גדול!
אני אוהב את חג הפסח. את חג המצות. את ליל הסדר. את כל החג. ובכלל את כל החגים. אלא ש… וכאן מגיע ה"אלא ש" הגדול (והנורא). ההכנות מסביב לחג. לנקות את כל הבית. לבדוק את כל הבית בלילה האחרון. אין מושג של "ללכת לישון בזמן". אין אוכל לפני החג. האוכל...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
המשפחה של בעלי ממש פתוחה
התחתנתי עם בחור ממש טוב וירא שמים, בפגישות הוא עשה עלי רושם מעולה מבחינה ערכית, הבנתי שהוא מגיע ממשפחה פתוחה, אבל לא חלמתי עד כמה, מדובר במשהו שלא הכרתי לפני כיוון שאני מגיעה ממשפחה יחסית שמרנית, והם בסגנון פתוח מאוד, בעיקר מבחינת ההשקפה שלהם, זה מתבטא בנושאי שיחה שמתחילים עם...
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי
יש לי לאחרונה שאלה שכל הזמן מנכרת בראש.אני אחת שכל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי. זה אומר שזה כולל גם המון מצפונים על איך שאני נראית ועל מה שאני רואה וגם סתם מחשבות על איך להתקדם ברוחניות.וכל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני היחידה בין המון חברות שכל...
אחותי היקרה עם שאלות קשות ואני לא יודע איך להשפיע לטובה
תודה רבה על האפשרות לשאול שאלה! אני בן 20 גדלתי בבית דתי עם הורים אולי קצת לחוצים שלא תמיד עם הכי הכי הרבה תשומת לב לילדים. עכשיו אנחנו גם אשכנזים. ולא ממקום רע אני אומר. פשוט כשראיתי אמהות של חברים וכד׳ הבנתי שיש לפעמים שוני בכמות האהבה״״ נקרא לזה שהם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן