The Butterfly Button
מרגישה בדיכאון

שאלה מקטגוריה:

הודעה שלום
אני בת 25 יש לי שני  ילדים
עברה עלי שנה לא קלה מבחינה משפחתית, לא משפחתי המצומצמת אלא היותר מורחבת
אבל הקושי הזה מתבטא בקושי יומיומי. אני אוהבת את בעלי ואת הילדים אבל מרגישה לאחרונה דיכאון קל
בוכה הרבה , כועסת על כל דבר, מתווכחת , אין לי כוח ואנרגיה ומוטיבציה לכלום, לא נהנית ולא שמחה לא בא לי לעשות דברים שפעם הייתי אוהבת לעשות. בעלי לא חושב שזה אמיתי הוא בטוח שזה יעבור עוד רגע אבל אני בכלל לא בטוחה ואני לא מוכנה לפנות לאף אחד מגורמי הרפואה. מה כן אפשר לעשות?

תשובה:

שלום לך יקרה,

ראשית, אני רוצה להתנצל על תגובה כל כך מאוחרת.

יש בי הרבה חוסר נוחות ומבוכה מהאיחור בתשובה שלי, ותחושות אלו מתעצמות בעיקר לנוכח הקושי אותו תארת, הדבר האחרון שנכון לך עכשיו, לטעמי, הוא להיות לבד.

אוכל רק לספר לך שמה שעיכב את התגובה שלי, הוא העיסוק הרב והמתמשך עם אנשים יקרים כמוך,

ובעצם זו העבודה עם בני אדם ולכל אחד מאיתנו יש את ההתמודדויות שלו.

כך שלפחות את כבר יודעת שאת לא שונה ובטח לא משונה.

מסע החיים לוקח אותנו בכל פעם למקום חדש והרבה פעמים זהו מקום מפתיע.

כל אחד מאיתנו צועד את המסע הזה והוא רווי עליות, קטעי מישור ואיך לא?- גם ירידות.

את מתארת שבמסע שלך עברה עליך שנה מורכבת ומאתגרת מבחינת המשפחה המורחבת,

למעגלים המשפחתיים שלנו יכולה להיות השפעה משמעותית על האופן בו אנו תופסים את עצמנו, את הסובב אותנו ובכלל את השקפתנו על החיים.

כך שאינני מופתעת ממצבי הרוח שאת מתארת.

את בוכה, כי ככל הנראה בשנה הזו איבדת כמה דברים: קשר עם המשפחה, או אפילו את איך שתפסת אותם ואיך שתפסו אותך עד למצבי המתח, מן הסתם אבד גם האמון באחרים ואולי גם בעצמך?

אני מאמינה שאת יודעת לציין דברים נוספים שאבדו שם, ועל האבדות האלו את ככל הנראה מתאבלת ובוכה.

המתח, חוסר הסבלנות והעצבים הרופפים כולם מתקבלים בהבנה גמורה לנוכח האירועים שעברת.

יחד עם זאת, שימי לב שהתחושות הקשות הגיעו כביכול אחרי ההתמודדות.

יתכן, שכל זמן שנדרשת לעמוד שם ולהתמודד גייסת עוד ועוד כוחות, נקרא להם לצורך העניין כוחות הישרדות.

כעת, דווקא כשהסערה הגדולה אולי נרגעה קצת,

את פנויה לבחון את עצמך, ומגלה את הנזקים אותם הותירה הסערה בנפשך.

נשמע מדברייך שנותרת מותשת.

והשאלה הגדולה שמהדהדת בראשי, היא מה עכשיו? האם את מוותרת?

האם את רואה רק את נזקי הסערה? או גם זוכרת את הדברים האחרים,

את החלקים היותר טובים שעדיין קיימים בחייך?

לפעמים אנחנו כל כך מרוכזים במשהו, עד כי הוא תופס את כל המרחב הריגשי והתפיסתי שלנו

ונדמה לנו שבכך מתחיל וגם מסתיים לו העולם.

אז בואי רגע נסתכל על הדברים הנוספים בחייך,

אני בטוחה שיש הרבה, רק מונה את אלו שעולות בשורות שכתבת.

את נשואה, אז המשמעות היא שיש לך בן זוג, שותף שאת אוהבת.

את אם לשני ילדים והילדים, יקרה, נותנים לנו המון והם גם צריכים אותך,

את בת 25 כך שכל החיים עוד לפנייך.

את כותבת שבעלך בטוח שזה יעבור ואת מטילה בכך ספק.

אז אשאל שוב יקרה, האם את מוותרת?

האם לא די במה שעברת? האם מעכשיו תתני לכל אותן חוויות להכתיב את המשך החיים שלך?

את עתיד הזוגיות שלך?

את הבית והאמא שתהי לילדיך?

אני רוצה לקוות שאת עונה לשאלות שלי ב”לא” מזדעק.

אך יכולה להבין שאולי בכדי לממש את ה”לא” הזה,

ובכדי לבחון את התמונה מחדש, לאסוף את השברים ולהמשיך לחלקים הטובים יותר של החיים

את צריכה קצת עזרה.

אם הבנתי נכון, את נרתעת מפניה ל”גורמי רפואה”, רק אציין כאן את האפשרויות השונות ואת כבר תבחרי מה שטוב בשבילך:

יש עו”ס בקופ”ח איתה תוכלי לקבוע פגישה,

יש גם אנשי טיפול שמקבלים מטעם קופ”ח בקליניקות עצמאיות שלהם

והאופציה האחרונה היא לפנות לאשת טיפול במגזר הפרטי, אם את צריכה עזרה באיתור אחת כזו אשמח לנסות לעזור.

בכל אחת מהאשפרויות שציינתי, סודיות מלאה מובטחת לך.

אני רוצה לקוות שהשבתי לשאלתך, ובכל מקרה את תמיד מוזמנת לפנות.

מאחלת לך שתמצאי בקרוב את החיים שבך ואת הטוב שבחיים,

רויטל

revitalm5@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
לשתף בזוגיות בסערות שעוברות עלי?
ממש תודה על התשובות באתר, ניכר שהצוות כאן מקצועי ומבין בתחומו! הקדמה שאולי פחות נצרכת: ב”ה ארוסתי ואני נתחתן עוד חודשיים. לא מזמן קרה שהיה לי יום עם תחושת תסכול גדולה מאוד מכל מיני דברים שהצטברו, דיברתי עם ארוסתי היא שאלה אותי מה שלומי ואז פשוט הבכי התפרץ… שיתפתי. יום...
כבר לא כואב לי וכבר לא זועקת לעזרה- זה סימן טוב או רע?
אני אתחיל בלי הקדמות. אני לא מכירה את עצמי לאחרונה. לא שלפני זה הייתי מחוברת אבל כן היה לי דפוס קבוע ומסויים. מאז שזוכרת את עצמי אני חיה בתודעה של סבל. כל הזמן הרגשה של סבל צער וכאב בדרגות שונות. היו לי ויש לי סיבות רציניות ומשכנעות לכך. בכול אופן...
האם לחתוך יעזור עם מה שאני מרגישה?
אני באמת כבר לא יכולה לסבול את זה אני עם פסיכולוגית כבר4 שנים ולפני שנה הייתי עם חשיבות התאבדות ומאז זה הפסיק ואני עכשיו מוצאת את עצמי חשה צורך לחתוך אני פשוט מרגישה לא קשורה, שאף אחד לא אוהב אותי ומרגישה המון עצב ואני לא מסוגלת כבר שמעתי כל כך...
מה יהיה עם הזוגיות שלנו?
אני בת 27 . אני ובעלי נשואים 7 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים .. מתחילת הנישואים היו קשיים . בהתחלה הוא היה מסור וקשוב וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב . אני כנראה לא הייתי בשלה לנישואין והיה לי מאוד קשה עם השינויים שהנישואין הביאו איתם ונתתי לו...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן