שואלת יקרה,
אני הולכת עם השאלה שלך כמה ימים…
ממש מרגש שעם כל הכאב שלך, את עדיין רואה בבעלך את החלקים הטובים ואוהבת אותו. אבל אולי דווקא בגלל זה מתעצמת השאלה שלך, כי זה כל כך כואב לאהוב, לרצות קשר, ולהרגיש שאין פרטנר.
אני יוצאת מנקודת מוצא שכמעט בלתי אפשרי לשנות את בן הזוג, אבל גם אי אפשר למחוק את הצורך והרצון שלך. לכן, להישאר במצב שבו את מאד רוצה מחוות והוא לא נותן אותן – זה מצב מאד מאד קשה ומכאיב, שאני מאד מקווה שלא תישארי בו..
אז בשורות הבאות אנסה לתת לך כמה נקודות למחשבה, לא בטוח שהן יתאימו לך בדיוק אבל לפעמים עצם פתיחת המבט לעוד כיוונים עוזר להבין שהאופק יותר רחב ופתוח ממה שהיה נראה לנו…
אין בעולם פתרונות קסם, אבל נניח שהיו, והיו מציעים לך אחד משני פתרונות – או שבמטה קסם בעלך יהפוך לאדם שיודע להעניק מחוות רומנטיות, או שבמטה קסם את תהפכי לאדם שלא זקוק למחוות רומנטיות… מה היית בוחרת?
מה שאני רוצה בעצם לשאול, זה האם את רואה במחוות רומנטיות יסוד חשוב בנישואין באופן כללי, שלא היית מוותרת עליו בשום פנים ואופן, או שזה משהו שהוא חשוב באופן אינדיבידואלי עבורך אבל לא חיוני לכל אחד?
השאלה הזו חשובה בעיניי, כי היא מאפשרת להגדיר טוב יותר איפה בדיוק נמצא הצורך שלך, וכך למצוא דרך איך לענות עליו.
שאלה נוספת שאני רוצה לשאול אותך, זה האם בעלך נהנה ממחוות רומנטיות כשהן מופנות אליו, או שהוא באופן כללי לא טיפוס שנהנה ממחוות רומנטיות?
ונקודה אחרונה שאני רוצה להעלות, זה עניין העיתוי ואופן השיחה. לכולנו יש מנגנוני הגנה, שהם כלי חשוב וחיוני שקיבלנו כדי להגן על עצמנו מפגיעות, מתחושת חוסר ערך, ממקומות שאנחנו עוד לא בשלים להתמודד איתם. וכשמישהו, אפילו קרוב ואפילו בכוונה טובה – מציב אותנו מול מקום חלש שלנו, מנגנוני ההגנה שלנו עובדים שעות נוספות…
נחשפתי לאחרונה לספר "5 שפות האהבה" של גארי צ'פמאן. הוא מזהה חמש דרכים בהן אנשים מביעים אהבה ומרגישים אהובים. שפות האהבה הן: זמן איכות, מתנות, מגע, מילות חיבה ונתינה. (אני מוצאת שיש עוד שפות אהבה, כמו עשייה משותפת, לימוד משמעותי, ומן הסתם יש עוד דרכים…). החלוקה הזו לדעתי עוזרת לעשות סדר בראש – מה הן המחוות הרומנטיות החשובות לך, מה הן כוללות, והאם בעלך 'מדבר' באותה שפה או שיש לו שפה משלו?
נראה לי שלרכוש את הספר או לקרוא תקציר ברשת (אפשר למצוא אחד כזה פה:https://www.aish.co.il/f/m/367184761.html) ולדון על זה עם בעלך, בזמן רגוע ובלי שיש אכזבה ספציפית על הפרק – יכול להיות דבר מבורך בפני עצמו, כי עוד לפני מחוות האהבה שהן מהממות ותורמות המון לזוגיות – תקשורת בריאה היא הבסיס. ועצם הדיבור על נושא שהוא בלב הזוגיות שלכם – יכול להעצים ולתרום לתחושת הקשר. וכמובן הערך המוסף של השיחה הזו יכול להיות שאת תוכלי להגדיר לבעלך – בלי מקום של האשמה ושל אכזבה – למה את זקוקה בזוגיות, מה גורם לך להרגיש אהובה, ואפילו לתת לו רעיונות מה יכול לשמח אותך… ומהצד השני תוכלי גם לשמוע את הצד שלו, איך הוא תופס מחוות של אהבה, אולי פתאום תגלי שלו יש שפה משלו להביע אהבה, רק שאת לא הכרת אותה עד היום…
מאחלת לך המון הצלחה, ואם תרצי להמשיך את כיווני המחשבה שעלו כאן, אני כאן [email protected]
אסתי
דלג לתוכן
תגובה אחת
תאזרי עוז פעם אחת לדבר איתו פתוח. עדיף אחרי המקווה…תצאו לטייל באוויר הפתוח, תגידי לו כמה את אוהבת אותו ונהנית ממנו וכמה את אישה מלאה ושמחה רק בזכותו, ועדין יש נקודה שאת מרגישה חסרה… אולי כי את אישה, והיית שמחה אם.. וכאן תפרטי ברחל ביתך הקטנה מה את רוצה, כי חלק מהקללה זה שהם פשוט לא מבינים אותנו. אז צריך לפרט עד רמה של גן ילדים, מה לעשות, אבל לגבר יש רצון לרצות את האישה והוא ישמח לדעת בדיוק מה, בלי לסבך את העניינים. דברי פשוט וברור.
בהצלחה!