The Butterfly Button
מחפש את מקומי

שאלה מקטגוריה:

שלום רב, טרם שאלתי אספר מעט מקורות חיי; גדלתי בבית בעל אופי חסידי (חסידות פתוחה יחסית), עברתי מסגרת ישיבתית רגילה ומכובדת. בגיל 18 מצאתי את עצמי מחוץ למסגרת בעוברי על אחד מתקנות הישיבה…
5 שנים חלפו מאז ומסלול חיי ידע עליות רבות ואף מורדות מאידך, יצאתי לאקדמיה ונחשפתי לחיים רבים ומגוונים, ואף בניין חיי שנבנה בעמל וביזע התפרק כמעט לרסיסים מבחינה רוחנית.
בשלב כל שהוא מצאתי חברים כלבבי וכך מצאתי את עצמי לקראת יציאה לשאלה וכל המשתמע מכך…
כמספר צעדים טרם נפלתי לבור שאול עברתי טראומה קשה מאוד (פיגוע שהייתי באותו מקום) ובנס יצאתי ללא פגע משמעותי כש"שפך חמתו על עצים ואבנים"…
שלושה חודשים חלפו מאז שבהם התעוררה נשמתי, הטבתי את דרכי, אט אט חזרתי לשורשים, והתקרבתי לבוראי…

וכעת לשאלתי; שאלתי היא מאיפה להתחיל? ובעיקר כיצד אוכל לחזור למסגרת אחרי 6(!)שנים שבהם צעדתי קצת מעבר לתחום שבת? או שמא עלי לחפש מסגרת שונה? או אולי עדיף שתהיינה לי מסגרת סגורה ודורשת? ומה לגבי זוגיות, מה עלי לחפש?

נ.ב. ניתן לציין שלאורך כל התקופה כמעט ולא נשתנה מאומה מהמראה החיצוני שלי "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"… ואוכל להשתלב בכל מסגרת שרק אבחר..

תשובה:

שלום וברכה

ראשית אני חייב להתנצל על האיחור בתשובתי. מרוב עומס לא הספקתי להתיישב ולכתוב הגם שזה עמד לי כל הזמן בראש שאני רוצה לשבת ולכתוב לך. אציין שפיניתי היום זמן כדי לענות לך והגיע אלי לבית בחור מרקע דומה לשלך וגם הזמן הזה הלך. החלטתי לא ללכת לישון ואשתדל למרות השעה לענות לך, לפחות בקיצור.

אתה מתאר תהליך קשה שהתחיל בלעבור על תקנה מסויימת והמשיך בהתרחקות ממשית מדרך ה', וחזרתך בנס לחיים בגוף וברוח. כולי תפילה שבהמשך ה' יתקשר וישוחח איתך בצורה יותר בריאה תרתי משמע. וכמו שאנחנו אומרים בתפילות יום כיפור (ובנוסחאות מסויימות גם יום יום בקריאת שמע שעל המיטה): יהי רצון מלפניך ה׳ אלקי ואלקי אבותי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מחוק ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי יסורים וחוליים רעים.

ברשותך אני יחלק את השאלה לשנים, ואשתמש במילים שלך: "שאלתי היא מאיפה להתחיל? ובעיקר כיצד אוכל לחזור" ואני יחדד את השאלה: האם אתה עומד לפני התחלה חדשה או שאתה בכלל חוזר למה שהיה לפני, איך נאמר את זה "למחוק 4 שנים מדיסק חייך" או "משהו חדש מתחיל".

אני רואה בבירור שאלה זו התשובה לשאלתך בכלל. אם נסכם ונשקף את התהליך, היית בתוך יהדות וגם עכשיו אתה מוגדר בחיצוניות כמו שהיית לפני 4 שנים ובשפה שלך "כמעט ולא נשתנה מאומה מהמראה החיצוני שלי", אולי גם היית בחור תמים ואולי לא, אבל ברור לפי איך שאתה מתאר לא היית במצב הנוכחי.

אתה נמצא היום במקום אחר. נקודה. התבגרת בכמה שנים ועוד בשנים מאוד משמעותיים בחיים. הסתובבת במקומות אחרים "יצאת לאקדמיה ונחשפתי לחיים רבים ומגוונים". וגם אתה בעצמך עברת תהליך מאוד מורכב "ומסלול חיי ידע עליות רבות ואף מורדות מאידך". תהליכים שחרטו בך משהו אחר.

איננו יודעים חשבונות שמים ויש לאדם בחירה. עם זאת לאחר שהיה מה שהיה, כיום אתה עומד לפני תהליך חדש, מצד אחד אתה ברגע אחד מתחיל לשמור תורה ומצוות כמקדם ומצד שני אתה עומד עם משהו אחר ממה שהיה לך בתחילת התהליך, מטענים אחרים היתוספו לך למערכת, היהדות הבשילה בך ממקום אחר לגמרי, עמוק יותר.

והשאלה איך עם כל זה אתה חוזר לא לאותו מקום שהיית, שבעצם עזבת. אלא למקום הרבה יותר טוב ויותר גבוה, מקום שעוד לא היית בכלל, אמנם עם התפילין והציצית שהיו לך (ועזבת אותם) אבל אתה לוקח את זה למצב הרוחני שלך כיום, למקום יותר אמיתי ויותר ברור, למקום שלא תעזוב אותם לעולם, ולכן השאלה כאן: איך אני ממנף את כל התהליך עם כל המטען שיש לי כיום: הבגרות, הבשלות הנפשית, ההתפכחות, ההתנסויות השונות וכל מה שעברתי לחלק מהמשך דרכי בעבודת ה'.

במובן מסויים יכול מאוד להיות שיותר קשה לך הדרך מלחוזר בתשובה קלאסי שמגיע מחוסר ידע בסיסי ומגלה את עולם היהדות, אבל התשובה שלו הולכת למקום חדש, מרענן ומחדש, "תשובה" לא מלשון לחזור למשהו אלא "והרוח תשוב אל האלוקים" הוא הולך ישירות לחיבור ודביקות בה', מחפש את הדרך להתקרב והוא שמח וחי את כל התהליך.

אני יעיז ויאמר שאם תחזור לאותו מקום שהיית אולי תהיה יהודי טוב אבל אולי תפספס את כל המהלך שה' זימן לך גם אם זה היה בדרכים עקלקלות, הינך נמצא במקום עם כוחות יותר גדולים שאולי אסור לך לוותר עליהם, בידך כוחות שתוכל לתת לכל מי שנמצא בתחילת תהליך דומה שעברת, ואולי תוכל לכוון ולתת להם מצפן וכיוון לדרך.

אתה כיום בן 23 ואם הבנתי נכון מדבריך גם נושא הזוגיות מעסיק אותך. זאת אומרת שדחוף לך כרגע להתקדם בשלושה מסלולים בו זמנית, התחזקות בעבודת ה', נישואין ויישום של חובות הכתובה. לא הבנתי מדבריך אם אתה עובד כרגע או המשכת את לימודיך האקדמיים או שכבר סיימת. ולכן איני יודע מה להגיד לך בקשר למסגרת. ראוי שתתחבר למסגרת או קהילה שיש להם מענה לכל 3 הדברים גם יחד, ויש.

בקשר למסגרת ישיבתית מאוד קשה לי לענות לך כי זה מאוד תלוי איזה ישיבה, מי הם התלמידים שנמצאים שם בגיל שלך, ועד כמה אנשי הצוות יכירו את מקומך עם כל המורכבות והרגישות, וכמובן שזה מאוד תלוי בך ואיני מכיר אותך מעבר למילים שכתבת וקראתי שוב ושוב.

הסיפור שלך מאוד נוגע לליבי, אני רואה את החיפוש והצימאון ואני חושש מפיספוס ומיסמוס התהליך, אני מרגיש שצעדים לא נכונים יכולים גם להחזיר אותך אחורה, ואתה עומד די צפוף לפני הכרעות גורליות בחייך כמו זוגיות וכדומה, ולכן ראוי כאן באמת לשים שיקול דעת נכון איך למנף את הסיפור שלך שיניע את המשך התהליך שלך למקום יותר טוב ויותר חזק.

יעזור לך ה' שתוכל להתקדם ולהתקרב אליו, וכדברי חז"ל "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" וסייעתא דשמיא ילוו אותך על כל צעד ושעל.

שמעון

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....
אין לי יישוב הדעת ללמוד כשיש בלגן בבית
יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...
השתנה אצלי היחס של הוכחות מהמדע לדברי חז"ל
אני ממש לא מבין את עצמי. משני בחינות הפוכות לחלוטין. תמיד ידעתי שדברי חז״ל קודש קדשים ואין עורר עליהם ואין להטיל ספק בהם. ואם ה״מדענים״ בעיני עצמם למינהם ״מוכיחים״ הפוך הרי שכל מה שצריך זה לחכות למדען הבא שיפריך את קודמו, כפי שהיה מאז תחילת ה״מדע״. והנה פתאום בתקופה האחרונה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן