The Butterfly Button
מה עלי לעשות במצב זה???

שאלה מקטגוריה:

שלום רב לכם…

אני בת 24, חרדית חסידית, נשואה כבר 3 שנים, יש לי ילד בן שנתיים.

כבר יותר משנתיים שבעלי מבקש שינויים באורח חיים שלנו. הוא אומר שקשה לו נורא בתוך הקהילה החסידית. אורח חיים החרדי לא מתאים לו יותר. רוצה להיות יותר מודרני. רוצה לשמור תורה ומצוות, אבל לשנות את הדרך ליותר פתוחה ומודרנית. גם בדברים של עצמו, וגם בדברים שלי. יש לו הרבה חברים מודרניים ומוזרחניקים, הוא מבלה איתם הרבה, יוצאים לסרטים וטיולים. הוא רוצה לצפות איתי סרטים וטלווזיה בבית, רוצה לקצוץ את הזקן ופיאות ולא להתלבש שחור לבן כחרדי, רוצה ללכת לחוף מעורב איתי, רוצה שאני אתלבש יותר מודרנית, חצאית קצרה ופיאה ארוכה, רוצה חינוך מודרני לילדים שלנו, וכו' וכו' הרבה דברים שונה לגמרי מאורח חיים החסידית שלנו, יותר מודרני בכיוון של הדתי לאומי בערך.

אני באמת מעריכה מעריצה ואוהבת אותו מאוד, והוא גם מעריך מעריץ ואוהב אותי. אני לא חוששת שיצא בשאלה ויהיה חילוני, כי אני מכיר אותו היטב והוא בחור רוחני ורגשי, אוהב מאוד את אלוקים, כשאנחנו הולכים לכותל המערבי הוא עומד שם שעות בוכה ומתפלל, הוא באמת נחמד ורוחני. רק בגלל סיבות ובגלל סבל שעבר, קרה לו מה שקרה לו. אני יודעת שקשה לו מאוד להמשיך באורח חיים החסידית, ואני מבינה אותו לגמרי. הוא אמר לי בדמעות שהוא ממש מרגיש חנוק וחייב לשנות את הדרך בחיים, ואם אני לא מוכנה אז נצטרך להתפרד, לא בגלל שהוא שונא אותי, רק בגלל שממש אין לו ברירה והוא מוכרח לצאת מהקהילה ולשנות את אורח חיים שלו. ואם לא יתאפשר לו כנשוי אז חייב להתגרש ממני, ולעשות את התהליך בעצמו.

אני מאוד מבולבלת. מצד אחד אני נורא פוחדת להיות גרושה בודדת, ועוד עם ילד. אני יודעת כמה שזה קשה, בפרט בקהילה שלנו. זה ממש יהרוס לי את החיים.

אבל מצד שני אם אני רוצה להישאר איתו ולא להתפרד אז זה אומר שאני צריך לשנות את הדרך ולעבור תהליך יציאה מאורח חיים החסידית. ויש לי שתי בעיות עם זה:

א) אני פשוט לא מוכנה לעבור עבירות ולעשות דברים שהם נגד הדת מבחינתי, לדעתי יש איסור גמור לאישה להתלבש מודרנית, ואיך אני מסוגלת לעשות את זה? לדעתי יש איסור גמור להראות לילדים סרטים, אז איך אני מסוגלת לעשות את זה בבית שלנו? אני פשוט לא מוכנה לשנות את הדרך לאורח חיים שהוא לא נכון ומלא איסורים…

ב) נגיד שמישהו יגיד לי שבמצב זה רצון אלוקים הוא שכן אשנה את הדרך ואעשה כרצון בעלי. אז עדיין יש לי בעייה אחרת, שאני פשוט מתביישת לעשות את זה… המשפחה וחברות יסתכלו עלי כמשוגעת אם יראו אותי בחצאית מיני… אם יתוודע להן שאני הולך לסרט הן יסתכלו עלי כפושעת… אני מאוד מתביישת מהן…

אז מה אעשה במצב זו????????

תשובה:

הו, יקרה.

קוראת אותך ומבינה ש- כן. גם אלייך הגיעה ההזדמנות הזו, לעלות בהר השם.

את יודעת, יש אנשים שהולכים כל היום בתלם. במסלול חיים אחד וישר, חלק – חלק – חלק.

האמת? אני לא מכירה הרבה אנשים כאלה. אבל הם ישנם. אנשים שהחיים שלהם בנויים ממסלול אחד, יציב, פשוט, ברור. זהו סוד הנשמה הפשוט שלהם, המובנה.

ויש אנשים שנבחרו בנס להתנוסס. אנשים גבוהים ומיוחדים. הם מאותגרים במסלול חיים אחר לחלוטין. שונה. מסלול בו על כל רגע ורגע יש להם שאלה, על כל בחירה, עליהם להציב סימן שאלה ולבדוק ולשאול, מה כעת השם רוצה ממני? ומה כעת? והשם לא תמיד רוצה מאיתנו את מה שלמדנו בגן… לפעמים אנחנו עולים כיתה, וזה מורכב הרבה יותר, עדין ודק – דק, מעצם ערבובו של אדם הראשון טוב ברע באכילה מעץ הדעת.

אני קוראת שוב את השאלה שלך, ושומעת שאת נקרעת בין אהבות בחיים שלך:

בין אהבה שלך לאיש שלך,

בין אהבה להשם ולמצוותיו,

ובין אהבה למשפחה שלך ולחבירות.

את מתארת לעצמך מה פרוש? מרגיש לי, שמי שנקרע בין אהבות, סימן שהוא אדם אוהב.

ואם יש לך את הכח של האהבה, אז אני מקווה, מייחלת ומאמינה איתך ועבורך, שגם תוכלי להתמודד עם הנסיון הלא פשוט שלך.

כן. הוא נסיון קשה. מאד . אבל כשאני קוראת את השאלה שלך אני גם מבינה שאין לך מנוס מנסיון, כי לאן שתפני תתקלי בקושי, בהתמודדות.

אם תחליטי להתגרש – זה עצוב ובודד ולא מקובל,

ואם תחליטי להמשיך – זה יהיה מלווה בהתמודדות ובקושי אחר.

השאלה היא באיזו התמודדות את בוחרת?

ועל זה תצטרכי לשבת ולחשוב.

אם תבחרי להיפרד, ילווה אותך קושי, ואם תרצי בו לווי וחיבוק, ניתן לך אותו, בהערכה ובברכה.

ואם תבחרי בהתמודדות האחרת, בלחיות עם אישך, אז גם ילווה אותך קושי, והוא לא פשוט.

אני בתשובתי אחתור לבחירה השניה. למה? כי אני שומעת כמה את והוא אוהבים ומעריצים, וזו נשמעת אהבה נדירה, שלא שווה להחמיץ אותה… לא הרבה אנשים זוכים לכזו אהבה כמו שאת מתארת.

פעם שמעתי מישהו חכם ששאל – כמה פעמים אנחנו מתחתנים?

והתשובה שונה מאדם לאדם בתוך הנישואין.

אנחנו מתחתנים עם אדם אחד, בשלב כלשהו בחיינו. את התחתנת עם בחור צעיר, חסידי, נראה היה לך שהוא בחר בדרך שלך. גם את היית צעירה, חסידית ונראה שבחרת בדרך שלו.

אבל הוא השתנה.

הוא השתנה וגם את השתנית, את לא אותה בחורה לא מוכרת ובוסרית (מלשון בוסר) שהוא פגש. את כבר אוהבת אותו, רואה את המעלות שלו, ואמא לילד.

ברור לי שאהבת האם שלך ריככה אותך וביגרה אותך.

והוא השתנה, וגילה לך את הכאבים שלו, ואת הצרכים שלו לדרך פתוחה יותר, לצד הרוחניות שלו

ואז מה? אז צריך להתחתן מחדש. לבחור מחדש לאהוב ולהתמסר.

תסכימי להתמסר לו? להתחתן איתו בשנית, עם כל השלל שהוא מביא, ואת מביאה, בבגרות המחודשת שלך, שלא כמו זו של בת ה19 שהיית כשנישאת לו לראשונה?

ומה אומר להינשא לו?

זהל א אומר בשום אופן וצורה שעלייך למחוק את האישיות שלך. את האמונה שלך, חלילה, את הדרך שלך.

יש קווים אדומים וברורים שעליהם את – לא עוברת.

ואת תהיי זו, אולי אחרי התייעצות, שתחליטי מהם. הקווים האדומים האלו, שעליהם את לא מתפשרת.

אבל אולי יש גם כללים וקוום שתוכלי להתגמש בהם. לתת לו אותם, באהבתך. מהם? גם עליהם את תהיי זו שתחליטי, אולי לאחר התייעצות תורנית ומבינה בנפש.

תצטרכי להתמודד, וזה קשה כל כך, כן, עם דעות אחרות, עם הרמות גבה, עם חברות שלא יבינו והורים שאולי יכעסו.

זה קשה. נכון. אבל אולי שווה יהיה שתחרטי על הלב האוהב שלך את המשפט "קשה – זה אומר גם אפשרי". כן. דווקא את, כי את רואה בו את הרוחניות שלו, את הרגישות והדמעות, דווקא את כי את אדם כל כך אוהב, יכולה לעמוד בקושי הזה.

פתאום שמתי לב שהקלדתי בטעות את המילה להינשא כ- להישנה, וחשבתי לי על המילים והשורשים בלשון הקודש . לההינשא זה בשורש הדומה לשינוי ול- שני. שוב ושוב עוברים נישואין מוצלחים שינויים. הם לא נשארים בקו ישר.

לא לכל אחד זימן השם מסעות של התמודדות בחיים שלו.

לך הוא בחר, כי הוא יודע, באהבתו אותך, שאת תוכלי להם.

פעם פעם, לפני יותר מעשרים ושתיים שנה, כשהנשמה שלך ביקשה לבוא לעולם, היא ידעה שהיא תתמודד, היא ידעה שהיא תוכל. אנני יודעת מה סוד נשמתך, כנראה גם את לא יודעת. אבל סודה הוא התמודדות. תסכימי?

ואם תרצי או תצטרכי יד, כתף, לב ואוזן, אנחנו כאן להקשיב…

נושאת עלייך תפילה,

תמר ע.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. כמה רגישות, כמה רוך, כמה אמונה חיזוק וביטחון.
    אתם פשוט אנשים מדהימים..
    ולך אישה יקרה, מאחלת בהצלחה רבה והשגחה גלויה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מותר לאדם יחיד לחלוק על ההנהגה?
רציתי לדעת איך הגישה שלי בתור יהודי שחלק מעמ"י ולא בתפקיד רבני להשמיע את דעתי בנושא הגיוס ותפקידים רבניים שנראים לא כשרים הרי ה' נתן בכל אחד יושרה פנימית ושכל ישר והגון להבין שדבר מתנהג לא כשורה אבל איכשהו בהרבה פעמים יצא לי להיתקל שהרבה פעמים השמעתי את דעתי בנושאים...
איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן