כיצד אני יכול לעודד אברך צעיר להחמיא “לעצמו”, לאחר שהוא גדל בבית ללא שום מחמאה, פשוט שכחו להדפיס אצלהם במשפחה את ה’ערך’ “מחמאה” לאחרים ולעצמו?
דלג לתוכן
כיצד אני יכול לעודד אברך צעיר להחמיא “לעצמו”, לאחר שהוא גדל בבית ללא שום מחמאה, פשוט שכחו להדפיס אצלהם במשפחה את ה’ערך’ “מחמאה” לאחרים ולעצמו?
שלום לך אדם יקר ודואג
אין בי המושג מהיכן ההבנה העמוקה והפשוטה שלך לחשיבות הענין, ומהיכן היוזמה לפנות בשאלה חשובה כזאת, במילים קצרות וספורות, אך חינניות ומופלאות.
אז ראשית, אני רוצה לכתוב לך מעט על חשיבות העניין כפי שאני מבין ורואה אותו במהלך חיי – ענין המחמאות.
מחמאה אינה באה דווקא באמירת מילים כמו ‘חכם’ פיקח’ ‘מוצלח’ או ‘יפה’.
מחמאה שורשה באהבה ובהערכה ספונטנית וטבעית שטבועה בלב כל אב ואם לילדיהם.
ואם יש באב ובאם את היכולת להפיק מתוך ליבם את אותה אהבה ואותה הערכה, מן הלב החוצה, במחשבות במילים ובמעשים, הרי שהיא האהבה הרצויה והנכונה ליצר כר יציב ובטוח לגידול ילדים בריאים ושלמים.
החשיבות של האהבה ההערכה והבעת הרגשות הללו לילד, אין לה ערך ושיעור.
אפשר לומר כמעט בוודאי, שחלק עיקרי מאוד בנפשו של כל אדם בנוי ומתבוסס על הכרה אהבה והערכה שניתנים לו בילדותו.
השבחים והפידבקים החיוביים, הם כמו טל תחיה בנפשו של כל ילד ואדם, כל שבח מגביה את הנפש ומרומם אותה. וכל צעקה וגערה שאינם במקום, מנמיכים חס ושלום, את הרוח, את הרצון, ואת הנפש…
*
הבה ניטול קצת יומרה, ונקצין מעט, אך ורק כדי שנוכל להבין זאת יתר על המידה..
נביט ימינה ושמאלה, ונרשום רשימה של אנשים שאנו מכירים היטב, ונבחן היטב, מי מהם נגדיר אותם במושכל ראשון כאנשים שיש להם כוח רצון, חשק עז לחיים, בטחון בעצמם, שמחה וגיל בהתנהלותם. ולעומת זאת נבחן רשימה מקבילה של אנשים, שאנו חשים בהם שהם חוששים, מהססים, מפוחדים, הולכים צעד וחוזרים אחורה, ונפשם חרדה תמיד…
ככל הנראה, ניווכח די בבירור, שהורים שהשכילו לתת לילדים את ערכם, בכל דרך שהיא, הם נתנו להם את חייהם, את שמחתם, את חשקם, את רגיעתם, את שלוותם, ואת ביטחונם האישי… נסה זאת וראה…
אין ולא יהיה דבר חשוב מזה. בפרט בעולמינו הנע ונד והמיטלטל, שנפשו של אדם זוקקת וזועקת, לרגיעה לביטחון ולשלווה, וכאן ידם של ההורים יש בה היכולת להעניק לילדיהם את חייהם ממש.
*
יכול הורה לרצות שבנו יצליח בלימודים ובחברה, והוא דוחק בו ודוחק בו, והילד מצטמק ומתכווץ, ובאמת מצליח בכוח לקבל ציונים טובים ולהתחבר לחברים טובים.
אך אם רק היה יודע האב, שהדברים הם בדיוק ממש כבומרנג, וככל הנראה המחיר המר על ‘הצלחות’ מסוג זה, הוא ‘כשלון’ צורב בעתיד, וזאת, באותם הדברים בדיוק שעליהם דחק בילדו בילדותו.
*
אין כאן קסמים, יש רק דרך פשוטה וברורה לבנות את בנין הילד, פשוט לחפור יסודות בדמעות של אהבה, אחר כך ליצוק את הבטון בחיבוקים של הערכה, ואחר כך להתחיל לשים לבינה אחר לבינה של שבחים ומחמאות מכל הסוגים והמינים בכל הדרכים והצורות האפשריות. ולא מן השפה ולחוץ שיהיו, אלא מתוך הכרה בתכונות הילד, מתוך חיבור לרגשות הילד, מתוך אהבה ורצון ומתוך אחריות ומסירות..
לא כולם מסוגלים, נכון. מי שלא קיבל בעצמו את המלאי, אין לו את השקית, לשלוף ממנה ולתת לבנו. אבל בכל זאת כל אחד יכול לחפש בסלו מילה ועוד מילה, מחמאה ועוד מחמאה, ולבנות את עתיד משפחתו.
לא הכל אפשרי, אך העיקר הוא, לדעת ולדבר, לשוחח ולפרט, לחוש ולגעת, לנסות ולברר..
*
אלו הם הדברים החשובים שרציתי לומר לך, שמרגשים אותי כעת עד דמעות. ואם השכלת להבין את ערכם של מילים ומחמאות, אין בי הספק שתוכל להעביר לידידך בצורה הטובה ביותר, את חשיבות הדבר ואת עליונותו, את הצורך ואת הדרך.
ואם תעביר לו את חשיבות הענין, תוכל לומר לו שאתה מתמנה לשבח אותו מידי פעם כערכו. אתה יכול להמליץ לו לדבר עם אשתו בגלוי על הנושא, להבין אותו, וממילא לתמוך בו בנושא זה באופן מיוחד, ולגלות את שבחו ברבים בכל הזדמנות. וגם הוא עם עצמו יבין שנפשו זקוקה להכרה ותפיחת שכם מעצמו ממש, ומחשבות חיוביות וטובות על עצמו, יחליפו דברים ודיבורים שלא זכה לקבל בילדותו.
וככל שתתמיד ותתעקש, כך ידידך יבין ויחשוב, יסבור ויקבל, ותזכה בדרך זו, לבנות ממש נפשות טהורות ונשמות בישראל.
והקב”ה יושב בשמים רואה ללבב, ישלם לך כערכך, וישלח לך שפע רב מלא הטנא.
הערכה והערצה
ברכה והצלחה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
אשרי השואל!!!
ותודה על תשובה יפיפייה!!