The Butterfly Button
מה יכול לעזור לי להתגבר על החסר הרגשי ולחיות בטוב?

שאלה מקטגוריה:

קודם כל, אני רוצה להביע את תודתי העמוקה ביותר על המרחב שלא יסולא בפז שאתם מספקים לכולם. המסירות שלכם להציע את המקום הזה היא באמת יוצאת דופן.

לאורך חיי חוויתי חוסר אהבה עמוק בשנים המעצבות שלי. זה השפיע עלי לאורך זמן, ובאמצעות פגישות טיפול רגשי מתמשכות, הבנתי את החשיבות של שחזור רגעי האהבה והחיבה שהתגעגעתי אליהם כילד. בנוסף, טיפוח תחושת עצמאות ללא פחד משיפוטיות התגלה כמאתגר למדי עבורי.

תחום אחד שאני נאבק בו במיוחד הוא החיבור לחיבוקים של אמי, ובאופן רחב יותר, אימוץ שפת האהבה העצמית והקבלה העצמית. נראה שיש בי היסוס לאמץ את עצמי באופן מלא ולהראות טוב לב וחמלה כלפי ישותי. במצב עדין זה אני פונה אליכם, בתקווה לקבל את הדרכתכם ותמיכתכם.

אודה לך מאוד על עצתך המקצועית לגבי גישות טיפוליות שיכולות לסייע בתהליך הריפוי שלי ובפיתוח תחושת עצמי חזקה יותר. האם יש טכניקות או תרגילים ספציפיים שאתה ממליץ לטפח עצמאות תוך טיפוח תפיסה עצמית חומלת?

מעבר לכך, קשה לי להתמודד עם הקושי שלי להתחבר לחיבוקים של אמא שלי. האם יש אסטרטגיות או תרגילים שיכולים לגשר בהדרגה על הפער הרגשי הזה ולעזור לבנות מחדש תחושה של אמון ונוחות?

אני מבין שזה נושא מורכב, אבל יש לי אמון מלא במומחיות שלך וביכולת שלך להדריך אותי במסע הריפוי שלי. לחוכמה ולאמפתיה שלכם יש את הכוח להשפיע באופן חיובי על החיים, ואני אסיר תודה על ההזדמנות לבקש את תמיכתכם.

תודה שהקדשת מזמנך לקרוא את מכתבי, ואני מצפה בקוצר רוח לתגובתך. מי ייתן והחוכמה והאמפתיה שלכם ימשיכו להשפיע באופן חיובי על חייהם של אלה שאתם תומכים בהם.

תשובה:

שואל יקר

כשקראתי את פנייתך המרגשת והנוגעת ללב עלו בי כמה כיוונים וזוויות כיצד להתייחס לכאב והחוסר אונים שאתה מציף במכתבך, גרמת לי לנסות ולגעת בעומקם של דברים הנוגעים בציפור הנפש של כל אחד ואחת שמתהלך בעולמו הטמיר והנפלא של בורא העולם והמבקש מענה לחיבוטים ולהשלמת הקומה הפנימית, בשאלתך ובהתייחסות שלי אתה תהיה שופר עבור כל אדם שמבקש להבין , להעמיק ולהשלים את בניית “העצמי”.

אנשים רבים מתהלכים לצדינו ללא כל חיות וללא יכולת להבין את עצמם ואת אשר על ליבם, (גם אנשים שנראים מחויכים ועליזים המנהלים קריירה מוצלחת ומוקפים בהרבה טוב חומרי אך בפנים הם חשים חסרי ערך מנותקים ומתוסכלים) לכאורה ניתן היה לנסות לסייע להם ולעזור להם להתרומם.

אך התנאי הראשוני והבסיסי כשמנסים לעזור לאדם במצוקה, הוא מידת הרצון שלו עצמו ומידת האמונה במסוגלות שלו בעצמו להשיג שינוי. אך אם לאדם עצמו אין את המודעות והתשוקה לצאת מהחושך, גם כוחות רבי עוצמה יתקשו לחלץ אותו.

אתה מצוי בתוך תהליך של חיפוש ובנייה וכפי שאתה מציין כי לאחר עבודה מאומצת הצלחת בס”ד לשים את האצבע על החסר שלך ועל הנקודה שיכולה לפתוח עבורך שערים רבים בחיים, ההשתוקקות שלך לריפוי ופיתוח עולם רגשי מתוקן, מעידה על בריאות נפשית שבכוחה לכוון לחיים שיש בהם אושר פנימי מלא ואף יותר ממה שיכולת לצפות מכל אדם בסביבתך. בנוסף אני מרגיש שיש בך עומק רגשי מדהים ולכן הסבל נחווה אצלך עמוק יותר.

אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי התשובה והרחמים, חז”ל למדונו כי “במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים”.

שמעתי פעם פרוש שמכוון לעבודת התשובה אודות בניית העולם הרגשי שמדייק כי “במקום שבעלי תשובה (רגשיים) עומדים- אין צדיקים גמורים (שנולדו והתפתחו עם עולם רגשי מלא) עומדים”.

תהליך התשובה (הרגשי) בו האדם שב אל עצמו ומקורו ועסוק בבניית עולמו הרגשי מורכב גם מחרטה וקבלה לעתיד בדיוק כפי שאנחנו מכירים מעולם התשובה על חטאים, רק שבמקום להתחרט ולהתנתק מהרגל או מעשה שלילי המונח חרטה מקבל משמעות שונה.

חרטה מלשון חריטה!

לחרוט על ליבך כי אתה מיוחד ונפלא מתוקף היותך נברא של בורא עולם ונבחרת להגשמת מטרת הבריאה.

כל התוספות של אותם מתנות הנלוות אליך כלומר החוזקות והעוצמות הקיימות בך הם אינם אלא דרכים לגלות את העצמי שלך ולהביא אותם לידי ביטוי אך הם אינם הסיבה לעצם קיומך.

עבודת החריטה היא על האמון שהבורא נתן בך על עצם היותך, ההכרה הזאת היא הכרחית, אחרת אהבתו של בורא עולם היא אהבה התלויה בדבר וחלילה לנו לחשוב כך, והדבר אינו בסתירה עם המטרות אליהם נשלחנו והשליחויות הספציפיות אותם יש לאדם למלא בעולמו.

משמח אותי לראות שאתה בוחר לקחת אחריות על עצמך ואתה מונח בעבודה עצמית, הדרך הארוכה שלך והתובנות שזכית להם הם המפתחות לליבך ונפשך הכמהים לקשר ולשייכות.

יתכן שבראיית העולם הפסיכולוגי המקובל, הדעה הרווחת היא כי קשה מאד להשלים חסרים רגשיים והחזקתים משנות הילדות המוקדמת שההורים לא סיפקו.

דוד המלך האמין ביכולת של האדם לעשות עבודה עצמית פנימית ועל אף שהכיר בחשיבותה של מערכת יחסים תקינה וכפי שאנחנו מציינים כמה פעמים ביום בתקופה זאת :”כי אבי ואמי עזבוני וה’ יאספני”

ע”פ הפסיכולוגיה היהודית הכוחות אותם אנחנו לרוב יונקים בילדות טבועים וטמונים עמוק בתוכנו תמיד ובכל רגע הדבר בידנו לעורר בתוכנו את ‘כח האב’ ו’כח האם’ שבנו.

הלא אדם מבוגר בשנות חייו המאוחרות, שכבר מגדל צאצאים אך לצערו מערכת יחסיו עם ההורים הייתה מורכבת אם בשל שכול או אובדן חלילה או כל סיבה אחרת השכיחה בעולמנו, לא יעיל ולא מקדם שיתלונן בפניהם או שירגיש חסר ערך ויבזבז את מיטב שנותיו בציפייה ובטרוניה על החלקים שהחסירו ממנו הוריו.

מוכרח להיות כי טמונים באדם כוחות ומערכות יחסים אותם הוא יכול לבנות בינו לבין עצמו ולהשלים ולבנות מחדש מערכות יחסים חסרות ולחזק בתוכו דפוסי תקשורת ומערכות יחסים של אהבה, גבולות, חמלה וכן הלאה.

ספר תהילים מלא וגדוש בהשתפכות הנפש ובעולם רגשי מלא ופועם בו דוד המלך כמהה וצמא למערכת רגשית מלאה, עם כל עולם הספירות והמידות ממנו האדם בנוי.

דוד המלך גם מציע אפשרות נוספת לריפוי המערכות בכך שמשליך את עצמו על ה’ כפי שאנו מבקשים מממנו תאספני!

יש פה הזמנה עבור כל אדם המבקש לתקן את חלקי העבר ולפנות לשותף השלישי באדם ועל ידו לתקן את המערכות ששני השותפים הנוספים לא סיפקו בזמן.

במציאות כמו שלך, תאמין כי הקב”ה אוסף אותך אליו בחיבוק גדול.

פנה אליו ובקש ממנו שינחה אותך בדרך המאוזנת לך. אין ספק שהוא קרוב אליך ביותר!

בימים אלו אנחנו מעוררים בתפילות העמידה בעת המלכת הקב”ה עלנו ועל העולם כולו ומזכירים לו את אהבתו וחמלתו העצומה עם המילים המרגשות והאינטימיות:

הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם

אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים

כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד

עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ

רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ

נְאֻם ה’

תן אמון מלא לאהבה העצמית לה אתה משתוקק. אתה האדם היחיד שיכול לאפשר לעצמך את אותה אהבה. תפרגן לעצמך זמן איכות בו אתה מתמלא באושר פנימי ומאפשר לעצמך להתפעל מעצמך בדיוק כפי שהיית רוצה להעניק לילד רך בשנים עליו אתה אמון בפיתוח עולמו הרגשי.

תכין רשימת חוזקות המייחדים אותך, תבחר מתוכם כמה ושים לב בכמה אופנים הם באים לידי ביטוי בחייך ביומיום. תחשוב עם עצמך היכן היית עוד רוצה לאפשר להם ביטוי וכן הלאה. זהו זמן בו אל תאפשר לשום צליל של ביקורת או שליליות להופיע.

תמשיך לפתח ולבחון כיצד אותם חוזקות ממשיכים להשפיע על מי שאתה היום, כיצד תוכל להביא את החלקים הללו לעוד מקומות בחייך ואולי אף לעבוד במקצוע שיאפשר לך לממש את אותן יכולות.

אתה מציין כי קשה לך להתחבר לצורך בחיבוקים ועל המחשבה שהחיבוק מגיע מאמא, אז כפי שכבר הבהרתי הצורך להיות נאהב ויקר הוא צורך בסיסי בכל גיל בחיים, ילד בגילאי ההתפתחות זקוק למגע נעים ומלטף של אמא חמה על מנת לבנות ולבסס את מקומו בעולם דבר שמתבגר מקבל באופנים שונים במהלך החיים, אין צורך בלנסות לדמיין את החיבוק, ניתן להגיע לשורש של הצורך בחיבוק ולהמיר אותו בחוויית שונות לדוגמא מילים טובות, התפעלות וחמלה עצמית כפי שהצעתי.

אני מבקש להציע זווית נוספת לתיקון, בכך שאתה במערכות יחסים שרלוונטיות היום עבורך, תעניק לזולת – לאשתך או לילדך או אפילו לאחרים שאתה יכול להיות משמעותי עבורם במסגרת עולם החינוך או הטיפול וכל מקום שהשגחה מכוונת אותך, תפתח איתם את אותם דברים שאתה יודע להעניק מתוך החסר שקיים בך ובכך תשלים את החלק שחסר אצלך בלב.

לשאלתך על המלצה לגורם או גישה טיפולית, ישנן גישות שונות ומגוונות. חלקן יציעו לפתח מערכות יחסים בתוך חדר הטיפול עם המטפל בהם יציעו לך לחוות מחדש את מערכת היחסים עם ההורים ולנסות לשפר אותה. לעומת גישות שיתרגלו אתך חמלה עצמית וזיהוי מחשבות שמקשות עליך חיבור והחלפתם.

כל אדם מתחבר לגישה שונה והדרך המומלצת היא להתנסות וללמוד מה נכון ומתאים יותר עבורך, החשוב ביותר הוא שתרגיש חיבור בריא ונכון למטפל ללא שתפתח בו תלות.

ישנן אסטרטגיות בסיסיות בהן הייתי מציע לך להתנסות בעצמך:

ראשית תלמד לזהות ולדייק את הרגשות שעולים בך.

שים לב מתי הם מופיעים ותנסה לתת להם שם.

בשלב הבא, תשאל את עצמך בכנות האם אתה מסכים עם הרגש שהופיע אצלך והאם אתה נותן לו מקום ומסכים לו להופיע בליבך.

נסה להזמין את הרגש להיות נוכח בך , תן לו למלא ולהציף אותך ללא התנגדות או רצון לשנות אותו, תשאל את עצמך בן כמה אתה זוכר את עצמך עם רגשות דומים ותסכים לרגש ולמחשבה המתלווה אליו להציף אותך במלואה.

ההסכמה שלך לרגשות שאתה תזהה, היא המפתח להפחית מצוקה או סטרס פוגעניים.

מנגנוני ההגנה הם רבים, פעמים אנו פוחדים לאפשר לרגש ביטוי משום שהרגש זר לנו או שנדמה לנו שהדבר לא מתאים ואנו נוטים להתנגד ולנסות להחליף את הרגש עם במחשבות שמדחיקות את הביטוי הנפשי שהתעורר בנו.

ר’ נחמן מברסלב כתב בעצותיו כי אדם שמסכים לכאוב קצת, לא יצטרך לכאוב הרבה

לסיכום:

תוכל למלא את החסרים ולהמשיך את בניית עולמך הרגשי בעזרת עבודה עצמית וניהול החלקים המבקשים את תשומת לבך באופן מודע ומלא, על ידי הסכמה והענות לחוות חוויות רגשיות מתוך חמלה עצמית (ולא רחמים עצמיים).

בנוסף תוכל להגיע לריפוי מיטיב ומקדם על ידי פיתוח אותם חסרים בכך שתעניק לזולת ממה שגילית ואתה יודע להעניק כי אתה יודע לייקר את הצורך הקיומי המגדל ומטפח את הנפש.

בברכת שנה טובה ומתוקה בה יפתחו השערים המבקשים שתיכנס דרכם

תהא שנת פתיחת “דלתות

תודה ששיתפת בעולמך הפנימי היקר,

אברימי פ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
בעלי מאשים אותי כל פעם מחדש
בעלי כשנהיה חולה לא מפסיק להתלונן הוא מתהלך בבית בפרצוף כבוי וכל הזמן מתלונן מיואש ומדוכא, זה משפיע עליי ועל הילדים. כשהוא חולה מרגיש לי שהוא רוצה שכל העולם יעבור לדום. וכל תשומת לב שהוא מקבל לא מספיקה לו והוא כועס על כולם שלא מתייחסים אליו ובעיקר עליי. אני אמא...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב”ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן