שלום שואלת יקרה,

השאלה שלך מעולה. שאלה שמהדהדת מקצה העולם ועד סופו עוד מבראשית ממש. למה בעצם לא טוב היות האדם לבדו,

למה צריך לעשות לו עזר כנגדו?

האדם הראשון נברא למציאות מתוקה ומושלמת של גן עדן.

הוא בוודאי, לפחות כמוך לא היה זקוק לכאב ראש שנקרא זוגיות.

אם כך מדוע הכריז הקב"ה שלא טוב לו להיות לבד ומיד הזדרז לקחת אחת מצלעותיו ולברוא אישה? ואם זה כה נצרך לברוא לו בת זוג, אז למה לא לברוא אותה מלכתחילה ?

למה מראש לא לקחת 2 גושי עפר וליפוח בהם נשמה, אחד יקרא גבר והשניה תהא אישה?

לשם מה התהליך המייגע שקודם כל יהא האדם בבדידותו ורק אז להעניק לו שותפה וגם אז , מדוע מתוכו ממש ולא כישות נפרדת?

השאלה הנבונה שלך משלבת את כל התהיות הללו שקיימות בקיום האנושי מאז ומעולם: מצד אחד, אני ואפסי עוד, האדם אוהב את עצמו, נוח לו עם עצמו, כפי שרבים אכן בוחרים בדורנו לחיות לבד ולצאת לעצמאות בגיל צעיר.

אבל מצד שני, אולי דווקא בגן עדן, דווקא שהכל כ"כ יפה, מושלם ופסטורלי, דווקא אז מתעצמת הכמיהה, הגעגוע, התשוקה לחוות את היופי וההצלחה עם עוד מישהו, להתאחד ולהיות חלק ממשהו ולא רק לעמוד בפני עצמי.

אלו שני רגשות שפועמים בנו בו זמנית, זה נורמלי ובסדר. אנחנו יצורים חיים ומורכבים מהרבה גוונים. אבל 2 התנועות האלה, האחת – רצון להתאחד ולהתקרב והשניה – הצורך שלנו במרחב ונפרדות הן מרכזיות בחיינו ומופיעות בהקשרים רבים לא רק זוגיים .

יש הרבה מה להאריך ולהעמיק בזאת בהזדמנות.

לענייננו ולעצם שאלתך, מעצם הניסוח של השאלה שלך , אפשר ללמוד קצת על מה באמת מציק לך .

למשל, החלטת עבורי איך אגיב למרות שאינך מכירה אותי (האמת? לא עלה על דעתי לטעון כך לגבי אם את אוהבת את הבעל והילדים וכו')

האם יכול להיות שכרגע את בשלב שפשוט רוצה למרוד במוסכמה הזאת שנקראת "מוסד הנישואים"? רגע לשים עליה סימן שאלה? רגע לבדוק בכלל איפה החיבור האישי שלך בכל הסיפור?

כי אם כך, אז זהו שלב חשוב ובריא מאד בהתפתחות של העצמי שלך , אבל במקרה כזה לא באמת יעזור לשמוע מישהי חיצונית לדעתי.

צריך בשלות ורצון בשביל לשמוע תשובה ובאמת להשתכנע.

אני חשה דרך מילותייך שאת עדיין לא שם. ייתכן ואת עדיין בשלב הפירוק, בשלב של: "מה לא" ופחות ב"מה כן", ייתכן והתנועה הזאת של הטלת ספק וערעור על המוסכמות הקיימות פוגשת אותך כעת בעוד צמתים ומעגלים בחיים,

לכן, אולי יהיה נכון עבורך לתת לגל לחלוף ורק אז להתפנות לבירור אמיתי.

אני אתן לך כיוון כללי שתוכלי לחזור אליו מתי שתרגישי שעברת את הגל ואת רוצה לחשוב ברצינות על נישואים וקשר.

בכל מערכת יחסים בריאה ומיטיבה יש מעלה וחיסרון מובנים.

מצד אחד תחושת יציבות וביטחון שאנחנו כבני אדם כ"כ זקוקים לה.

הקשר נותן לנו מרחב של ודאות בתוך החיים. של משמעות, של נתינה, של סיבה לחיות וכו'. בקשר מיטיב אנחנו צומחים, מתפתחים, מגלים בעצמנו צדדים חדשים, מרפאים פצעים ישנים דרך האהבה ולומדים לאהוב ולקבל את עצמנו.

החיסרון המובנה, לעומת זאת, הוא כפי שכתבת: זה דורש התמסרות , השקעה וביצוע של משימות שאני פחות אוהבת וכל זה תוך שלא תמיד אני רואה מיד את פירות מאמצי.

אי אפשר את האחד בלא השני. הם כרוכים זה בזה. והאחד מזין את השני.

מי שזוכה באהבת אמת ובקשר זוגי עמוק יודע להעריך ולייקר זאת על אף הקשיים והמורכבויות שבדרך.

מי שלא חווה את החלק המתוק והמתגמל שבקשר כזה באמת יהיה קשה עד בלתי אנושי להאמין בזה ולהמשיך לחתור.

כנ"ל לגבי הקשר הגופני. קשר גופני שצומח יחד ובמקביל לאינטימיות רגשית, שפה משותפת, משיכה ושמחה הדדית זה בזה לא רק שאני לא "צריכה" לתת את הגוף שלי, אלא הוא מגיע מרצון וחשק, מהשלמה של הקשר ושדרוג שלו ובשום אופן לא כמשימה או הכרח,. הוא מצטרף באופן טבעי והרמוני לזוגיות ומוסיף לה עומק , ריפוי ושמחה.

לגבי השותפות במשימות הבית, לא חושבת שנכון להשתמש בתבניות נורא נוקשות: "ככה היום", כולם עושים" וכו'.

בסוף את לא קורבן של המציאות ויש לך בחירה מלאה בכל רגע נתון איך לחיות את חייך. אני בטוחה ומאמינה שכאשר תינשאי תמצאי את הדרך הייחודית לך ולבעלך שבה תוכלו לנהל את הבית בהצלחה ובנעימות ובאופן שהכי תואם את הצרכים והרצונות של שניכם.

באופן כללי ככל שתנקי רעשי רקע חיצוניים, כך יהיה לך קל יותר להבין ולהקשיב מה באמת הלב שלך רוצה.

קולות רקע הם: השוואות לחברות אחרות, מה שרואים ברשתות חברתיות, מה שאחים שלי הנשואים אומרים לי, מה שאני קוראת בעיתון וכן הלאה. המשותף לכולם שהם מדברים מחייהם וניסיונם של אחרים .

הרבה פעמים אנחנו נוטים להקשיב לקולות האלה ולתת להם לנהל אותנו כדי שנוכל לברוח מעצמנו ולא נצטרך להקשיב לקול הפנימי והאמיתי שבתוכי.

אני בטוחה שכאשר תצליחי להשתיק את הבחוץ ולהתרכז רגע במה שקורה בפנים תגלי תשובות להרבה שאלות שמציקות לך . בעניין הנישואים ובכלל.

אני כאן אם תחושי צורך בהמשך ללבן ולדון בעניינים נוספים.

מאחלת לך הצלחה מרובה ומסע חיים מבורך ,

נועה