.שלום וברכה,

אפתח בהערכה רבה לשאלה החשובה והרצון לתשובה כנה.

אשתדל לענות לפי הסעיפים של שאלותייך וריכזתי אותם בצורה מעט שונה.

1. 'מה יחס התורה לנאנסות? האם היא נחשבת פחות מכובדת בגלל זה? 5. האם התורה מאשימה אותה?

קשה לנו לדעת על בוריו את יחס התורה לנאנסות, אנחנו עומדים במרחק רב, של חכמה, של שנים ועוד, ומנסים דרך השפה והמושגים שלנו לראות ולעיין בשורשי התורה שבכתב. אנחנו יודעים שהתורה מועברת על ידי חכמי התורה שבעל פה ועל ידי מסורת החכמים שבכל דור, וננסה בשורות להלן לבחון את הדברים לאור דברי התורה שבכתב ושבעל פה המסורים לנו.

הדרך שבה אני הולך בדברים אלו היא בעקבות הרמב"ם ובחינת המהלך והמסר שהתורה מעבירה לנו בהתאם ליכולותיהם של האנשים לקלוט ולשמוע את דבר ה'.

בחומש דברים פרק כב: פסוק כו 'וְלַֽנַּעֲרָ֙ לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: (כז) כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:'

ומבואר חידוש גדול ביחס לתפיסות האנשים באותה תקופה, שלמרות שהורגים את הבועל משום שהוא בא על אשת איש, בכל זאת הנערה לא נענשת כלל ואין עליה תביעה כלשהיא, אין עליה אשמה ואין כל תלונה עליה. 'כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה'.

שני דברים ניתן לראות בפסוק זה, א. אין עונש ואשמה על נאנסת. ב. נראה כי ישנו תנאי ולפיו הנערה צעקה ואין מושיע לה, כגון שהדבר היה בשדה. אין כאן האשמה על הנערה מפני מה היא מסתובבת בשדה, מקום בו אין בני אדם מצויים ויכולים לפגוע בה בקלות גדולה יותר, אלא היא נידונת כאנוסה מחמת שצעקה ואין מושיע לה.

ובמפרשי המקרא שם מצאנו שאין הדבר דווקא כאשר צעקה, אלא כל שאילו הייתה צועקת לא היו עוזרים לה, ויש שכתבו שאף באופן שהיא יראה מלצעוק, או שהיא משתתקת מאימה הרי זה בכלל אונס. יתירה מזאת אמרו חכמים במסכת כתובות דף נ"א ע"ב: 'אמר רבא כל שתחלתה באונס וסוף ברצון אפי' היא אומרת הניחו לו שאלמלא (לא) נזקק לה היא שוכרתו מותרת, מ"ט יצר אלבשה תניא כוותיה דרבא והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואיזו זו כל שתחלתה באונס וסופה ברצון'.

כלומר, אף מי שבמהלך הביאה הייתה מעוניינת בכך ואומרת שיניחו לבועל להמשיך ואפילו היא שוכרתו, בכל זאת הדבר מוגדר כאונס או כמעשה לא ברצון משום 'יצר אלבשה' ופירש רש"י שם: 'וגם זה אונס שבתחלת בעילה שהיא באונס הלבישה הבועל יצר'. ובלשון הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק א הלכה ט: 'ואשה שתחלת ביאתה באונס וסופה ברצון פטורה מכלום שמשהתחיל לבעול באונס אין בידה שלא תרצה שיצר האדם וטבעו כופה אותה לרצות.'

יש שסייגו זאת שאם היא התייחדה איתו מרצונה, היא לא מוגדרת כ'יצר אלבשה' והיא לא נידונית כאנוסה גמורה.

לפי הרמב"ם בתחילת הלכות נערה בתולה ההבחנה בין שדה לעיר מייצרת קביעה על סתם הדברים, שסתם שדה נחשב כאונס כל עוד לא הוכח אחרת וסתם עיר נחשב כפיתוי כל עוד לא הוכח אחרת. וז"ל: 'כל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת אנוסה ודנין בו דין אונס עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה, וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה מפני שלא זעקה עד שיעידו העדים שהיא אנוסה כגון ששלף חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך.'

(בנוסף חשוב לציין לשיטת הראב"ד החולק על הרמב"ם ( פרק ג' מהלכות איסורי ביאה) וכן דעת הפוסקים שקטנה פחותה מגיל י"ב נחשבת תמיד כאנוסה כי 'פיתוי קטנה אונס'. כמו כן הפוסקים דנו בעוד מקרים של אונס שאינו אונס גמור וכגון במי שאמר לה שהוא אליהו הנביא והאמינה לו ועוד מקרים של אונס מחמת יחסי מרות ופחד מסיבות שונות.)

כפי שהתבאר, הנאנסת נחשבת כמי שאינה אשמה כלל ואין בה חטא, ולדוג' כתב בספר הכתב והקבלה דברים פרשת כי תצא פרק כב פסוק כו 'אבל זו שהיתה תחלתה באונס, והתקוממה כפי יכלתה הנה קרה לה כמו שקרה לנרצח, שנעברה בו עברה נגד רצונו לפיכך אין לה בחטא ענין כלל' וכיוצא בזה במשך חכמה שם 'אבל כאן אין לה אפילו "חטא".' היא לא צריכה להביא כל כפרה ואין לה כל אשמה. והאריך המלבי"ם שם לבאר שאף שמחשבת האנשים הייתה פעם שהנערה אשמה בכך שהיא הלכה בשדה ללא השגחה, התורה באה ואמרה שאין עליה אשמה.

למרות הדברים הברורים שאין על הנאנסת כל אשמה וכל חטא, לא אמנע להודיע צערי, שאכן יכול להיות משמעות שבעיני אנשים אנוסה פחות מכובדת, הן בגלל היחס לבתולים בעבר, וחשיבותם הפיזית, דבר שעבר שינוי מסוים בדורות האחרונים, והן בדין התורה שאנוסה נשואה אסורה לכהן. האיסור לכהן יכול ללמד על כך שישנה מעלה לאשה שלא עברה באונס, אפשר לפרש זאת בדרכים שונות, אבל אכן יש מקום מסוים לרושם על פחות מכובדות של מי שנאנסה. אולם לא רק נשואה שנאנסה אסורה לכהן, גם גרושה אסורה לכהן, וגם זה לא באשמתה וגם זה לא מגרע ממעמדה האישי ומכבודה, אלא יש כאן דין הנוגע למעמדות הכהונה וכאמור ישנם הסברים שונים לדיני הכהונה, הצד השווה שבהם שהאנוסה אינה נופלת ממעלתה העצמית ואין לה כל חטא ואשמה או חיסרון כלשהוא.

2. למה מחתנים אותה בגלל מה שקרה לה? 3.למה מחייבים אותה להתחתן עם זה שאנס אותה?

לא מחייבים אותה להתחתן עם מי שאנס אותה ח"ו. זה עונש על האונס שאם הבחורה רוצה לחיות אתו, הוא מחויב לקחתה לו לאשה. יש כאן ממד של עונש חריף מאוד ואולי הרתעה ממקרי אונס, שהאונס יצטרך לחיות עם מי שאנס, לפרנס ולדאוג לה כל ימיו, כשעל מצחו הקלון של אנס. במחשבה בת זמננו אני חושב שאפשר לחשוב שהאנס מתייחס לאשה כאל אובייקט והתורה מחזירה את מעמדה כאשה ולא כאובייקט, והיא מחליטה ובוחרת אם היא רוצה לחיות אתו או לא. אני יודע שזה נשמע קשה לאוזן בת זמננו, אבל יש כאן גם הבנה גדולה למצב החברתי ולשינוי המעמדי שהיה בחברה בעבר לאנוסה, והתורה מנסה לשנות זאת ולאפשר לה לחיות בלי חשש גירושין עם בעל שיחוייב לדאוג לה.

בלשון משנה העונש על האונס שמחויב לשאת את הנאנסת אם היא בוחרת בכך, נקרא 'שותה בעציצו'. את יכולה לחשוב על מקרי אונס בעבודות שונות, ניצול מעמד נשים על ידי גברים בעלי מעמד גבוה וכדו', כשהוא מחויב לשאת אותה לאשה ולדאוג לכל צרכיה. איום כזה על האנס יכול להיות שהיה בזה הרתעה. ברוך ה' שאנחנו חיים בדור שבו אנחנו מבינים מעט את גודל המסוכנות של האנסים והחברה דוחה אותם מעליה, אולם לא תמיד זה היה המצב, והתורה התייחסה לאירוע האונס כמקרה חמור מאוד וכדבר תועבה גדולה, ותראי בקובץ המצורף על איסור תורה בפדופיליה עוד בנושא זה.

אבל אין חובה לאשה להתחתן עם מי שאנס אותה, ולא צריכים לחתן אותה בגלל מה שקרה לה. צריכים לפי התורה לדאוג לעתידה ולשים לב לרגישויות שיכולות להיות לה בעקבות האירוע החמור שהיא חוותה וכפי שעולה בקצת דברי הפוסקים המובאים בקובץ המצורף.

4. מה העונש של האנס?

חשוב להדגיש שעונש המוות שבפסוקים שהבאנו בתחילה הוא על הבועל שאנס אשת איש, ולא על נערה פנויה. דין האונס פנויה במקרא הוא תשלום קנס + 'ולו תהיה לאשה, לא יוכל לשלחה כל ימיו'.

עונש האונס מסור לחכמי התורה שבכל דור, הן ממטרות ענישה והן ממטרות הרתעה. העונשים המקובלים בקהילות ישראל על אנסים היה תשלום קנס גבוה, השפלה פומבית בקהילה כולל פרסום של הדבר + מכות וביזוי האנס וחיוב האנס בחזרה בתשובה הכוללת פיצוי מלא של הנפגעת.

אני חושב שבזמננו ישנו שינוי בנושא זה, הן ביכולת של קהילה להעניש כאשר האנס יכול לעבור לקהילה אחרת והן בהבנת הפגיעה החמורה ובהבנת המסוכנות ובכך שאנסים עשויים לחזור ולפגוע וכדו', ולכן ענישה בכלא היא חשובה מאוד בהקשר הזה, והורו הפוסקים כגון הגרי"ש אלישיב והגר"מ הלברשטאם ויבדל לחיים הגר"א וייס ועוד שכתבו על זה באריכות שעל פי דין תורה יש למוסרם לשלטונות ולהענישם במלוא חומר הדין. ראי בקישור המצורף חלק מדבריהם שהודפסו בקובץ ישורון תשס"ה לגבי מסירה בפגיעות בילדים וכדו' שהורה הגרי"ש שיש בזה תיקון העולם וחובה למסור אותם לשלטון. https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49101&st=&pgnum=641&hilite=.

לסיכום בקצרה,

הנאנסת מכובדת וחשובה אותו דבר ואפילו יותר כאשר רואים שהיא ממשיכה בחייה למרות העינוי הקשה שהיא חוותה והפגיעה העצומה בה, יש לכבד אותה יותר ולהעריך אותה יותר על רצון החיים והיכולת לחזור לשגרת חיים עד כמה שאפשר, להמשיך להאמין בטוב ובגאולת העולם על ידי הקב"ה.

לא צריכים לחתן אותה בגלל מה שקרה לה ובוודאי שהיא אינה מחוייבת להתחתן עם האנס.

העונש על האנס הוא מהחמורים שהחברה נותנת לפושעים, ומדין תורה דין מיתה באונס אשת איש, וברודף אחר הערווה לאונסה הורגים אותו ומצילים אותה בנפשו.

התורה לא מאשימה את הנאנסת כלל ועיקר ח"ו, כוח תפילתה גדול ועליה נאמר 'שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע', וכעין מה שכתב בשם משמואל דברים פרשת נצבים: 'ובא יעקב אע"ה והוסיף ותיקן תפלת הערב, היינו שאפילו בזמן שהחושך כסה ארץ ותרעין סתימין, והוא דוגמא לאדם בעת שחשך מאור עיניו והעולם חשך בעדו ואין לו שום הארה מלמעלה, נמי יהי' ביכלתו להתאמץ ולדבק עצמו בתפלה למרות כל המסכים והבלבולים, ותפלה זו היא לעומת אברים ופדרים, שהדוגמא באדם שאין בו אלא גוף לבד בלי הארות השכל, נמי יהי' ביכולתו להתפלל, ואף שכל העולם ככותל לפניו, יהי' בכחו לשבור דלתות נחושת ובריחי ברזל יגדע. ובאמת שתפלה כזו עולה למעלה למעלה, והיא נקראת תפלת העני שהיא מקדמת לכל התפלות, וכבזוה"ק (ח"ג קצ"ה א) בפירוש תפלה לעני כי יעטוף, כי כמו שהוא מדחה את חומת המניעות ושובר את כל המחיצות וקורע את כל המסכים שחסמו את הדרך, כן נמי הוא עושה למעלה שהיא עוברת למעלה מכל גדר וגבול, וזוהי תפלת הערב שתיקן יעקב. וי"ל שזה הפירוש שאין לה קבע, היינו שאין לה גבול וגדר למעלה לומר עד פה תבוא ולא תוסיף'.

ואין ערוך לשכרה של הנאנסת בעשיית המצוות בשמחה ובהתגברות על מחשכי עולם, ויש בכוחה לפעול הרבה ישועות בעולם.

בברכה

רפאל