The Butterfly Button
מאורסת ומפחדת שהחתן שלי יברח לי

שאלה מקטגוריה:

שלום.
אני מאורסת ב"ה לבחור ממש מושלם בשבילי אבל יש לי בעיה רצינית, אני רועדת מפחד שהוא יברח לי. מה עושים?
אני מאורסת כבר חודש וחצי ומתחתנת בעזרת ה' יתברך בעוד חודש וחצי.
אני רוצה להדגיש, הפחד שלי לא מגיע עם בסיס. החתן שלי משדר לי שהוא נהנה איתי ואנחנו מתכוננים לחתונה במרץ יחד ולחוד. הפחד היה קיים במהלך הפגישות, מיד אחרי האירוסין וגם עכשיו….רק כשאנחנו ביחד (פנים מול פנים או בטלפון) זה נרגע לי. לא יודעת איך אני אוכל לשרוד אחרי ה"פגישה אחרונה". נראה לי שהשורש של הבעיה הוא שאני טיפוס "מרצה" ולכן אני בעצם חוששת שאני לא מספיק מרצה אותו. חוצמיזה, שזה כנראה גם גורם לי להיות יותר מרוחקת מה שאני יודעת שהוא כמובן פחות מחבב…. כמו"כ קשה לי להתרכז בעוד המון דברים שחשובים לי מאד לקראת החתונה ולקראת בנית הבית.
אשמח מאד אם תוכלו לנסות לעזור לי
תודה

תשובה:

שלום לך כלה יקרה מאושרת (ומפוחדת)

מתנצלת מאד על כך שלקח לי מידי הרבה זמן לענות לך… בוודאי כשאת בתוך "סיר הלחץ" של תקופה כל כך עמוסה ואינטנסיבית במישור הטכני והרגשי. הקושי מעיק כל כך…

בתוך כל ההתרגשות וההכנות את מוצאת את עצמך מתמודדת עם מצוקה שמעכירה את כל התמונה המושלמת. את מציינת שאת מאורסת לבחור "מושלם בשבילי" ואני תוהה אם עצם הביטוי שבה בחרת להציג את התמונה מרמזת בתוכו על הגורם למצוקה. הרי אם הכול מושלם, למה את מרגישה חרדה כל כך גדולה? את גם יודעת שלפחד הזה שהחתן יברח לך חלילה, אין בסיס במציאות . וזה מוביל אותנו להבנה כי יש כאן חרדה הנקראת בשפה המקצועית: "חרדת נטישה" מן חוסר ביטחון שהאדם הקרוב אלייך יישאר איתך. רק כשאת לידו פיזית או מדברת איתו את יודעת שהוא קיים בשבילך ואיתך. זהו קושי להרגיש בטוחה שהזולת המשמעותי קיים גם כשאני לא רואה אותו ויותר מזה זהו חוסר ביטחון בקשר, חוסר ביטחון שאני ראויה לטוב…. נראה שמתוך החרדה הזאת פיתחת "דפוסי ריצוי" מן צורך לרצות את הדמות שאת נקשרת אליו מתוך אמונה שככה הוא לא יעזוב אותך. זה מתקשר לביטוי "מושלם עבורי" הוא מושלם, אני אולי פחות, ואם הוא יגלה מי אני באמת, אולי הוא כבר לא ירצה אותי… אולי זה גם מה שגורם להתרחק מעט כדי להימנע מקרבה יתירה שיכולה לגלות משהו שאני פוחדת פחד מוות שיתגלה… כי אם הוא יתגלה הוא בוודאי יעזוב אותי…. זהו מעגל חרדתי שמזין את עצמו: צורך בקרבה, התקרבות, רתיעה מקרבה, התרחקות, חרדה נטישה , התקרבות וחוזר חלילה.

כפי שאת מציינת אין לכך בסיס במציאות. לרוב זהו דפוס נרכש ממערכות יחסים מוקדמות שלנו בילדות. בקשרים עם ההורים, האחים או לפעמים מתקשר לחוויות חברתיות שהשאירו חותם של חוסר ביטחון בקשר. או חוסר ביטחון בהיותי ראויה לאהבה…. זהו מנגנון בו מערכות יחסים מוקדמות משתחזרות במערכות יחסים חדשות. מאד קשה לשנות דפוסים כאלה ללא עזרה מקצועית.

עכשיו כשאת ממש קרובה לחתונה, אולי זה לא הזמן "לחפור " בזה, אולם כן חשוב שתחזיקי בידיעה שמדובר בחרדה ולא במציאות. לצד זה חשוב שתמצאי אשת טיפול שתוכלי לשוחח איתה על המצוקה הזאת ולבחון את הרגשות שלך ואת הדפוסים שלך על מנת לבנות קשר בריא עם בעלך ולא קשר תלותי ומרצה שלא יעשה טוב לאף אחד מכם.

מאחלת לך למצוא בעזרת ד' את השלווה ואת הביטחון בתוכך שאת ראויה והוא לא מושלם ושניכם בני אדם ראויים לקשר של קיימא מתוך אהבה, אחווה שלום ורעות!

אסתי ה.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מתוסכלת מהאפליות במשפחה ומהחיים שלי
אשמח מאוד לעיצה מה לעשות עם חיי שנראים לי ממש מתישים … אני בת 41 אמא ל7 ילדים, בבית בו גדלתי אפלייה זה צורת חיים הכי מקובלת ורצויה , אין שום בעיה להפגין אהבה לילד אחד ממש בגלוי ומהשני להתעלם, להזמין מישהו שבת אחרי שבת ומישהו אחר לא להזמין חצי...
לא מרגישה שמגיע לי לדאוג לעצמי...
תודה על האפשרות! אני די נסערת כרגע… בעקבות המלחמה עלתה לי השאלה הבאה והיא נוגעת בי וגם בזוגיות שלי. אני בבית עם בעלי והילדים כבר שבוע כמעט, עובדת הרבה בשביל לתת בלי סוף גם טכנית וגם נפשית ורגשית. כשאני בעצמי דואגת ומבוהלת מכל מה שקורה ובמקביל צריכה לעבוד. בקיצור נמצאת...
אני כל כך מבואסת שאני לא האישה היפה בשביל בעלי
שלום רב ותודה רבה קודם כל על האפשרות לשאול שאלות בצורה אנונימית! ברוך השם אני בת 23, נשואה עם ילדה. חסדי השם. יש לי ביטחון עצמי ירוד מאוד לצערי. הדבר פוגע בי בהרבה מאוד תחומים בחיים , וגם פוגע מאוד בסופו של דבר בבעלי. אסביר בהמשך למה הכוונה. קודם כל...
יש לי חרדה חברתית והיא מעיקה עליי
משיב/ה:טל|
אז ככה, מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ביישן בלי ביטחון עצמי, אבל באופן מוקצן ולא נורמלי. אני חושב שזה התחיל ממה שקלטתי מהבית. אמא שלי תמיד הייתה משוואה את החיים שלה לאחרים וגם את הילדים, תמיד הייתי שומע דברים בסגנון "תיהיו כמו הילדים של ההיא" וכמו ההוא" וכו'. אני...
אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן